פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/מציאת עצמותיו של אבשלום פיינברג
אבשלום פיינברג נעלם בחולות רפיח שבחצי האי סיני, ב-20 ביוני 1917, לאחר שנרצח בידי בדואים, כפי שהתברר מאוחר יותר. מיד לאחר היעלמותו החלו הבריטים וחברי מחתרת ניל"י בחיפושים אחר גופתו, אך חיפושיהם לא צלחו, ועצמותיו נמצאו רק כ-50 שנה מאוחר יותר. המהנדס בנימין רן חקר את העניין בראשית שנות ה-30 של המאה ה-20, כ-13 שנה לאחר הרצח, וסבר על סמך עדויות של בדואים מקומיים כי מקום בו היה נטוע עץ תמר הוא קברו של פיינברג, אך בטעות נחשב הזיהוי על ידי הבריטים כשגוי. רק לאחר מלחמת ששת הימים, כאשר צה"ל כבש את השטח בו הייתה טמונה גופתו של פיינברג, היא נמצאה וזוהתה באופן סופי על ידי שלמה בן אלקנה, חוקר ומומחה לגילוי נעדרים שראה בכך משימה לאומית, ולאחר שנערכה בדיקה פתולוגית שהוכיחה את זהות הגופה, היא הוטסה ב-29 בנובמבר 1967 לקבורה בטקס צבאי בהר הרצל. הטקס היווה הכרה של מדינת ישראל בפעילותה של מחתרת ניל"י, וחבריה הונצחו באופן רשמי. מציאת העצמות גם הסירה את החשד מעל יוסף לישנסקי כי רצח את פיינברג, והובילה למסקנה כי הוא נרצח בידי בדואים.