פורטל:תל אביב-יפו/ציטוט נבחר/12

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בדומה לקבצן עוטה שק, שנודע לו שהוא לובש זה שנים גלימה של קוקו שאנל, ומאותו רגע הוא זוקר זרת גם באוכלו מתוך קופסת שימורים - כך חשים תושבי תל אביב עם הכרזת "אירועי הבאוהאוס".
באנינות-דעת וטעם, פתאום יודעים התל אביבים שהם מדברים פרוזה: למבנה המוזר על הגג קוראים, כמתברר, פרגולה; זו יכולה הייתה לסמל את חילופי האור והצל של הדיאלקטיקה הסוציאליסטית, אלמלא הסתיר אותה איזה דוד-שמש פלבאי. וגם אם הדיירים אינם יכולים לממש במכירה פומבית את יצירת המופת עם הבוידעם, או ליהנות משמץ מרחב ונוחות - לפחות הם אמורים להתנחם בידיעה שלמרפסת המטבח המתפוררת יש אילן יוחסין ארכיטקטוני המגיע עד ולטר גרופיוס.

דורון רוזנבלום, סדק-סדק תרדוף (הנאו-ריאליזם של הבאוהאוס בתל אביב), מוסף הארץ, 1994