פרואיט איגו
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
דיור ציבורי  |
| מיקום |
סנט לואיס |
| מדינה |
ארצות הברית |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1955 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1955 |
| אדריכל |
מינורו ימאסאקי |
| קואורדינטות | 38°38′32″N 90°12′34″W / 38.642288888889°N 90.209430555556°W |
 | |
  | |
פרואיט-איגו (באנגלית: Pruitt–Igoe) הוא שמו של פרויקט שיכון ציבורי שהוקם בשנת 1954 בסנט לואיס, מיזורי. הפרויקט כלל 33 מבנים בגובה 11 קומות, אך לאחר שנים אחדות מסיומו הפך למוקד אלימות, פשע וסגרגציה. בשל בעיות אלו ננטש כמעט לגמרי בסוף שנות השישים ונהרס כליל על ידי פיצוץ דינמיט בתאריך 15 ביולי 1972.[1] הפרויקט הפך ידוע לשמצה בתחומי התכנון העירוני, דיור ציבורי וחידוש עירוני. כיום משמש השטח למספר בתי ספר.
את סכמת המגורים הציעו ויליאם פרואיט וונדל איגו, ותוכננה על ידי האדריכל מינורו ימסאקי, שתכנן בין היתר את מגדלי התאומים בניו יורק.
הריסתו של פרואיט-איגו היה מהראשונים שנעשו על אדריכלות מודרנית, וכך בישר על סופו של עידן או כפי שכינה זאת היסטוריון האדריכלות הפוסט מודרנית צ'ארלס ג'נקס: 'היום בו מתה אדריכלות מודרנית'. הייתה זו הכתיבה של ג׳נקס, מילות ההספד שלו עליה, שהפכה את הפרויקט לאבן דרך בהיסטוריה ותרבות של אדריכלות, בלעדיו כנראה היה נשאר הפרויקט עלום שם.[2] לפי ג'נקס, ההריסה של פרויקט פרויט-איגו (Pruitt-Igoe), או יותר נכון רגע פיצוץ הדינמיט באמצע שנות ה־70, הוא גם הרגע בו מודרניזם הפך לעבר וגם רגע תחילתו המובהקת של הפוסט מודרניזם כהתנגדות להגמוניה המודרניסטית.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- המיתוס של Pruitt-Igoe - סרט דוקומנטרי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Prospero (blog), Why the Pruitt-Igoe housing project failed, The Economist, Oct 15th 2011
- ^ John R. Gold, The Power of Narrative: the early writings of Charles Jencks and the historiography of architectural modernism, Twentieth-Century Architecture and its Histories
- ^ David Harvey, The Condition of Postmodernity, Oxford, 1989, עמ' 39
| בקרת זהויות |
|
|---|
