פרע מסולסל
 פרע מסולסל
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | מלפיגאים |
| משפחה: | פרעיים |
| סוג: | פרע |
| מין: | פרע מסולסל |
| שם מדעי | |
 Hypericum triquetrifolium
| |
פֶּרַע מְסֻלְסָל (שם מדעי: Hypericum triquetrifolium) הוא עשב רב-שנתי ים-תיכוני נמוך וסבוך הנפוץ והמוכר ביותר מעשרת מיני הבר הגדלים בישראל וסביבתה ובסיני ממשפחת הפרעיים[1][2][3][4]. מין זה כמו שאר בני מינו הוא בעל עלים שֶעַל פניהם נקודות בלוטיות ופרחים רבים בעלי 5 עלי כותרת צהובים פרושים שאבקנים רבים בולטים בהם.
מקור השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תואר שמו העברי של המין "מסולסל" ניתן לו על שם צורתם המסולסלת של עלי החורף. שם המין המדעי הוא כנראה בגלל שלושת הפינות בעלה שבסיסו מפורץ. מקור ומשמעות: "טריקטריפוליום" הוא ממקור לטיני. הוא מתאר צורת עלה שמאופיינת בכך שיש לה שלוש זוויות או פינות בבסיס. השם הוא שילוב של טרי (שפירושו "שלוש"), קוטרוס (שפירושו "זווית" או "פינה"), ו-פוליום (שפירושו "עלה").
על השם Hypericum ראה בערך פרע.
פנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרע מסולסל הוא צמח עשבוני רב-שנתי (בן חלוף). העלווה מצויה כמעט כל השנה למעט בספטמבר ובתחילת אוקטובר. לאחר רדת גשמי החורף הראשונים יוצאים מבסיס הצמח גבעולי החורף. חלק מצמחי פרע מסולסל מתחילים ללבלב כבר באמצע אוקטובר ומתייבשים בסוף אוגוסט. פריחתם העיקרית בקיץ, מסוף אפריל עד תחילת אוקטובר. הפרי הירוק מופיעה בתחילת יוני, אך ההפצה העיקרית של הפירות היא לקראת החורף מספטמבר ועד דצמבר.
לפרע מסולסל מופע שונה בין החורף לקיץ. בחורף הגבעולים שרועים וכמעט שאינם מסועפים ואילו בקיץ והפריחה הגבעולים זקופים ומסועפים. העלים בחורף גדולים מעלי הקיץ, אורכם כ-1 ס"מ והם מסולסלים בשפתם. בתחילת האביב מתחילים לצמוח גבעולי הפריחה הזקופים. הגבעול הראשי ממשיך לצמוח במהלך הקיץ ולהוציא גבעולי משנה נוספים בחלקו העליון. גם גבעולי המשנה ממשיכים לצמוח כך שבדרך כלל גבעולי המשנה הנמוכים ארוכים יותר מאשר אלה שמעליהם ומשווים לצמח בשלביו הראשוניים מראה פירמידלי. מאוחר יותר, מתארכים הגבעולים וגבעולי המשנה מוציאים גבעולי משנה נוספים ובסוף הקיץ הצמח סבוך בעל מבנה כדורי שקוטרו 30 ס"מ. לאחר התייבשותו בסוף הקיץ מתנתק הגבעול הראשי מבסיסו ומתגלגל ברוח.
תקופת הפריחה ארוכה ושופעת פרחים קטנים וצהובים שנפתחים בבוקר, זמן קצר לאחר זריחת השמש. הכותרת הגביע והאבקנים אינם נושרים עם סיום הפריחה. בשלב זה, כאשר הצמח מתייבש או אף חלק מפרחיו נובלים, הכותרת מצטררת, וצבע עלי הכותרת וזירי האבקנים משתנה לחום-אדום בהיר אופייני. בהמשך כל הצמח על גבעוליו, עליו, פרחיו הנובלים ופירותיו מקבל צבע חום-אדום.
בית גידול ותפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרע מסולסל נפוץ בעיקר באזורים בעלי אקלים ים תכוני ואירנו-טורני (אזור בעל אופי ערבתי-יבשתי) סביב אגן הים התיכון (לא במצרים ולא במרוקו) ועד מערב איראן. הוא לא התפשט מחוץ לאזורים אלו[1]. הוא גדל בקרקעות כבודות, בצדי דרכים, שדות בור, שדות מעובדים, שדות נטושים ובתי גידול מופרים ובבתות ובתות הספר בכל אזורי ישראל, בצפון ובמרכז, למעט במדבריות צחיחים[5].
מורפולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרע מסולסל הוא צמח עשבוני רב-שנתי (בן חלוף), קירח וסבוך, שגובהו 20 עד 40 ס"מ וגבעוליו זקופים או נטויים ומסועפים כמעט מהבסיס.
הגבעולים גליליים וחסרי צלעות בולטות (terete), קירחים מפושקים, נגדיים, ומצטלבים, כלומר כל זוג גבעולים ממוקם בזווית של 90 מעלות ביחס לזוג שמעליו או מתחתיו[6]. קצות הגבעולים עם שערות בלוטיות כהות. מעיכת הגבעול על נייר לבן מותירה פסים אדומים. בהתחלת הלבלוב כל זוג קצר מעט מהזוג שמתחתיו.
העלים נגדיים וערוכים כמעט לכל אורך הגבעול, כל זוג עלים נמצא בזווית של 90 מעלות ביחס לזוג שמעליו או מתחתיו בדומה לגבעולים המצטלבים.
העלים פשוטים, תמימים וגליים-מסולסלים (מכאן שמו העברי), יושבים (ללא פטוטרת), ומשולשים כלפי קודקודם, עם בסיס דמוי לב (מפורץ ולא מתחדד כלפי מטה). כל זוג עלים נראה כלופת את הגבעול. הטרפים שקופים, וצידם התחתון של העלים, מנוקד בבלוטות שקופות ובשוליהם בבלוטות שחורות המכילות שמנים אתריים. העלים באורך 0.3 עד 1.5 ס"מ, אך עלי החורף גדולים באופן ניכר מעלי הצמח בקיץ. עלי הקיץ קצרים, אורכם כ-4 מ"מ ושפתם איננה מסולסלת[6].
התפרחת אמיריות או חיקיות. התפרחות האמיריות בצורת מכבד (אשכול מורכב ומסועף) פירמידלי, רחב בבסיסו כמו אורכו, הנוצר מגבעולים עם 1 עד 5 פרחים בקצותיהם. זוגות פרחים נוספים יוצאים לפעמים מחיקי העלים העליונים (תפרחת חיקית).
הפרחים קטנים, דו-מיניים, נכונים, קוטרם 1.5 עד 1.8 ס"מ, צהובים, עם עלי עטיף כפול, מפורדי עלי כותרת ובעלי שחלה עילית (עטיף הפרח והאבקנים מאוחים לחוד מתחת לשחלה)[7].
הגביע זעיר, דמוי פעמון בעל חמישה עלים המסתיים בחמש שיניים משולשות. עלי הגביע דמויי ביצה מוארכת עם קצוות קהים או חדים ומעט משוננים בחלקם העליון. אורך עלי הגביע הוא 1.5 עד 2 מ"מ כחמישית עד רבע מאורך עלי הכותרת.
הכותרת צהובה וקטנה, קוטרה כ-1 ס"מ, והיא בעלת חמישה עלי כותרת מפורדים ומפושקים, צרים-מוארכים וללא בלוטות. כל עלה כותרת חופף את העלה הסמוך לו רק בקצהו השני (contorted). הכותרת משתיירת לאחר הנבילה.
האבקנים מרובים ומאוחים לשלוש אגודות. הזירים קירחים וצהובים, והמאבקים לבנים עם כתם שחור בקצה העליון[7].
השחלה עילית, בעלת 3 עמודי עלי, שדומים מאוד לאבקנים, אך קצת יותר עבים וארוכים[8].
פרי הלקט רב-זרעי, בעל 3 מגורות, וזרעיו זעירים וגליליים, עם נקודות שקועות.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Hypericum triquetrifolium Turra, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 26-7-2024
- ^ Hypericum triquetrifolium Turra, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 24-11-2023
- ^ פרעיים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ דרור מלמד, משפחת הפרעיים, באתר צמח השדה
- ^ פרע מסולסל, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ 1 2 Zohary, M., Flora Palaestina – Part One, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1966, עמ' 220-4
- ^ 1 2 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 204-6
- ^ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 170-1