פרנץ סצ'י (סופר)
 | |
| לידה |
5 במאי 1905 Dobrica, סרביה  |
|---|---|
| פטירה |
7 בינואר 1945 (בגיל 39) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| מדינה |
הונגריה |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
  | |
פרנץ סצ'י (במקור שטרן, בהונגרית: Szécsi Ferenc; דובריצה, 5 מאי , 1905 – בודפשט, 7 בינואר 1945),[1] סופר, בלשן, היסטוריון תרבות יהודי-הונגרי, אביו של זמר המוזיקה הקלה פאל סצ'י.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנץ סצ'י נולד במשפחה יהודית כבנם של שאנדור סצ'י (במקור שלמה שטרן) ושל יוזפין קֶנטנֶר. ב-30 בספטמבר 1937 נשא לאישה את קלרה סֶמֶרֶה בבודפשט (26 בינואר 1916 - 28 במאי 2004) בתם של גזה סמרה (במקור אביו שלמה שטרן ואמו מלווינה פליישמן) ושל אנטוניה אוגוסטה קולמן.[2] ילדיהם היו מריה (1938), קטלין (17 בפברואר 1941 – 30 בדצמבר 2012), פאל (1944–1974) זמר מוזיקה קלה.
מותו של פרנץ סצ'י נגרם כתוצאה מפגיעת מוקש, על פי הרישום בתעודת הפטירה, אך בתו טענה שהוא נרצח כנראה בידי אנשי מפלגת צלב החץ בימים האחרונים לפני שחרור בודפשט.
פרנץ סצ'י עסק גם בפרשנות ובחידושי השפה ההונגרית, גיליון 10.10.1942 של "יומן סנטש" מספק כמה דוגמאות מחוברתו המכילה אלפיים מילים הונגריות מחודשות. יצירתו בשם "מילון המלים ההונגריות החדשות" מתוארת על ידי העיתון "סקירה הונגרית" (Magyar Szemle) כחוברת קטנה עם רעיונות גרוטסקיים. העיתון מציין עוד כי רק אדם מוסמך צריך לגעת בשפה ההונגרית.[3] הסופר שאנדור מאראי מתח ביקורת על יצירתו בזו הלשון: "קראתי בהסתייגות את החוברת הראשונה של פרנץ סצ'י, את מילון המלים ההונגריות החדשות. זו דוגמה טובה לכך עד כמה אדם בעל כוונה טובה יכול לפגוע בשפה ההונגרית, מתוך החלטה שנקבעה מראש.[4] במקום מאות מילים ממוצא לועזי, העבודה מציעה מקבילה הונגרית שהמחבר ייצר בעצמו." פעילותו המתחדשת של סיצ'י בשפה הוצגה על ידי כמה עיתונים בני זמנו (בגיליון נפסבה מ-7 בנובמבר 1941 פורסם מאמר שנכתב באמצעות מילותיו החדשות של סיצ'י). המלחין היהודי-הונגרי שאנדור ימניץ הצביע על חוסר הדיוק בפרשנותו של סצ'י למונחים מוזיקליים.[5]
עבודותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מילון מילים הונגריות חדשות, 1926;[6]
- מילון מילים זרות, 1936;[7]
- ציטוטים המשמשים בספרות, בעיתונות ובשפה. אוסף ציטוטים בהונגרית, בלטינית, ביוונית, בגרמנית, בצרפתית, באיטלקית, באנגלית וכו'. אוסף אמרות ספרותיות והיסטוריות עם הסברים על מוצאן ושימושן. 1937
- מה שנשאר מחוץ להיסטוריה, 1940;
- לקסיקון של השכלה כללית, 1941[6]
- 2000 שאלות ותשובות[6]
- חוסר ההונגריות של השפה הרשמית והנפוצה שלנו, 1942;[8]
- ספר המגן על השפה ההונגרית, 1943.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מחברי המחוזות של יאס-נאג'קון-סולנוק בלקסיקון הספרותי ההונגרי החדש (המקור של הלקסיקון הספרותי ההונגרי החדש מערבב את הנתונים שלו עם אלה של המשורר פרנץ סיצ'י)
- פאולינה אווה: בלדת מוזיקה. בודפשט, 1986.
- szecsipal.mindenkilapja.hu
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Halálesete bejegyezve a Bp. XII. ker. állami halotti akv. 1618/1945. folyószáma alatt.
- ^ A házasságkötés bejegyezve a Bp. XI. ker. állami házassági akv. 469/1937. folyószáma alatt.
- ^ Magyar Szemle 42. kötet (1942. 1-6. sz.) 224. old.
- ^ Pesti Hírlap, 1942. október 8. / 227. szám, 5. old.
- ^ A Szécsi-féle szótár új zenei műszavaihoz. Népszava, 1942. október 11. / 230. szám, 9. old.
- ^ 1 2 3 "Keretes hirdetés". Budapesti Hírlap. 64 (45): 96. 1941-11-09.
- ^ "Könyvnap 1938. június 9-10-11". Budapesti Hírlap. 58 (126): 13. 1938-06-05.
- ^ "A Magyar Mérnök- és Építész Egylet könyvtárának új szerzeményei". A Magyar Mérnök- és Építész Egylet Közlönye. 77 (1): 24. 1943-01-10.