פרידריך גוטליב קלופשטוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרידריך גוטליב קלופשטוק
Friedrich Gottlieb Klopstock
Friedrich Gottlieb Klopstock-01.jpg
לידה 2 ביולי 1724
קוודלינבורג, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 במרץ 1803 (בגיל 78)
המבורג, האימפריה הרומית הקדושה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משורר, מחזאי, סופר, בלשן עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום גרמנים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת פרידריך שילר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה גרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה הקסמטר, מחזה עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע מ פייטיזם, הומרוס, פינדארוס, ורגיליוס, הורטיוס, ג'ון מילטון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פרידריך גוטליב קלופשטוק (גרמנית: Friedrich Gottlieb Klopstock; ‏ 2 ביולי 172414 במרץ 1803) היה משורר גרמני. סגנון עבודתו הוא בתפר שבין תנועת הסער והפרץ הגרמנית בעיקרה, לבין השירה הקלאסית יותר, שזוהתה עם הסגנון הצרפתי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלופשטוק נולד בקוודלינבורג שבמרכז גרמניה כבנו הבכור של עורך דין. ב-1745 החל ללמוד תאולוגיה באוניברסיטה ביינה, שם כתב לראשונה שורות מתוך יצירתו החשובה, המשיח. ב-1746 עבר ללמוד באוניברסיטה בלייפציג, שם החל להתפרסם בזכות כמה עבודות חשובות שלו, בעיקר בתחום 'שירי ההלל'. מאוחר יותר עזב את לימודיו באוניברסיטה והחל ללמד כמורה פרטי. ב-1754 נישא למרגרטה מולר, שכונתה 'קידלי', והייתה נושא לכמה משירי ההלל שלו בהמשך. שמחתם של בני הזוג לא ארכה זמן רב, ומולר נפטרה ב-1758. קלופשטוק פרסם לאחר מכן כמה דברים שכתבה אשתו המנוחה. ב-1773 סיים קלופשטוק את יצירתו החשובה, 'המשיח'. ב-1775 ניפגש קלופשטוק עם גתה, הסופר הצעיר והמוכשר באותם ימים. לאחר מכן עבר להתגורר בהמבורג שם חי עד סוף ימיו. הוא נישא שם בשנית בגיל 67, ולא עסק בפעילות ספרותית. במהלך שנים אלו הוא גילה התעניינות ערה בכל הקשור לפוליטיקה העולמית (מלחמת העצמאות האמריקאית והמהפכה הצרפתית).

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלופשטוק היה הנציג המובהק של התרבות הגרמנית שקדמה לדור ה'סער והפרץ'. מבחינה זו, ניתן לראות את הפגישה בינו לבין יוהאן וולפגנג פון גתה, שהתקיימה ב-1775, כנקודה סמלית ומכוננת. הנושאים בהם עסק קלופשטוק לא היו אותם נושאים שעניינו את דור המשוררים והסופרים שהגיעו אחריו. עם זאת, היחס אל קלופשטוק היה אמביוולנטי. גתה ופרידריך שילר העריכו את עבודתו מאוד, והודו כי הושפעו ממנו רבות. אכן, מבחינת הקצב הפנימי ועוצמת הביטוי שבשיריו, נראה כי היה קלופשטוק דמות מופת גם עבור התנועות שקמו אחריו - 'הסער והפרץ' והתנועה הרומנטית. כך למשל, בסימפוניה השנייה של גוסטב מאהלר, התחייה, הטקסט שמושר על ידי המקהלה בפרק האחרון, הוא עיבוד של הטקסט של קלופשטוק (מתוך 'Die Auferstehung', 'התחייה').

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרידריך גוטליב קלופשטוק – על שפת השירה (מגרמנית: יפתח הלרמן-כרמל), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ו', 2016.
  • פרידריך גוטליב קלופשטוק – על הפואטיקה (מגרמנית: בת-שבע דורי-קרלייה), דחק - כתב עת לספרות טובה, כרך ח', 2017.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]