לדלג לתוכן

פירוסקאף (ספינת קיטור, 1783)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"פירוסקאף"
Pyroscaphe
שרטוט של ספינת קיטור שתכנן המרקיז דה ז'ופרואה ב-1783. העתק מ-1830
שרטוט של ספינת קיטור שתכנן המרקיז דה ז'ופרואה ב-1783. העתק מ-1830
שרטוט של ספינת קיטור שתכנן המרקיז דה ז'ופרואה ב-1783. העתק מ-1830
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת קיטור ניסיונית
ציוני דרך עיקריים
תקופת הפעילות יולי 1873 – אוגוסט 1873 (כחודש ויום)
אחריתה נזנחה מחוסר מקורות מימון
מיקום נהר סון, צרפת
מידות
הֶדְחֶק 182 טון
אורך "148-5 רגל (אורך כללי)
אורך השדרית 135 רגל
רוחב "14-8 רגל
רוחב כולל המשוטות 28 רגל
שוקע "3-2 רגל
נתונים טכניים
מהירות 6 קשר עריכת הנתון בוויקינתונים
הנעה מנוע קיטור, צילינדר אופקי אחד, פעולה כפולה
צורת הנעה משוטות צדיות מסוג "פלמיפד"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דגם של ספינת קיטור (לא "פירוסקאף") שתכנן ז'ופרואה ב-1802 לצורך קבלת כתב פטנט; הדגם נבנה אחרי 1814. מאוספי המוזיאון הימי הלאומי בפריז.[1]

"פירוסקאף" (בצרפתית: Pyroscaphe) הייתה ספינת קיטור ניסיונית שתכנן ובנה המרקיז דה ז'וֹפְרוּאַה ד'אַבּאן (1832-1751) (צר') בשנת 1783. הספינה הונעה על ידי משוטות (Paddle wheels) ונחשבת לספינה הראשונה בהיסטוריה שהונעה בהצלחה על ידי מנוע קיטור.[2]

ניסיונות ראשונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דה ז'ופרואה, אציל צרפתי, התיידד בצעירותו עם הבנקאי ואיש העסקים פֶּרְייה (אנ'), מי שהכניס את מנוע הקיטור של ואט לשימוש בצרפת. דרכו התוודע להנעה בקיטור. ב-1778 הוא תכנן ובנה סירת קיטור ניסיונית באורך 43 רגל (13 מ'), רוחב של "6-4 רגל והדחק כ-9 טון. הסירה הונעה על ידי שתי משוטות, אחת מכל צד, מסוג שנקרא בצרפתית "פַּלמִיפִּד" (palmipede paddles), כלומר דמוי "רגל של אווז".[3] רוחב כל אחת מהכפות היה "3-2 רגל ואורכן "1-6, והן נעו במעגל ברדיוס של "8-5 רגל. את המשוטות סובב מנוע קיטור בעל שני צילינדרים אלכסוניים, קוטר הצילינדרים "22-4 אינץ' ואורך המהלך "64 אינץ', שעיקרון פעולתו כשל מנוע הקיטור האטמוספירי של ניוקומן. הצילינדרים היו עשויים מנחושת, וחוזקו מצדם החיצוני על ידי חישוקי ברזל. המנוע סובב את המשוטות באמצעות מנגנון של שרשרות. עם סיום הבנייה השיט דה ז'ופרואה את הסירה בנהר דוּ (אנ'), אך מנגנון הנעת המשוטות התגלה כבלתי יעיל והניסיון נכשל.[4]

חמש שנים לאחר מכן, ב-1783, בנה דה ז'ופרואה ספינת קיטור שנייה, גדולה יותר, בשם "פירוסקאף". הספינה תוכננה במשותף עם חברו, הרוזן מוֹנָה דה-פוֹלוֹנֵי (צר'), ונבנתה באֶקווי (צר'), ליד ליון. השם "פירוסקאף" הוא הלחם של שתי מילים ביוונית: σκάφη (skáphē) – "סירה" ו- πῦρ (pûr) – "אש", ומשמעותו – "ספינת קיטור" (bâteaux à vapeur). הספינה הייתה עשויה עץ ומידותיה היו: אורך כללי "148-5 רגל, אורך השדרית "135 רגל, רוחב הגוף "14-8 רגל, רוחב כולל המשוטות 28 רגל, שוקע "3-2 רגל וההדחק 182 טון.[4]

מנוע הקיטור של הספינה היה בעל צילינדר אופקי אחד, מסוג פעולה כפולה, קוטר הצילינדר 25.6 אינץ' ואורך מהלך של 77 אינץ'. המנוע סובב שתי משוטות, אחת מכל צד של הספינה, שקוטרן "13-1 רגל ולכל אחת היו שמונה כפות באורך "6-4 רגל וברוחב "1-2 רגל. התנועה ממוט הבוכנה אל ציר המשוטות הועברה באמצעות מנגנון גלגלי שיניים וּמַחְגֵר (ratchet drive). את המנוע, דוד הקיטור ומכונות ההנעה בנו המהנדסים Messrs. Frèrejean מליון.[4][5] העתקה מ-1830 של שרטוט מקורי של הספינה שמורה באוספי מוזיאון המדע בלונדון.[6]

הפלגת המבחן הראשונה נערכה ב-15 ביולי 1783 בנהר סון במזרח צרפת, במהלכה שטה "פירוסקאף" כ-15 דקות נגד הזרם. הסתבר, כי הספק דוד הקיטור היה נמוך מדי ביחס לגודלה של הספינה. למיזם לא היה המשך בשל מחסור במימון וסירוב הממשלה לתמוך בפרויקט. עם פרוץ המהפכה הצרפתית ב-1789 נאלץ דה ז'ופרואה לעזוב את צרפת.[7][4]

ב-1816, לאחר כינון הקיסרות הראשונה, שב דה ז'ופרואה לצרפת, ובנה ספינת קיטור ניסיונית נוספת בשם Charles-Philippe, אותה השיט בנהר סן. באותה שנה הוא גם רשם פטנט על המצאתו.[4][8]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Griffith, Denis (1993). "Marine Engineering Development in the Nineteenth Century". In Robert Gardiner (editor), The Advent of Steam – The Merchant Steamship before 1900. London, Conway Maritime Press, 1993.
  • Marquis Achille De Jouffroy, Des Bâteaux à Vapeur etc. Paris, L. Mathias Augustin, 1841. Digitized copy in books.google.
  • Spratt, Hereward Philip (1958). The Birth of the Steamboat. London, C. Griffin. Digitized copy in Internet Archive.
  • Woodcroft, B. (1846-1847): "Steam Naviagtion" in: Transactions of the Society for the Encouragement of Arts & c. 1846-1847. Vol. 1, part 1, New series, pp. 301-340. London.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. Maquette de bateau, Bateau à vapeur ou pyroscaphe de Jouffroy d'Abbans. musée national de la Marine à Paris et Rochefort.
  2. Académie des Sciences, Comptes Rendus des Séances. Paris, Séances des 4 Mai et 2 Novembre 1840. In: Spratt (1958), p. 122, n. 107.
  3. Palmipède הוא הלחם של palma – "כף" ו-pedes – "רגל" בלטינית.
  4. 1 2 3 4 5 Spratt (1958), p. 38–39.
  5. Griffith (1993), p. 178.
  6. Sketch of Pyroscaphe in the Science Museum collections, London.
  7. Woodcroft (1846–47), p. 317.
  8. Jouffroy d'Abbans, Construction d'un bateau à vapeur propre à faire remonter les courans des fleuves et rivièrs. Brevet d'Invention No. 1858, Institut National de la Propriété Industrielle, Paris, 23 Avril 1816. Tome XXI, pp. 230–236. In: Spratt (1958), p. 122, n. 110.