פורטל:תל אביב-יפו/ציטוט נבחר/6

מַהֵר! מַהֵר! לָרוּץ, לִבְלֹע!
לְאָן הַפַּעַם? מִי יֵדַע!
לְאוֹפֶּרָה? לְבֵית קוֹלְנוֹע?
לְתֵאַטְרוֹן? לְמִסְעָדָה?
נִדְמֶה, אֵינְסוֹף הָעִיר שוֹפַעַת,
עַד תְּאַבֵּד עַצְמָהּ לָדַעַת.
מַהֵר - כָּל רֶגַע - לְמַצּוֹת -
עַד קוֹל שָעוֹן קוֹרֵא חֲצוֹת.
לִישֹן? חֲבָל! עוֹד רַב הַכֹּח,
עוֹד שְעָתֵנוּ בְּאִבָּהּ.
לְמוֹעֲדוֹן! לִמְסִבָּה!
תֵּצֵא - הַלָּיְלָה רַךְ וְנוֹח:
דֶצֶמְבֶּר כְּבָר, וּכְמוֹ אָבִיב.
אֵין בָּעוֹלָם כְּתֵל-אָבִיב!

— מאיה ערד, מקום אחר ועיר זרה