פורטל:תל אביב-יפו/ציטוט נבחר/20

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אפשר לומר כי מעשרה קבין של חוץ-לארץ שירדו לעולם נפלו רבים על עירנו: אפילו הושתתה אי-אז על חולות זהב וזיפזיף, ובתים שִפְלֵי כּרכּוֹב, וירח על כידון הברוש, וים אשר נפנף לה במטפחת, ושקמה אשר ענף תפיל לה, למרות כל אלה כיום היא (כידוע) ניו-יורקית ביסודה, ואף במיטבה, כפי שיוכיחו (וכבר הם מוכיחים!) מועדוני דאון-טאון שלה, וגיבורי תרבות שלה, וחיי הלילה, וחלומות הלילה שלה וחכמים בלילה שלה, וקיטוניה, ועיתוניה, וכביכול אף בוסתניה, בכל אלה ניו-יורקית היא ביותר. והיינו אומרים אף ניו-יורקית לחלוטין אלמלא אותם בתי-קפה הפזורים בשפע לאורך בּוּלבאריה המוארים של עירנו, אשר מקנים לה צביון פריסאי אשר אין לטעות בו, שהרי, אם בחלקו הצפוני הרוגע של דיזנגוף אפשר, בצהרי יום חול, להיזכר בסן ז'רמן דה פרה, אין ספק כי אלנבי, בעממיותו הסואנת, הקולחת, מזכיר יותר את ה"גרנד בולבאר" אשר בהם, כפי שציין כבר איב מונטאן, יש "טוֹן דֶה שוֹז אַ-ווּאַר" (הרבה דברים לראות). אם יש איזה חיץ כלשהו בינינו לבין הפריסאיות הגמורה, הריהו מצוי בנהייתם של בני עירנו דווקא אחרי הבירה והפאבים, הזרים לעיר היין הצרפתית התוססת, אך הם-הם שמעניקים לעירנו את הטאץ' הלונדוני המפורסם שלה. אותה אפרוריות סתווית המטפסת בשׂדרותינו בשעות אחר הצהריים והנמוגה בהגיעה אל הים, אל הטיילת, אל אזורי החוף שבהם, כבמין אתונה דליטא, חוגגים ניחוחות הים התיכון על-פני טיילת נוסח ריוֹ, ריחות עשן וּתְבָלִים ומֶלוֹן ובַּקלווה, וצלילי בוזוקי וסלסה וסמבה, המשלימים את אווירתה הבינלאומית הבוהקת, אם כי לא בלתי-ורשאית, של עירנו החביבה, רבת הפנים והאפשרויות.

עלי מוהר, "מהנעשה בעירנו", עיתון העיר, ספטמבר 1988