פורטל:תל אביב-יפו/ציטוט נבחר/5
פתאום הרגשתי את הים. התנפל עלי ברֵיחו ובלחוּתוֹ ובהמולת גליו. הים! רק כמה שעות שלא הייתי לידו, וכבר התגעגעתי. אהבתי אותו מאוד (כבר סיפרתי); אפילו שהייתי ירושלמי, ידעתי לשחות כמו תל אביבי. בכל הזדמנות הייתי משכנע את גבי לנסוע לים, והיא הייתה צוחקת עלי, איך אני מתחיל לפרפר מהתרגשות כבר בכיכר דיזנגוף, כמו דג שברח מאקווריום בירושלים, ובעוד רגע ישוב לביתו האמיתי.
— דויד גרוסמן, יש ילדים זיגזג