פייסבוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Facebook)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פייסבוק
סמליל פייסבוק
מייסדים אנדרו מקקולום, מארק צוקרברג, אדוארדו סברין, דסטין מוסקוביץ', כריס יוז עריכת הנתון בוויקינתונים
שנת הקמה 4 בפברואר 2004 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.facebook.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

פייסבוקאנגלית: Facebook, בתרגום חופשי לעברית: "ספר פנים") הוא אתר אינטרנט המופעל על ידי חברת פייסבוק האמריקאית. האתר מהווה את הרשת החברתית המקוונת הגדולה בעולם, והוא זמין ביותר משבעים שפות. ביוני 2017, דיווחה החברה על כשני מיליארדי חברים הרשומים באתר, כש-800 מיליון מהם פעילים בתדירות יומיומית[1]. על פי חברת דירוג האתרים אלקסה, פייסבוק הוא האתר השלישי הנצפה ביותר באינטרנט ברחבי העולם[2] והרביעי הנצפה ביותר בישראל[3].

האתר הוקם על ידי מארק צוקרברג, אדוארדו סברין, דסטין מוסקוביץ', כריס יוז ואנדרו מקקולום (אנ'), בהיותם סטודנטים באוניברסיטת הרווארד, ב-4 בפברואר 2004. בבעלות צוקרברג 28.2% ממניות החברה. תחילה התאפשר רק לסטודנטים מהרווארד להצטרף לרשת, אך ב-11 בספטמבר 2006 היא נפתחה לשימוש כלל הציבור.

שם האתר נובע משמו של הספר המקובל במכללות ובאוניברסיטאות, המכיל את תמונות הסטודנטים, והמחולק להם בשנתם הראשונה באקדמיה, על מנת שהסטודנטים החדשים יוכלו להכיר טוב יותר איש את רעהו. ספר זה מכונה "Face Book" ("ספר פנים")[4].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארק צוקרברג: יושב ראש ומנכ"ל פייסבוק, ואחד מחמשת מייסדיה

מארק צוקרברג, דסטין מוסקוביץ', כריס יוז, אנדרו מקקולום ואדוארדו סברין ייסדו את אתר www.TheFacebook.com ב-4 בפברואר 2004, כאשר היו סטודנטים באוניברסיטת הרווארד. שמו של האתר שונה מ-"TheFacebook" ל-"Facebook" ב-2005, לאחר ששם המתחם, www.Facebook.com, נקנה תמורת $200,000.

תחילה היה האתר מוגבל לסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד בלבד, ובתוך כחודש בלבד מאז עלה האתר לרשת, יותר מחצי מהסטודנטים יצרו בו חשבון משתמש. מאוחר יותר התפשט האתר גם לאוניברסיטת סטנפורד, לקולומביה ולייל; ובתוך חודשיים (אפריל 2004) ל"ליגת הקיסוס" במלואה.

עם ההצלחה המהירה של פייסבוק נתגלעו חילוקי דעות בין סברין וצוקרברג לגבי הכיוון אליו צריכה החברה לשאוף. סברין איבד עניין ומעורבתו בחברה דעכה. שיא המחלוקת בין השניים היה כאשר סברין גילה, כי נושל כמעט לחלוטין מבעלות החברה, ושיעור השליטה שלו בה צנח מ-34.4% ל-0.03% בלבד. כתוצאה מנסיבות אלה, הגיש סברין תביעה נגד פייסבוק. בסופו של עניין, יושבה תביעה זו מחוץ לכתלי בית המשפט, מבלי להיכנס לערכאות משפטיות. פרטי יישוב התביעה אינם ידועים, אך סברין הוכרז באופן רשמי כמייסד משותף של פייסבוק באתר החברה. סברין חתם על חוזה אי גילוי בו נאסר עליו לגלות פרטים על ההסכם.

ב-2 בספטמבר 2005, הפיץ צוקרברג את הפייסבוק גם בבתי ספר. בסוף שנה זו התפשט השימוש בפייסבוק עד לאוניברסיטאות הקטנות ביותר ולבתי הספר היסודיים. בין המדינות המשתתפות היו: ארצות הברית, קנדה, אירלנד, 21 אוניברסיטאות בבריטניה, אוניברסיטת פוארטו ריקו שבמקסיקו וכל האוניברסיטאות המצויות באיי הבתולה. ב-11 בדצמבר 2005, הצטרפו גם אוניברסיטאות מאוסטרליה ומניו זילנד לפייסבוק והעלו את מספר האוניברסיטאות הפעילות בפייסבוק ל-2,000 ואת מספר בתי הספר הפעילים בפייסבוק ליותר מ-25,000.

רשת פייסבוק נפתחה לכלל הציבור ב-11 בספטמבר 2006, עם דרישה מינימלית של כתובת דואר אלקטרוני וגיל מינימלי של 13 שנים. בנובמבר 2008 ממשק הפייסבוק תורגם באופן חלקי לעברית ובמרץ 2009, עלתה גרסה מלאה בעברית.[5]בפברואר 2009 החברה חתמה על הסכם פשרה עם חבריו לאוניברסיטה של צוקרברג, האחים קמרון וטיילר וינקלווס ודיוויה נארנדרה, בעלי חברת ConnectU, שטענו כי גנב מהם את הרעיון של רשת חברתית והפר זכויות יוצרים. פייסבוק שילמה להם 65 מיליון דולר בתמורה להסרת התביעה כלפיה[6]. במאי 2009 נחתם הסכם פשרה נוסף בין פייסבוק לחברת "Think Computer Corporation" שמייסדה, חבר של צוקרברג מהרווארד בשם אהרון גרינשפן, טען שכבר ב-2003 המציא את השם פייסבוק וטען לבעלות עליו[7]. סיפור הקמת החברה והמאבקים המשפטיים שנלוו לה מתוארים בסרט הקולנוע "הרשת החברתית" (The Social Network). במאי 2012, הונפקה חברת פייסבוק בנאסד"ק שבניו-יורק, שם קיבלה את הסימול FB. ההנפקה בוצעה לפי שווי שוק של 104.2 מיליארד דולר. ב-2013, השיקה פייסבוק את Facebook Graph Search שהרחיב את יכולות החיפוש באתר.

מאפייני הרשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרף המתאר את מספר משתמשי פייסבוק בשנים 2004–2015

רשת פייסבוק מתאפיינת בקישור הווירטואלי בין אנשים. במקור, מטרת הרשת הייתה לקשר וירטואלית בין סטודנטים, אך כאשר הרשת נפתחה לציבור הרחב, הפכה לרשת תקשורת בין בני משפחה, עובדים ועוד.

השימוש ברשת פייסבוק הוא חינם, כשרווחי החברה נצברים ממכירת פרסומות המותאמות לפרופיל המשתמש.

המשתמשים יוצרים פרופילים אישיים, אשר בדרך-כלל כוללים תמונות אישיות ורשימת תחומי עניין אישיים. ניתן ליצור קשר עם המשתמש גם באופן פרטי, כך שרק המוען והנמען יכולים לראות את השיחה, וגם באופן פומבי, כך שההודעות גלויות לעיני כול. ניתן גם ליצור קבוצות חברים, המגבילות את הצפייה בפרופיל אך ורק למשתמשים מאותה הרשת ולמשתמשים המוגדרים כ"חברים". משנת 2009, נפתחה האפשרות להגדיר שפות שונות לשימוש בפרופיל האישי, ולא רק אנגלית כבעבר.

סטטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטטוס ("Status") בפייסבוק הוא כלי לביטוי תחושות, מחשבות, רעיונות וכדומה. הסטטוס יכול להכיל טקסט כתוב, תמונות או סרטונים. אורך הסטטוס המועלה לפייסבוק ישתנה בהתאם לרצונו של המשתמש וכן בהתאם למסר אותו הוא מעוניין להעביר. כאשר המשתמש מעדכן את הסטטוס הוא יופיע על גבי הקיר האישי ("Wall") שלו וכן יופיע בעדכונים השוטפים ("News Feed") של חבריו. ניתן לבצע עדכונים לסטטוס האישי דרך דפדפן, טלפון נייד או באמצעות הודעת טקסט. משתמשי פייסבוק נחשפים לסטטוסים השונים של חבריהם ויכולים להשיב ולהביע את דעתם בדרכים שונות. האפשרויות העומדות בפניהם הן: "תגובה" ("Comment"), רגשון (לדוגמה: Like) ו"שיתוף" ("Share"). האופציה 'תגובה' היא מענה מילולי לסטטוס המקורי, כך שהמשיב יכול להביע דעתו, למתוח ביקורת, להרחיב את הדיון וכדומה. האופציה רגשון היא דרך מהירה ונוחה להביע את דעתך/ תחושותיך עם הנכתב בסטטוס. האופציה 'שיתוף' מאפשרת למתבונן בסטטוס המדובר לשלוח ולהפיץ את הסטטוס לאנשים נוספים ברשת פייסבוק. אופציה נוספת בשם "Poke" משמשת כדי להשיג את תשומת הלב של משתמש (כמעין "נדנוד", בדומה לאפשרות שהייתה קיימת במסנג'ר).

דפים וקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לפרופילי משתמש האתר מאפשר לפתוח "דפים" (אלו בעבר נקראו דפי מעריצים). הדפים מרוכזים סביב נושאים מסוימים, כגון תחומי עניין, מוצרים וגופים (אשר אינם יכולים לפתוח פרופיל, המיועד לייצוג בני אדם בלבד) או ידוענים. גולשים יכולים ללחוץ על כפתור "אהבתי" (Like) על הדף ובכך להרשם לתוכנו. בניגוד לפרופילים, ההרשמה היא חד-צדדית - מנהלי הדף לא יכולים לראות את מרבית נתוני הגולשים שנרשמו - ולא דורשת אישור.

כל משתמש רשום יכול להקים דף לכל נושא, גם במקרה בו כבר קיים דף לשם כך. חלק מהדפים נוצרים אוטומטית ואינם מנוהלים על ידי איש, ומטרתם רק לקבץ סביב מכנים משותפים, כגון תחומי עניין או מקום מגורים.

מנהלי הדף יכולים לתפעלו כשם שהיו מתפעלים פרופיל אישי - הם יכולים לכתוב עדכונים, להעלות תמונות וכן הלאה. עם זאת, הדף לא מסגיר את זהות המנהלים. מאחר שהדפים אינם מוגבלים לייצוג בני אדם בלבד אין זה נדיר למצוא חברות המשתמשות בדפים כאמצעי לקביעת נוכחות ברשת החברתית. בניגוד לפרופילים אישיים, הדפים מאפשרים הצגת סטטיסטיקות למנהליהם - כמה צפו בעדכון מסוים, כמה ביקרו בדף בטווח ימים מסוים ומאילו ארצות וכן הלאה.

מנוע חיפוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בינואר 2013, השיקה פייסבוק את מנוע החיפוש החברתי "Graph Search", מנוע חיפוש פנימי על צירי הזמן המנגיש למשתמש מידע אודות חבריו לרשת החברתית. מנוע זה מבוסס על נתוני הגולשים, התוכן אותו הם מייצרים ופעולותיהם. המנוע החדש מאפשר חיפוש על בסיס תחומי עניין משותפים ("חברים שאוהבים סושי"), יצירת קשרים חדשים ברשת, איתור תוכן על פי תחומי עניין וכן הוא מותאם למשתמשים עסקיים. במסיבת עיתונאים אשר נערכה ב-15 בינואר 2013, הסביר מנכ"ל החברה, מארק צוקרברג: "משימתנו היא להפוך את העולם למחובר יותר. לכן, אנחנו נותנים לאנשים כלים- לשם מיפוי סיפורי חייהם"[8].

אמנם החיפוש מניב מידע רב, אך השוני בינו ובין מנוע החיפוש של גוגל מתבטא בכך, שהוא לא מתיימר למפות את הרשת בשלב זה, אלא להנגיש למשתמש ברשת החברתית נושאים ותחומי עניין הרלוונטיים לאישיותו ולצרכיו. בהמשך, מתכננת פייסבוק להחיל את מנוע החיפוש שלה גם לתוכן פוסטים, אשר פרסם משתמש מסוים ברשת החברתית, ודירוג תגובותיו על ידי גולשים אחרים.

אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אירועים" בפייסבוק הם הדרך של החברים לספר לחברים אחרים על אירועים שעומדים להתקיים בקהילה שלהם ולארגן מפגשים חברתיים. האירועים יכולים להיות מוגדרים כציבוריים או פרטיים. במקרה שהאירועים הוגדרו כפרטיים לא ניתן יהיה למצוא אותם בחיפוש - הם יהיו זמינים רק כאשר המשתמש קיבל הזמנה לאירוע. אנשים שלא הוזמנו לא יכולים לראות את התמונות, את הקיר או את התיאור של האירוע הפרטי.

משחקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר פייסבוק מספק פלטפורמה למשחקים ואינו מייצר אותם בעצמו. המשחקים בפייסבוק זוכים לקהל משתמשים יומי של מיליוני גיימרים לערך ביממה. רוב משחקי פייסבוק פועלים במודל עסקי הנקרא Free to Play או Freemium, שמטרתו להוביל לרווח מתשלום עבור אופציות מתקדמות במשחק. השימוש ברוב המשחקים הוא חינם, כאשר קיימת אפשרות לרכישת אלמנטים שונים בכסף אמיתי[9].

השחקנים פונים למשחקים בפייסבוק כדי לממש תחביבים מגוונים: ניהול ושליטה על ערים/אנשים/עסקים, גידול וטיפול בחיות, וקטגוריות שונות רבות. רוב המשחקים אינדיבידואלים, אך בו בזמן מייצרים אינטראקציה עם משתמשי פייסבוק אחרים הפעילים במשחקים; אופן הפעולה והיחסים בין המשתמשים מתבטא בשליחת מתנות, בקשות, וקניה ומכירה לפי הצורך של המשתמש במשחק.

תעשיית משחקי הפייסבוק נסקה במהירות, והפכה לבעלת שם בתעשייה הטכנולוגית. בקרב גיימרים רבים התגלתה התמכרות למשחקים, ואלו עברו מתשלום ומכירה של פריטים בעולם הווירטואלי לקניה ומכירה תמורת כסף אמיתי, ולו רק כדי להרוויח חיים נוספים לדמות, להאריך את זמן המשחק בשלב מסוים ועוד[10].

נכון לשנת 2013, במהלך כנס מפתחי משחקים השנתי (GDC) שהתקיים בסן פרנסיסקו, דיווחה הרשת החברתית פייסבוק על 250 מיליון גיימרים פעילים, והצהירה כי בכוונתה לשקם את מעמד המשחקים באתר לאחר שנפגע בשל הפצות ספאם. הפורטל החדש ככל הנראה ישתלב בעמודי הפרופיל של המשתמשים; מטרת העל, לפי מנהל המוצרים, ג'ורג' לי, היא לשזור את המשחקים לתוך חוויית השימוש בפייסבוק, וכן לקדם פיתוח משחקי פייסבוק שיוכלו לפעול דרך טלפונים חכמים[11].

קהל חברי פייסבוק נרחב משתמש משחק במשחקים הרבים המוצעים לרשותו ברשת החברתית, אך מאידך משתמשים רבים אשר לא מתעניינים בתחום, רואים בשליחת ההזמנות הרבות למשחקים, בבקשות ובהתראות הבלתי פוסקות מחבריהם בפייסבוק, כמטרד[12].

הגנה על חשבון הפייסבוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייסבוק פועל על מנת לעזור למשתמש להגן על חשבונו מפני פריצות וגנבות, אך על מנת שתהיה הגנה מיטבית אין תחליף לפעולות יזומות של המשתמש לשמירה על פרטיותו בכלל הרשת כמו שימוש באנטי וירוסים ואנטי רוגלות.

  • אנטי וירוס לפייסבוק: מספר חברות מספקות אנטי וירוס מותאם להגנה על הפייסבוק באמצעות סריקה תקופתית של הפרופיל ודיווח על בעיות למייל[13].
  • גלישה בטוחה ב-HTTPS: גלישה בפרוטוקול HTTPS מעלה את רמת ההצפנה של האתר. אם הגדרה זו אינה מוגדרת כברירת מחדל ניתן להגדיר אותה דרך הפייסבוק[13].
  • חברים מהימנים: פייסבוק מאפשרת שחזור סיסמה במקרה שזו אבדה, נשכחה או נפרצה, באמצעות תוסף שבו ניתן להגדיר בין שלושה עד חמישה חברים, שבאחד מהמקרים הנ"ל יקבלו מפייסבוק קוד אבטחה לשחזור החשבון הנעול. המשתמש יאלץ להקליד לפחות שלושה קודים.
  • אימות טלפוני: ניתן לבחור באימות טלפוני כאשר נכנסים לחשבון הפייסבוק ממחשב שאינו חובר עד לאותו רגע לחשבון. כך כאשר מישהו ינסה להיכנס לחשבון הפייסבוק ממחשב אחר הוא יידרש להקליד קוד שנשלח בהודעת SMS למספר שהוגדר מראש[14].

פטירה של משתמש בפייסבוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככלל, מדי יום ביומו, מתים בעולם אנשים רבים. בפרט, לחלק מאנשים אלו, קיים חשבון (דף משתמש) בפייסבוק. לאור היקף המשתמשים הנרחב בפייסבוק: כשני מיליארדי משתמשים, נוצר מצב בו אנשים רבים, אשר בבעלותם דף משתמש בפייסבוק- נפטרים מדי יום ביומו. מדיניות פייסבוק כלפי משתמשים אשר נפטרו היא הקפאת חשבונם, תוך העברתו למצב "הנצחה", בו אין עוד אפשרות לעדכן או לערוך את החשבון. עם זאת, ניתן לכתוב על קיר המשתמש הודעות ("פוסטים"), המביעות געגוע למנוח, או צער באשר למותו. יש להבדיל בין הנצחת פרופיל לבין מחיקת פרופיל: דיווח לפייסבוק על מנת שפרופיל יונצח היא פעולה היכולה להתבצע על ידי כל אחד, כולל זרים מוחלטים: יש רק צורך בלינק למודעת אבל ופרטים כלליים נוספים, שאינם מצריכים הכרות אישית עם הנפטר. פנייה לפייסבוק על מנת שפרופיל יימחק אפשרית רק על ידי קרוב משפחה של הנפטר ומצריכה תעודת פטירה ופרטים רבים יותר[15].

ב-2015, אפשרה פייסבוק למנות איש או אשת קשר למורשת הדיגיטלית של הנפטר. באנגלית תפקיד זה קרוי Legacy Contact ובעברית "איש קשר לנושאי הנצחה". פעולה זו מתבצעת על ידי בעל הפרופיל בעודו בחייו ואינה קשורה לא להנצחת הפרופיל ולא למחיקת הפרופיל, שהן פעולות שמתבצעות לאחר מות בעל הפרופיל[16][17].

שימוש בפייסבוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתונים מספריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משתמשים פעילים: כ-2.01 מילארד משתמשים (נכון ל-יוני 2017)[18]
  • צפיות בדפים לחודש: במובייל: 1.66 מיליארד, במחשב שולחני: 1.32 מיליארד(נכון ל-יוני 2017)[19]
  • בממוצע יש לכל משתמש בפייסבוק כ-155 חברים[20]
  • מתוך כ-7.5 מיליארד בני אדם כ-3.9 מיליארד משתמשים באינטרנט ובהם כ-2 מיליארד משתמשים בפייסבוק (נכון ליוני 2017)[21]
  • עשר המדינות בעלות מספר המשתמשים הרב ביותר: ארצות הברית, הודו, ברזיל, אינדונזיה, מקסיקו, פיליפינים, טורקיה, תאילנד, וייטנאם, ובריטניה. (נכון למאי 2014)[22]
  • בישראל יש כ-4.9 מיליון משתמשים רשומים[23]
  • תמונות: 219 מיליארד תמונות (נכון לאוקטובר 2012)[24]
  • תמונות המועלות מדי יום: כ-250 מיליון (נכון לפברואר 2012)
  • חברויות בין משתמשים: כ-140 מיליארד (נכון לאוקטובר 2012)[24]

סקר שנערך ב-2 במרץ 2007 בקרב בני נוער בארצות הברית, על ידי חברת הסקרים "eMarketer", גילה כי נשים מגיל 17 - 25 נכנסות לפייסבוק מעט יותר (69%) מאשר גברים (65%). בנוסף, זכה האתר לשיא עולמי, כפופולרי ביותר להעלאת תמונות ברשת, עם שיא של כארבעה עשר מיליון תמונות ביום בממוצע. בספטמבר 2017, דורג פייסבוק כאתר הנצפה ביותר באינטרנט[25]. במאי 2008, האתר משך אליו כמות שיא של מבקרים - כ-123.9 מיליון. בזמן זה, הוא דורג על ידי האתרים האחרים במקומות הראשונים כבעל צפיפות ההודעות הגדולה ביותר ברשת (מהבולטים שבהם: אתר "Quantcast" דירג אותו במקום ה-16, ואתר "Compete" במקום ה-20). במאי 2011, דורג האתר כאתר השלישי הנצפה ביותר, עם 714 מיליון גולשים בחודש[26].

פייסבוק נחשב לאתר הפופולרי ביותר במדינות בהן השפה הרשמית היא אנגלית, בהן ארצות הברית, קנדה והממלכה המאוחדת. בארצות הברית, נמצא האתר בשימוש בלמעלה מ-62% ממשקי הבית, אשר הנם בעלי גישה לאינטרנט[27].

ב-1 בפברואר 2012, הגישה פייסבוק בקשה לוועדה לניירות ערך בארצות הברית לבצע הנפקת מניות. בתשקיף פירסמה פייסבוק נתונים על מצב החברה, נכון לסוף 2011, ולפיהם כ-845 מיליון משתמשים פעילים בחודש, כ-483 מיליון משתמשים פעילים מדי יום, 100 מיליארד יחסי חברויות בין המשתמשים, 2.7 מיליארד תגובות ולייקים ביום, 250 מיליון תמונות המועלות מדי יום.

לפי מחקר של חברת "קום-סקור" (אנ') בשנת 2011, ישראל הייתה במקום הראשון בעולם מבחינת זמן שימוש ברשתות חברתיות. על פי המחקר, גולש ישראלי ממוצע מעביר 11.1 שעות בחודש באתרי רשתות חברתיות[28][29], ובראשן פייסבוק.

פרסום בפייסבוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייסבוק יצרה מספר כלים לפרסום באמצעות פילוח קהל יעד על פי גיל, מגדר, תחומי עניין, אמונה דתית והשתייכות מפלגתית, מצב משפחתי ומקום מגורים.

חלק מהכלים מיועדים לחברות בעלות תקציב גבוה ואילו כלים אחרים מיועדים אף ללקוח בעל תקציב נמוך.

  • פאוור אדיטור: כלי ליצירת קמפיין בפייסבוק המאפשר לנתח את קהל היעד, ולבחור את מיקום המודעות. ניתן לשלם על הפרסומת על פי מספר אנשים הצופים במודעה או על פי מספר לחיצות - "פיי פר קליק".
  • קהל מותאם אישית: מאפשר למפרסמים לפנות ללקוחות אשר פרטיהם עומדים לרשותם.
  • קהל דומה: כלי פרסום המאפשר למצוא משתמשים בעלי פרטים דומים לקהל היעד של המפרסם ובכך לפנות באמצעות הפרסום למשתמשים רלוונטיים יותר.
  • פילוח לפי קטגוריות מתקדמות: כלי המאפשר לפמרסמים לפלח את קהל היעד באמצעות מידע על המשתמש, לדוגמה: פרסום סמוך ליום הולדת המשתמש, לפי סוג מכשיר הסלולרי שלו או על פי מספר הילדים שלו.
  • סיפורים ממומנים: כלי זה לוקח את השיתופים אשר משתמשים עשו לדף המשתמש של החברה ומקדם אותם תמורת תשלום. כך יוצא שהמשתמש "ממליץ" בדף הפייסבוק שלו על הפרסומת של המפרסם[30].

שימוש בקרב נבחרי ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם עליית הפופולריות של האתר, החלו נבחרי ציבור להשתמש באתר לשם תקשורת עם הציבור:

האפקט השלילי של פייסבוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל שהאתר הפך פופולרי יותר, כך הוא הפך באותה המידה מקור למעשים שליליים שונים, בהם פייסבוק מנסה להילחם. מעשים אלו כוללים:

  • גניבת זהות: נוכלים משתמשים בפייסבוק כדי להזדהות כאדם אחר. לאחר שהם מזדהים ככזה, הם יוצרים רשת חברתית במקום אותו האדם ומנצלים אותה לצרכים שונים כדוגמת בקשה לתרומות, קביעת פגישות פנים אל פנים המסתיימות בשוד, רצח, ופעולות טרור וכן איסוף מידע מקדים לעבירה, כמו תאריכי חופשות בחו"ל לצורך פריצה. לדברי פייסבוק, ברגע שתופעה כזו מדווחת על ידי הגולשים, היא מטופלת מידית[33].

  • שליחת דואר זבל: יישומים שונים בפייסבוק, המופעלים על ידי שולחי דואר זבל, מבקשים מהמשתמשים להכניס כתובת דואר אלקטרוני שלא כחוק. כתובות אלו מועברות לאחר מכן למפיצי דואר זבל העושים בהם שימוש לא חוקי לצורך שליחת ההודעות הללו. בנובמבר 2010, ניצחה מנהלת פייסבוק בתביעה שהגישה נגד אדם גוארבז ממונטריאול, שהפעיל יישום מסוג זה, וקיבלה 873 מיליוני דולרים כפיצוי[34][35].

  • גזענות ועידוד פשעי שנאה: פתיחת קבוצות פייסבוק הקוראות לבצע פשע שנאה נגד אוכלוסיות מסוימות:
    • שבעה עמודים של קבוצות איטלקיות נאו-נאציות שקראו לפגיעה במיעוטים איטלקיים ובראשם צוענים הורדו מהאתר על ידי מנהלת פייסבוק[36].
    • עמוד שנפתח ב-2008 על ידי תלמיד קנדי בן 14 והכריז על 20 בנובמבר כעל "יום הבעיטה בג'ינג'י" הביא לעשרות מקרים ברחבי ארצות הברית וקנדה בהם הותקפו תלמידים ג'ינג'ים בבתי הספר ובאוניברסיטאות[37].
    • קבוצה שנפתחה ב-2011-2010 וקראה לאינתיפאדה שלישית בישראל ב-15 במאי 2011, נסגרה בעקבות "הפרת תנאי השימוש"[38].
    • קבוצות רבות שקוראות לדה-לגיטימציה (וברוב המקרים גם להשמדה) של ישראל, חלקם בעלי שמות כגון: "מוות לישראל", "Fuck Israel" ואף המשווים את ישראל לגרמניה הנאצית.
    • במאי 2015 נגזר לראשונה בישראל עונש מאסר בפועל בגין פרסומים בפייסבוק. עומר שלבי בן 44 ממזרח ירושלים נידון לתשעה חודשי מאסר על הסתה ותמיכה בארגון טרור בעקבות דברים שפרסם בפייסבוק.

  • פרטיות: משתמשי פייסבוק רבים אינם מודעים לאפשרויות השונות להגנת הפרטיות, או שאינם טורחים לשנות את ההגדרות ההתחלתיות. הגדרות ברירת המחדל של פייסבוק עלולות לחשוף פרטים אישיים, שהמשתמש התמים לא בהכרח התכוון אליהם ובכך לחשפם גם לזרים, או לפחות לקבוצה גדולה יותר של אנשים מהקבוצה אליה התכוון המשתמש.


הפרטים האישיים וההעדפות האישיות יכולים אף להיות מועברים לחברות מסחריות ולמפרסמים שונים. עובדה זו יכולה להביא לכך שהמשתמש ימצא מודעות פרסום מותאמות אישית בפיד שלו[39]. מצב זה עלול לגרום לבועת פילטר שבה המשתמש נחשף אך ורק לפרסומות או לתכנים ספציפיים אך מבודד מהשאר.

במאי 2017, חשף "הגרדיאן" הבריטי מסמכים פנימיים של החברה, המסבירים את מדיניות הצנזורה של פייסבוק. בין השאר, קבעה החברה כי פוסטים המציגים אלימות, התעללות בבעלי חיים, ניסיונות גולשים לפגוע בעצמם ועוד הם תוכן לגיטימי.

במרץ 2018 נחשף, כי פרטים אישיים של חמישים מיליוני משתמשים נמכרו לחברת קיימברידג' אנליטיקה[40], חברה שפעלה בשירות קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ. המידע הושג הודות ל-270 אלף משתמשים שהתירו לאפליקציית "Global Science Research" לגשת לפרטיהם, ולפרטים של חבריהם.

חשבונות קש בפייסבוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדו"חות שפרסמה פייסבוק באמצע שנת 2012, ציינה החברה כי לפי בדיקות שערכה, מעל 83 מיליון חשבונות פייסבוק בכל העולם הם שקריים (כפולים או מזויפים) ומהווים כ-8.5% מכלל החשבונות הפעילים ברשת (955 מיליון)[41]. החברה מחלקת את חשבונות הקש לשתי קבוצות עיקריות: משתמשים בלתי מזוהים, כגון חיות מחמד או בתי עסק, אשר משתמשים בפרופיל הקש למטרות זדוניות, כגון שליחת דואר זבל למשתמשים אחרים. הערכת פייסבוק היא, כי סך כל חשבונות המשתמשים שאינם מזוהים, מהווים כ-2.4% מכלל החשבונות הפעילים (כ-22.9 מיליוני חשבונות כאלו), וכי המשתמשים ה"מזויפים" מהווים כ-1.5% מכלל המשתמשים הפעילים, כ-14.3 מיליון. עוד ציינה פייסבוק, כי מספר חשבונות הקש היה נמוך באופן משמעותי במדינות המערב, דוגמת ארצות הברית ואוסטרליה- ביחס למדינות מתפתחות, דוגמת אינדונזיה וטורקיה.

כדי לצמצם את תופעת החשבונות ה"מזויפים" מחייבת פייסבוק כל משתמש שנחשד שלא השתמש בזהותו האמיתית, לשלוח תעודת זהות ממשלתית או מסמכים מזהים אחרים על מנת להוכיח שהפרטים אותם רשם בחשבון אמיתיים.[42][43] במידה ובעל החשבון לא שלח את תעודת הזהות הממשלתית או מסמכים מזהים אחרים חשבונו ישאר מושבת לצמיתות. פעילי פרטיות רבים מבקרים מדיניות זו של חברת פייסבוק, ומגדירים אותה כ-"דרקונית", באומרם כי היא פוגעת קשות בפרטיות המשתמשים שנחשדו שלא השתמשו בפרטיהם האמיתיים וכי אין להם ברירה אלא לשלוח את תעודת הזהות הממשלתית או שחשבונם ישאר מושבת לצמיתות.

ביקורת כלפי מדיניות חסימת העמודים של פייסבוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקידן של חברות האינטרנט בנוגע לחופש הדיבור בפרט ובהיבט המוסרי-חברתי בכלל, הוא טריטוריה חדשה ושנויה במחלוקת. חוקר התקשורת טרלטון גילספי מאוניברסיטת קורנל טוען כי האתגרים המוצבים בפני חברות אלו דומים לאלו שניצבים בפני ענקיות העיתונות הישנה, וכי עד כה פעילותן של ענקיות האינטרנט בתחום מונעת את הדיון ציבורי בנושא חופש הביטוי תוך כדי שהן משדרות ליברליות ונייטרליות כלפי חוץ.[44]

צלם העיתונות, ניק אוט, משוחח עם התקשורת אודות תמונתו, "טרור המלחמה"

מדיניות חברת פייסבוק בנוגע לחסימת עמודים עולה בשיח הציבורי. בישראל נדון הנושא בציבור ובבית המשפט בעקבות חסימת הדף "סטטוסים מצייצים". בספטמבר 2016, נידונה חסימת עמוד הפייסבוק הפופולרי "הצינור", בשל הפרת זכויות יוצרים.[45]בנובמבר 2016, התנהל קמפיין רשתי בשל חסימת עמודיהם של כוכבי רשת רבים בשל שימוש במילים הנחשבות פוגעניות על ידי פייסבוק. הטענה המרכזית הייתה כנגד שרירותיות החסימות, והעובדה שנערכו ללא התראה מוקדמת ולעיתים אף בעקבות סטטוסים ישנים, במקרים מסוימים בני מספר שנים.

הכותבים יותם זמרי, נועם פתחי, רז ציפריס ואבנר רסל נחסמו בשל השימוש במילה "קוקסינל" בסטטוסים שפירסמו.[46] על המילים האסורות שהובילו לחסימת משתמשים נמנו "קוקסינל", "כושי", תיאור שימוש בסמים, שימוש בהטיות המילה "אונס", גידופים ובדיחות עדתיות.[47]

אחד האירועים המרכזיים אשר העלו את הביקורת כלפי מדיניות פייסבוק ברחבי העולם היה מכתב פתוח שפורסם ב-9 בספטמבר 2016 על שער העיתון המוביל בנורווגיה "אפטן פוסטן" (אנ') בנוגע לצנזור תמונתו זוכת פרס פוליצר של צלם העיתונות, ניק אוט (אנ'), "טרור המלחמה"[48]. תמונת הילדה הוייטנאמית העירומה חשפה לעולם את זוועות מלחמת וייטנאם. במכתב הפתוח נטען כי מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, משתמש לרעה בכוח שיש בידיו ובמקום להפוך את העולם לפתוח ומחובר יותר, הוא מעודד טיפשות.[49]

רכישות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במרץ 2011, רכשה את חברת סנאפטו, אשר פיתחה טכנולוגיה להפעלת אפליקציות בטלפונים ניידים פשוטים[50].
  • ביוני 2012, רכשה פייסבוק את חברת Face.com, אשר פיתחה כלי לזיהוי ביומטרי של תווי פנים[51].
  • באוקטובר 2013, הודיע (מי?[דרושה הבהרה]) על רכישת אונאבו, אשר פיתחה טכנולוגיה לדחיסת נתונים[52].
  • ביולי 2015, רכשה פייססבוק את חברת Pebbles, אשר פיתחה טכנולוגיה לחישה אנושית (Human sensing)[53].
  • ביולי 2018, הודיעה פייסבוק על רכישת Redkix, המפתחת לשירותי מייל ארגוניים[54].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בן מזריץ', מיליארדרים במקרה - הסיפור האמיתי על פייסבוק, הוצאת כנרת, 2010
  • דייוויד קירקפטריק, אפקט הפייסבוק: מבט מבפנים על החברה שמחברת את העולם, תרגמה מאנגלית: אלה בשן, הוצאת מודן, 2011
  • גיא גרינפלד, ‏אמני גרילה, באתר "אלכסון", 10 בינואר 2016

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיסוי חדשותי

"פייסבוק מודה שהשימוש בה עלול להזיק לבריאות הנפשית של משתמשיה...", The Guardian, 15.12.2017.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4981707,00.html
  2. ^ http://www.alexa.com/topsites
  3. ^ http://www.alexa.com/topsites/countries/IL
  4. ^ Alan J. Tabak, Hundreds Register for New Facebook Website, באתר Harvard Crimson, ‏02.09.2004
  5. ^ נועה פרג, חדשות טובות ל-511 אלף גולשים ישראליים: פייסבוק העלתה גרסה בעברית, באתר mako, ‏15.09.2009
  6. ^ פייסבוק שילמה 65 מיליון דולר פיצויים לחבריו של צוקרברג, באתר הארץ, 12 בפברואר 2009‬
  7. ^ ‫כתב כלכליסט, פייסבוק הגיעה לפשרה עם יזם שטען שהמציא את האתר קודם, באתר כלכליסט, 23 במאי 2009‬
  8. ^ Mark Zuckerberg, [1], 15.1.2013
  9. ^ לקוח מתוך Galileo (הקישור אינו פעיל, 8 בספטמבר 2015)
  10. ^ לקוח מתוך Vgames
  11. ^ הראל עילם, פייסבוק תשיק השבוע פורטל משחקים חדש, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2013
  12. ^ בלוג אודות חסימת בקשות ממשתמשי משחק ה"קנדי קראש סאגה"
  13. ^ 13.0 13.1 עמי רוחקס דומבה, ‏במקום להתלונן, תתחילו להתגונן: 12 דרכים להגן על החשבון בפייסבוק, באתר ‏mako‏‏, ‏20 בנובמבר 2011‏
  14. ^ http://www.webresults.co.il/securing-facebook-account/
  15. ^ כיצד ניתן לדווח על אדם שנפטר או על חשבון פייסבוק שיש להנציח?.
  16. ^ מהו איש קשר לנושאי הנצחה ומה הוא יכול לעשות?.
  17. ^ ‫יוסי גורביץ, דו"ח טכנולוגי: פייסבוק רואה אנשים מתים, באתר כלכליסט, 27 באוקטובר 2009‬
  18. ^ Facebook by the Numbers: Stats, Demographics & Fun Facts
  19. ^ Facebook by the Numbers: Stats, Demographics & Fun Facts
  20. ^ Facebook users have 155 friends - but would trust just four in a crisis
  21. ^ internet world stats
  22. ^ A Long List of Facebook Statistics—And What They Mean For Your Business
  23. ^ Middle East Internet Users, Population and Facebook Statistics 2017
  24. ^ 24.0 24.1 One Billion People on Facebook
  25. ^ The Moz Top 500
  26. ^ אביחי אפוטה, שיא כל הזמנים: יותר ממיליארד כניסות לגוגל בחודש אחד. פייסבוק במקום השלישי. גלובס, 26 ביוני 2011; ארבעת האתרים הנצפים ביותר, לפי כתבה זו: גוגל, קבוצת אתרי מיקרוסופט, פייסבוק, יאהו
  27. ^ United States Facebook Statistics by Country באתר Socialbakers (באנגלית)
  28. ^ ‫עודד ירון, דו"ח: ישראל שיאנית בשימוש ברשתות חברתיות, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2011‬
  29. ^ ‫רועי גולדנברג, ‏לייק כחול-לבן: ישראל היא שיאנית העולם ברשתות חברתיות, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2011‬
  30. ^ אור פיאלקוב, מפרסמים בפייסבוק? 10 כלים שאתם חייבים להכיר, באתר Feeder,‏ 24 בדצמבר 2013
  31. ^ בלומברגהבית הלבן נכנס לפייסבוק, מייספייס וטוויטר, באתר הארץ, 3 במאי 2009‬
  32. ^ שרה בצרפת הודיעה על הריונה בפייסבוק, באתר הארץ, 23 באפריל 2009
  33. ^ מייק אלגאן, Why you can't trust 'friends' on Facebook, ComputerWorld
  34. ^ Nancy Gohring, Facebook wins $873M judgment in spam suit, ComputerWorld
  35. ^ ‫ניב ליליאן, אהוד קינן, מפיץ דואר זבל יפצה את פייסבוק ב-873 מיליון דולר, באתר ynet, 25 בנובמבר 2008‬
  36. ^ רובין פומרוי, Facebook pulls Italian neo-Nazi pages after outcry, רויטרס
  37. ^ דניאל בל, No suspensions after 'Kick a Ginger Day' incites problems, The Vancouver Sun
  38. ^ ‫אילנה ברודו, פייסבוק הסירה את עמוד "האינתיפאדה השלישית", באתר ערוץ עשר, 29 במרץ 2011 (במקור, מאתר "nana10")‬
  39. ^ יוסי גורביץ, פייסבוק חושפת: כך אנחנו מוכרים אתכם למפרסמים, באתר כלכליסט, 2 באוקטובר 2012
  40. ^ "מבוכה בוושינגטון: טראמפ שכר חברה שגנבה מידע אישי מ-50 מיליון איש". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 18 במרץ 2018. בדיקה אחרונה ב-23 במרץ 2018. 
  41. ^ סוכנויות הידיעות, פייסבוק: 83 מיליון מהחשבונות - מזויפים, באתר nrg‏, 3 באוגוסט 2012
  42. ^ What types of ID does Facebook accept? באתר פייסבוק
  43. ^ Help, I’m Trapped in Facebook’s Absurd Pseudonym Purgatory, באתר WIRED
  44. ^ Tarleton Gillespie, The politics of ‘platforms’, SAGE Journals, Issue 3, Vol 12, 2010, עמ' 13-14
  45. ^ NRG חדשות, פייסבוק חסמה את עמוד "הצינור" של גיא לרר, NRG, ‏12 בספטמבר 2016
  46. ^ NEXTER, המלחמה החדשה של פייסבוק: קוקסינלים, מאקו, ‏10 בנובמבר 2016
  47. ^ דורי בן ישראלשלא תיחסמו: אלה המילים החדשות שאסור לכתוב בפייסבוק, וואלה!, ‏23 בנובמבר 2016
  48. ^ לצפייה בתמונה, יש ללחוץ על קישור זה.
  49. ^ ג'וליה קרי וונג, Mark Zuckerberg accused of abusing power after Facebook deletes 'napalm girl' post, The Guardian, ‏9 בספטמבר 2016
  50. ^ גרימלנד, גיא (20 במרץ 2011). "פייסבוק רוכשת את סנאפטו הישראלית תמורת 70 מיליון דולר". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2018. 
  51. ^ "פייסבוק רכשה את face.com הישראלית בכ-100 מיליון דולר". TheMarker. 18 ביוני 2012. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2018. 
  52. ^ "פייסבוק רוכשת את אונאבו תמורת 150-200 מיליון דולר". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 14 באוקטובר 2013. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2018. 
  53. ^ "אקזיט: פייסבוק רוכשת את Pebbles הישראלית ב-60 מיליון דולר". גיקטיים (בעברית). 16 ביולי 2015. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2018. 
  54. ^ "פייסבוק קונה את Redkix הישראלית בעשרות מיליוני דולרים". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 26 ביולי 2018. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2018.