פרדריק ויליאם ברטון
 | |
| לידה |
8 באפריל 1816 מחוז ויקלו, אירלנד  |
|---|---|
| פטירה |
16 במרץ 1900 (בגיל 83) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| מקום קבורה |
בית הקברות מאונט ג'רום |
| זרם באמנות |
האחווה הפרה-רפאליטית |
| יצירות ידועות |
Hellelil and Hildebrand, the meeting on the turret stairs |
| פרסים והוקרה |
Knight Bachelor |
| חתימה |
 |
  | |
סר פרדריק ויליאם ברטון (באנגלית: Frederic William Burton; 8 באפריל 1816 – 16 במרץ 1900) היה צייר אירי ומנהל הגלריה לאמנות בלונדון.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרדריק נולד ב-8 באפריל 1816 ובגיל שש עבר עם הוריו לגור במחוז קלייר שבחוף המערבי של אירלנד. הוא היה בנם השלישי של סמואל פרידריך ברטון ואשתו חנה מלט. הסבא וסבתה של האמן היו מייג'ור אדוארד ויליאם ברטון, קליפדן, שהיה השריף של מחוז קלייר בשנת 1799, ואשתו ג'יין בלאד מרוקסטון הסמוכה.
קריירה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הוא למד בדבלין, נבחר לעמית של האקדמיה המלכותית בגיל עשרים ואחת ואקדמאי מלא כעבור שנתיים. בשנת 1842 החל להציג באקדמיה המלכותית. ביקור בגרמניה ובבוואריה בשנת 1842 היה הראשון מתוך סדרת טיולים ארוכה לחלקים שונים באירופה, שהעניקו לו ידע מעמיק ביצירותיהם של המאסטרים הישנים. משנת 1851 בילה 7 שנים כצייר בשירות מקסימיליאן השני מבוואריה.
ברטון עבד עם ג'ורג' פטרי על רישומים ארכאולוגיים והיה במועצת האקדמיה האירי המלכותית והחברה הארכאולוגית באירלנד. הוא נבחר לעמית של האגודה המלכותית לציירים בצבעי מים בשנת 1855, וחבר מן המניין בשנה שלאחר מכן. הוא התפטר בשנת 1870, ונבחר מחדש כחבר כבוד בשנת 1886.
תואר אבירות הוענק לו בשנת 1884, ותואר ה- LL.D. של דבלין בשנת 1889. בצעירותו הייתה לו אהדה עזה למפלגת אירלנד הצעירה.
הוא נפטר בקנזינגטון, מערב לונדון ונקבר בבית העלמין בדבלין.
ציורי צבעי המים הידועים ביותר של ברטון, "הילד שטבע של ארן הדייג" (1841) ו"המפגש על מדרגות הצריח" (1864). הציור - הפגישה על מדרגות הצריח נבחר על ידי הציבור האירי כציור האהוב ביותר על אירלנד בשנת 2012 מבין 10 עבודות שהמבקרים הציגו ברשימה.[1]
מנהל הגלריה הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1874 מונה ברטון למנהל הגלריה הלאומית בלונדון, אחרי סר ויליאם בוקסאל.[2] ביוני 1874 הוא קיבל מענק מיוחד לרכישת אוסף האמנות של אלכסנדר בארקר, שכלל את המולד של פיירו דלה פרנצ'סקה ואת ונוס ומארס של בוטיצ'לי. בשנת 1876 התקבלה ירושה של 94 ציורים, בעיקר של אמנים הולנדים, אך גם עבודות נוספות. כמו כן, באותה שנה הושלמה הרחבה של הגלריה.[3]
במהלך עשרים השנים בהן הוא מילא תפקיד מנהל הגלריה הוא היה אחראי לרכישות חשובות רבות, ביניהן בתולת הסלעים של לאונרדו דה וינצ'י, אנסדי מדונה של רפאל, דיוקן הרכיבה של אנתוני ואן דייק של צ'ארלס הראשון, והאדמירל פולידו. פארג'ה, מאת דייגו וולקז. הוא הוסיף גם לסדרה המצוינת של תמונות איטלקיות קדומות בגלריה. מספר הרכישות שבוצעו באוסף בתקופת כהונתו מסתכם ביותר מ-500.
גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
-
רוזנת ונציאנית -
אליזבת בלקווי -
המפגש על מדרגות הצריח -
מותו של בן הדייג
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כתבי פרדריק ויליאם ברטון בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Aidan Dunne, Romantic scene voted Ireland's favourite painting, The Irish Times (באנגלית)
- ^ Frederic William Burton | Directors | National Gallery, London, www.nationalgallery.org.uk
- ^ Smith, Charles Saumarez (2009). The National Gallery: A Short History. London: Frances Lincoln. pp. 86–87