פורטל:מוזיקה קלאסית/ערך נבחר/4

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gustav Mahler 1909.jpg

הסימפוניה השנייה בדו מינור של גוסטב מאהלר, המכונה "התחייה", נכתבה בין 1888 ל-1894 ובוצעה לראשונה ב-1895. מלבד הסימפוניה השמינית, הייתה זו היצירה הפופולרית והמצליחה ביותר של מאהלר בתקופת חייו. אורך היצירה בין 80 ל-90 דקות.

הסימפוניה השנייה כתובה בסגנונו האופייני, הקל לזיהוי, של מאהלר, הן במבנה והן בתזמור. יש בה פאתוס והומור, לגלוג וייאוש, נעימת מחול קלילה וכמיהה לירית, השלמה ותקווה לחיי נצח. הרכב התזמורת גדול מן הרגיל וכולל כלי נשיפה וכלי הקשה מעבר למקובל, נוסף לנבלים ועוגב, ומאהלר אף מרחיב את תחום התזמורת ומשגר קבוצות נגנים אל מאחורי הקלעים. מאהלר בנה את הסימפוניה בהדרגה, תחילה כפואמה סימפונית בת פרק אחד, שאליו צירף עוד שלושה פרקים. רק ב-1894, בעת הלווייתו של הנס פון בילוב, באה לו ההשראה לכתיבת הפרק האחרון, הכוראלי, בהשפעת "התחייה", פואמה של פרידריך גוסטב קלופשטוק. מאהלר הוסיף טקסט משלו לפואמה המקורית, ופסקת המפתח שלו הייתה:

על כנפיים שעמלתי להשיגן
אמריא אל על, חותר אל אהבה יוקדת,
אל אור, שלא שזפה עוד עין!
מות אמות כדי לחיות!
לערך המלא