פרדוקס החברות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

[1]פרדוקס החברות היא תופעה שנצפתה לראשונה על ידי הסוציולוג סקוט ל. פלד בשנת 1991, ולפיה לרוב האנשים יש פחות חברים מאשר לחברים שלהם, בממוצע.[2] ניתן להסביר זאת כצורה של הטיה מדגמית בה אנשים עם יותר חברים נוטים יותר להיות בקבוצת חברים שלך. לחלופין, יש פחות סיכוי להיות חבר עם מישהו שיש לו מעט מאוד חברים. זאת בניגוד לדעה הרווחת בקרב רוב האנשים, המאמינים שיש להם יותר חברים מאשר לחברים שלהם.[3][4][5][6]

הופעת הפרדוקס ניתנת להסברה כתוצאה מהתכונות המתמטיות הכלליות של הרשתות החברתיות. המעגל החברתי של כל אדם שונה מאחד לרעהו, לרובנו יש כמה חברים וביניהם גם אנשים המקושרים יתר על המידה עם רשת חברתית ענפה במיוחד. הקבוצה הקטנה הזו של אנשים המקושרים יתר על המידה - אנשים עם חברים רבים, שהם חלק מהמעגל החברתי שלך, היא זו שמגדילה את הפופולריות הממוצעת של החברים שלך.

לא זאת בלבד שהפופולריות יוצאת הדופן של אותם קומץ אנשים המקושרים יתר על המידה מעוותת את הפופולריות הממוצעת של חברים של כל מי שקשורים אליהם, אלא שלמרות שאנשים כמותם נדירים, הם מופיעים גם במספר יוצא דופן של מעגלים חברתיים.

נתונים ממחקר של ג'יימס קולמן שעקב אחר חברויות בבתי ספר בשנת 1961[9], הצמתים מציינים את בנות הבית ספר המקושרים בין אחד לשני על ידי קשרים חברתיים. מספר הראשון המצוין בכל צומת מתייחס לכמות החברים שיש לאותה ילדה, המספר השני מתייחס לכמות החברים של החברים של אותה ילדה. לדוגמה, הילדה בצומת הימית התחתונה בעלת שני חברים ואילו מספר החברים של החברים שלה נעמד ב 3.5 בממוצע. רשת החברתית המתוארת באיור ישנן ארבע עשרה ילדות, לחברים של תשע מהבנות יש יותר חברים מלבנות עצמן, לשתי בנות מהקבוצה יש מספר הזהה למסר החברות שלהן ואילו רק שלוש בנות יותר. פופולריות מחברותיהן. בממוצע, לבנות בדוגמה יש 2.6 חברות בעוד ממוצע החברות של החברות שלהן הוא 3.2.

יישום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 בעיצומה של התפרצות מחלת שפעת, צוות חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ביצע מחקר אחר התפשטות הנגיף בקרב קבוצת סטודנטים.

המחקר כלל שתי קבוצות המכילות 744 סטודנטים, הקבוצה הראשונה כללה סטודנטים שנבחרו באופן אקראי בעוד הקבוצה השנייה הכילה חברים שנבחרו על ידי אותם סטודנטים בקבוצה הראשונה. בהתבסס על נתונים קליניים מהמחקר, התפרצות המחלה בקבוצת החברים הופיעה כ 13.9 ימים לפני ההתפרצות בקרב הקבוצה של הנבדקים הרנדומליים.

התופעה נבעה מנוכחות של אנשים מרכזיים ( Centrality) המהווים נקודות ממשק ברשתות חברתיות רבות. המחקר תרם בין השאר במציאת דרכים לזיהוי מוקדם של אתרי התפרצות וכדרך לחיזוי והאטת התפשטות מגפות.[7][1]

במאמר שפורסם בשנת 2013 נבדקה השפעת פרדוקס החברות ברשת החברתית Twitter. המחקר התבסס על מאגרי מידע המכילים 476 מיליון ציוצים שהם 20%-30% מכלל הציוצים שפורסמו מחודש יוני עד לחודש דצמבר בשנת 2009. החוקרים הוכיחו שהפרדוקס תקף עבור 98%< ממשתמשי Twitter. מאחר שהרשת החברתית Twitter בעלת כיווניות מוגדרת, כאשר משתמש a עוקב אחר משתמש b, הוא חשוף למידע שמשתמש b משתף ואילו משתמש b אינו חשוף למידע שהעוקב שלו משתף (בניגוד לרשת החברתית facebook לדוגמה) הצליחו החוקרים לפתח את הפרדוקס אל המרחב הווירטואלי: לחברים\עוקבים של משתמש יש יותר עוקבים מאשר למשתמש עצמו, בממוצע.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Nathan O. Hodas, Farshad Kooti, Kristina Lerman, Friendship Paradox Redux: Your Friends Are More Interesting Than You, Association for the Advancement of Artificial
  • Matthew O. Jackson, The Friendship Paradox and Systematic Biases in Perceptions and Social Norms, Journal of Political Economy

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 keystone, Early Detection of an Outbreak using the Friendship Paradox, youtube, ‏13.6.20
  2. ^ Feld, Scott L. (1991), "Why your friends have more friends than you do", American Journal of Sociology, 96 (6): 1464–1477, doi:10.1086/229693, JSTOR 2781907.
  3. ^ Zuckerman, Ezra W.; Jost, John T. (2001), "What makes you think you're so popular? Self evaluation maintenance and the subjective side of the "friendship paradox"" (PDF), Social Psychology Quarterly, 64 (3): 207–223, doi:10.2307/3090112, JSTOR 3090112.
  4. ^ McRaney, David (2012), You are Not So Smart, Oneworld Publications, p. 160, ISBN 978-1-78074-104-8
  5. ^ Felmlee, Diane; Faris, Robert (2013), "Interaction in social networks", in DeLamater, John; Ward, Amanda (eds.), Handbook of Social Psychology (2nd ed.), Springer, pp. 439–464, ISBN 978-9400767720. See in particular "Friendship ties", p. 452.
  6. ^ Lau, J. Y. F. (2011), An Introduction to Critical Thinking and Creativity: Think More, Think Better, John Wiley & Sons, p. 191, ISBN 978-1-118-03343-2
  7. ^ Nicholas A. Christakis, James H. Fowler, Social Network Sensors for Early Detection of Contagious Outbreaks, plos one
Social sciences.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.