פרוקטוקינאז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פרוקטוקינאז (Fructokinase) הוא אנזים הפועל בכבד, במעי ובכליה. הפרוקטוקינאז מזרז את התגובה:

ATP + ‏D-פרוקטוז = ADP + ‏D-פרוקטוז 1-פוספט[1]

האנזים מזרז תגובה זו באמצעות העברה של קבוצת פוספט מ-ATP לפרוקטוז - הוא מוסיף פוספט ל-C1 (פחמן 1), וזהו השלב הראשוני לניצולו כמקור אנרגיה בתהליך הגליקוליזה. פרוקטוקינאז שייך למשפחת האנזימים המזרזים תגובות העברה של קבוצות פונקציונליות בין מולקולות, קבוצה הנקראת טרנספרזות. בנוסף נחשב הפרוקטוקינאז גם כפוספוטראנספראז, כלומר כאנזים המזרז תגובת זירחון.

אנזים זה חשוב ברקמות שבהן ריכוז הגלוקוז גבוה, שם האנזים הקסוקינאז כמעט ואינו פעיל על הסובסטרט פרוקטוז בשל הזיקה הגבוהה יותר לגלוקוז.

בכבד האדם פרקטוקינאז טהור, כאשר מצומד עם אלדולאז תורם למנגנון אלטרנטיבי ליצירת אוקסלאט ניקסילטול. ברצף מצומד פרוקוטוקינאז ואלדולאז מייצרים גליקואלידיהיד שהוא חומר מוצא לאוקסלאט מדיקסילוז דרך דיקסילולוז 1 פוספט.

בתאי כבד חולדה, GTP גם משמש כסובסטרט של פרוקטוקינאז, בתאים אלו באורגניזם החי, כאשר ריכוז האדנוזין תלת-זרחתי יורד לכ-1 מילימול בזמן קצר GTP נהפך להיות סובסטרט חשוב.

מחלות בהן יש חוסר באנזים, מצטבר פרוקטוז בגוף האדם וכן גם סוכרוז וסורביטול, במחלה זו מתגלה ריכוז גבוה של פרוקטוז בשתן דבר שעלול להוביל לדיאגנוזה מוטעית של סוכרת.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Principles of Biochemestry- 5th edition, Lehninger, p. 536