פרס פמינה
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
| מדינה |
צרפת  |
|---|---|
| תקופת הפרס |
1904–הווה (כ־120 שנה) |
  | |
פרס פמינה (בצרפתית: Prix Femina) הוא פרס ספרותי צרפתי המוענק מאז 1904 על יצירות בשפה הצרפתית. היצירה זוכת הפרס נבחרת על ידי חבר שופטות ומוכרזת מדי שנה ביום רביעי הראשון של נובמבר במלון קריון.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרס נוסד על ידי 22 מכותבי מגזין הנשים הצרפתי "La Vie heureuse" ("החיים השמחים") כמשקל נגד לפרס גונקור, שהואשם במיזוגיניה בגין העדפתו באותה השנה את ספרו של הסופר ליאון פרפי (Léon Frapié) "גן ילדים" ("La Maternelle") על פני "כיבוש ירושלים" (La Conquête de" Jérusalem") של מרים הרי. (האשה הראשונה שזכתה בפרס גונקור הייתה אלזה טריולה, ב-1944).
בראשיתו נקרא הפרס "prix Vie heureuse" ("פרס החיים השמחים") על שם המגזין בהוצאת אשת(צר'), והוענק לראשונה ב-4 בדצמבר 1904 על ידי חבר בן 20 שופטות בנשיאות אן דה נואל, משוררת וסופרת צרפתייה ממוצא רומני, למרים הרי בגין הרומן "כיבוש ירושלים" שיצא ב-1903 בהוצאת קולמן-לוי(צר').
חלוקת הפרס פסקה במהלך מלחמת העולם הראשונה, וב-1918 נוצר שיתוף פעולה עם פייר לפיט, מייסד המגזין "פמינה" על מנת לבסס מחדש את הפרס. כמו כן פנתה הוצאת אשת למדינות ההסכמה להצטרפות לפרס, הצעה שהתקבלה על ידי בריטניה והפרס שהוענק בשנים 1920–1940 ליצירות בשפה האנגלית נקרא פרס "פמינה - וי הורוז" (Femina - Vie Heureuse) על שם שני המגזינים שהעניקו אותו. בין הזוכים בפרס זה היו א.מ. פורסטר (1925), ווירג'יניה וולף (1928).
בשנת 1922 שונה שם הפרס ליצירות צרפתיות לפרס פמינה, וחבר השופטות הועמד על 12.
בשנת 1985 נוסד פרס פמינה ליצירות שאינן בשפה הצרפתית (Prix Femina Étranger), ובשנת 1999 למאמרים (Prix Femina Essai).
