וירג'יניה וולף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
וירג'יניה וולף

וירג'יניה וולףאנגלית: Virginia Woolf;‏ 25 בינואר 1882 - 28 במרץ 1941) הוא השם שבו התפרסמה מי שנקראה בלידתה אדליין וירג'יניה סטיבן, סופרת אנגלייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולף נולדה בלונדון. אמה הייתה ג'וליה ג'קסון דקוורת' (Julia Jackson Duckworth), בת למשפחת דקוורת', שבבעלותה הוצאת ספרים מכובדת. אביה, לזלי סטיבן (Leslie Stephen), היה מבקר ספרותי והמייסד של "המילון של הביוגרפיה הלאומית" (Dictionary of National Biography). שני הוריה היו נשואים בשנית והבית בקנזיגנטון הכיל ילדים משלוש מערכות נישואין , אלו הקודמות של שני הוריה ושלושת אחיה מאותם הורים. בילדותה עד גיל שלוש לא הצליחה לדבר כהלכה.

במשך שבע עשרה שנות נישואי הוריה הייתה אמה עסוקה בעיקר במילוי צרכיו של בעלה. וירג'יניה האמינה כי היא ואחיה הצעיר "נרמסו עוד ברחם אמם תחת משקל הכרכים של המילון החשוב". אביה סבל מהתקפי חרדה, היה מוטרד בעניני הכלכלה של המשפחה וג'וליה קרסה תחת העול. היא נפטרה בשנת 1895. אסון המוות של אמה היה כדבריה "האסון הגרוע ביותר שיכול לקרות[1]", אך האסון הכרוני יותר היה הקדרות הקאוטית שירדה על הבית. אחיהן החורג הבוגר יותר של שתי האחיות וירג'יניה וונסה הטריד אותן מינית באופן שלא ידעו איך להתמודד איתו, כיוון שעל פניו היה כביכול אח אוהב המעתיר עליהן חיבה ותשומת לב.[1]

ב-1894 סבלה וולף מהתמוטטות עצבים בפעם הראשונה. יש הסבורים שסבלה לאורך חייה מהפרעה דו-קוטבית. סטלה דקוורת', אחותה למחצה, לקחה את מקומה של האם אך מתה שנתיים לאחר מכן. אביה מת גם הוא מסרטן ב-1904. לאחר מות אביה עברה וולף לגור יחד עם שני אחיה בבית אחותה ונסה בבלומסברי. בשנת 1907 הצטרפה אל קבוצת בלומסברי אשר הייתה קיימת עד שנות השלושים והשפיעה רבות על האמנות והספרות באירופה. אחיה הצעיר והאהוב טובי מת בשנת 1906.

לאחר לידת בנה הראשון של אחותה ונסה, פלירטטה וירג'יניה עם קלייב בל, בעלה. "מה רצתה , בעצם? היא לא הייתה מאוהבת בקלייב כלל. אם אמנם הייתה מאוהבת באדם, הרי בונסה הייתה מאוהבת"[1]

בשנת 1905 החלה לכתוב למוסף הספרותי של ה"טיימס" (Times Literary Supplement). משנה זו החלה מפרסמת מאמרים, שהצטברו לאורך חייה לכ-500. ב-1912 נישאה לתאורטיקן הפוליטי ליאונרד וולף, וב-1915 פרסמה את ספרה הראשון, "המסע אל החוץ" (The Voyage Out). בשנת 1919 פורסם "לילה ויום" (Night and Day) רומן ריאליסטי המתרחש בלונדון, שמנגיד את חייהן של שתי חברות, קתרין ומרי. ב-1922 פרסמה את "חדרו של יעקב" (Jacob's Room) המבוסס על מותו של אחיה טובי.

עם פרסומם של "אל המגדלור" (1927) ו"הגלים" (1931) ביססה וולף את מעמדה כאחת מהסופרות המודרניות המובילות. בעבודות אלה פיתחה טכניקה החושפת את ההווי הנשי ומציאת חלופות לתפיסת המציאות הגברית השלטת באותה תקופה. בשנת 1925 פרסמה את "גברת דאלווי" (Mrs. Dalloway) המתאר את מחשבותיהם של קבוצת אנשים במהלך יום בחייהם.

וולף עסקה רבות בסוגיות פמיניסטיות ובמסגרת זאת פירסמה את "אורלנדו" (Orlando, 1928), רומן פנטסטי העוקב אחרי קריירה של גיבורה ביסקסואלית וטרנסג'נדרית בחצר המלכות של המלכה אליזבת. יתכן שכתיבת ספר זה התבססה ,באופן חלקי לפחות, על ידידותה הקרובה של וירג'יניה עם ויטה סקויל וסט , אשת הדיפלומט הרולד ניקולסון. [1][2], היחסים ביניהן אמנם לא הגיעו לידי קשר מיני, אך היו רוויים בארוטיקה עדינה. "נוכחותה מוצאתחן עיני, ויופייה. כלום אני מאוהבת בה? אבל מה היא האהבה? היא "מאוהבת" בי (ראוי לשים זאת במרכאות), וזה מרגש, מחניף, מעניין[1]"

ספר פמיניסטי נוסף שכתבה היה "חדר משלך" (A Room of One's Own, 1929) בו עסקה במכשולים ובדיעות הקדומות המופנות כלפי נשים סופרות ובצורך של נשים בהון עצמי כדי שתוכלנה לעסוק באמנות. הפרק האחרון בספר דן באפשרות של חשיבה ביסקסואלית. בשנת 1938, עם עליית הפשיזם באירופה, כתבה את המסה "שלוש גיניאות" (Three Guineas) שדנה בקשר שבין הזכות לחינוך ולתעסוקה לנשים לבין קידום השלום, החירות והצדק.

חייהם החברתיים של הזוג וולף היו עשירים מאד. יומניה מלאים בתאורים פרטניים, צבעוניים של מפגשים מגוונים נסיעות התארחויות ותאורי נופים ויחסים אנושיים מורכבים עם סביבתם הסוערת[3]. עם זאת וירג'יניה חלתה לעיתים קרובות, פיזית ונפשית. היא סבלה מכאבי ראש, מחלות עונתיות, חום גבוה במשך ימים, בתקופות רבות הייתה לגמרי מושבתת. ב1912 עשתה נסיון התאבדות, ובמאי 1936 רופאה לא הרשה לה לכתוב יותר מארבעים וחמשח דקות ליום. בינואר 1938 בקרו בני הזוג וולף אצל זיגמונד פרויד בהמפסטד.[1]

בספטמבר 1939 ניזוק ביתם של הזוג וולף בהפצצות הגרמנים את לונדון והם לא יכלו להגיע אליו. וירג'יניה המשיכה להאבק בדכאון ובני הזוג נסעו לברייטון להיוועץ ברופא נוסף בדבר מצבה. בשנת 1941 התאבדה ורג'יניה וולף כאשר מילאה כיסיה באבנים והטביעה עצמה בנהר אוס (Ouse) ליד ביתה בסאסקס (Sussex).

היא השאירה מאחריה מכתב האומר: "יקר מכל, אני בטוחה שאני משתגעת שוב. אני מרגישה, שלא נוכל לעבור שוב תקופה נוראה שכזו כמו בפעמים קודמות. והפעם לא אחלים עוד. אני מתחילה לשמוע קולות, ואינני מצליחה להתרכז. על כן אני עושה מה שנראה לי המעשה הטוב ביותר -- - -מה שאני מבקשת לומר הוא זה, שאני חייבת לך את כל האושר שידעתי בחיי. - - -אינני חושבת,\ כי יכלו שניים להיות מאושרים יותר משהיינו אנו. ו'.[1]

יצירות המתייחסות לווירג'יניה וולף[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1962 עלה לראשונה על במות ברודוויי מחזהו עטור-התהילה של אדוארד אולבי, "מי מפחד מוירג'יניה וולף?", שמשתמש בשמה של הסופרת כאלוזיה לתכניה האינטלקטואליים-מיניים החתרניים, שמקבלים ביטוי טעון ביחסים בין הדמויות במחזה. סרט בשם זהה זיכה בשנת 1966 את אליזבט טיילור בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר.

ב-2002 יצא הסרט "השעות" המבוסס על חייה של וולף ועל ספרה "מרת דאלווי". הסרט עצמו היה מועמד לפרס האוסקר וניקול קידמן קיבלה את הפרס על גילומה את וירג'יניה וולף. הסרט נעשה על-פי ספרו זוכה פרס הפוליצר של מייקל קאנינגהם מ-1998. הסרט ספג ביקורת בקרב שוחרי וירג'יניה וולף על כך שאינו מתאר במדויק את חיי וולף ופועלה.

מספריה שתורגמו לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אורלנדו : ביוגרפיה (1928, Orlando: A Biography)
  • ‫אל המגדלור (1927, To the Lighthouse)
    • תרגום מאיר ויזלטיר, מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, תשל"ו 1975
    • תרגום ליה נירגד, ידיעות ספרים, 2009
  • בין המערכות (1941, Between the Acts)
  • ‫הגלים (1931, The Waves)
    • תרגום מאיר ויזלטיר, זמורה-ביתן, תשמ"ב 1982
    • תרגום ליה נירגד, ידיעות ספרים, 2008
  • חדר משלך (1929, A Room of One's Own)
    • תרגום אהרן אמיר, שוקן, תשמ"א 1981
    • תרגום יעל רנן (הבאה לדפוס - ריקי אופיר), ידיעות ספרים, 2004
  • חדרו של ג’ייקוב (1922, Jacob's Room) - תרגום ניצה בן-ארי, זמורה-ביתן, תשמ"ו 1986
  • חירות של רגע: פרקי יומן, מקוצר וערוך על ידי אן אוליביה בל, תרגמה אלינוער ברגר, כתר, 2011
  • לילה ויום (1919, Night and Day) - תרגום אביבה ברושי, זמורה-ביתן, תשנ"ה 1995
  • מות העש: מסות, רשימות ומאמרים, תרגמה כרמית גיא, כתר, 2008
  • מכלול סיפורים קצרים - תרגום ברוריה בן ברוך בעריכת סוזן דיק, כתר, תשנ"א
  • המסע אל החוץ (1915, The Voyage Out) - תרגום אביבה ברושי, זמורה-ביתן, תשנ"ג 1993
  • מרת דאלווי (1925, Mrs. Dalloway)
  • פלאש : קורות חייו (1933, Flush: A Biography)
    • תרגם חנוך קלעי, דביר, תשל"ג
    • תרגמה ליה נירגד, ידיעות ספרים, 2010
  • פרשווטר (1923, Freshwater) - מחזה. תרגום יהודה ויזן, דחק לספרות טובה, עמדה, תש"ע 2010
  • שלוש גיניאות (1938, Three Guineas) - תרגום אהרן אמיר, שוקן, תשמ"ה 1985
  • השנים (1937, The Years) - תרגום אדם זרטל (ערך יחיעם פדן), זמורה, ביתן, מודן, תש"ם 1979
  • רישום של העבר (1976, Moments of being) - מאנגלית אנה הרמן, זמורה, ביתן, מודן, 2011.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גל אורן, שברים במראה: שבר ומשבר בספרות האירופית המודרנית, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014 (״וירג׳יניה וולף - צורה: שאלה של הגדרה״, עמודים 64-76).
  • קוונטין בל: ביוגרפיה. הוצאת שוקן ירושלים 1988 תרגום מאנגלית לאה דובב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביה:

על יצירתה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 קוונטין בל, וירג'יניה וולף, שוקן ירושלים, 1988
  2. ^ Nigel Nicolson, Portrait of a Marriage, Bantam books, 1973
  3. ^ וירג'יניה וולף, חירות של רגע /פרקי יומן/, תרגום: אלינוער ברגר, כתר, 2010 (1984 בשפת המקור)