צ'ורו אאוקי
 | |
| לידה |
9 בספטמבר 1892 טוקיו, יפן  |
|---|---|
| פטירה |
18 באוקטובר 1961 (בגיל 69) טוקיו, יפן |
| מדינה |
ארצות הברית, יפן |
| תקופת הפעילות |
מ-1913 |
| מעסיק |
פרמאונט, Haworth Pictures Corporation, סרטי יוניברסל |
| בן או בת זוג |
ססואה הייאקאווה (1914–1961) |
  | |
צ'ורו אאוקי (ביפנית:青木 鶴子 ובאנגלית: Aoki Tsuruko, נולדה בעיר פוקואוקה שביפן ב-9 בספטמבר 1892 ונפטרה ב-18 באוקטובר 1961) הייתה שחקנית יפנית, ובין השחקניות האסייתיות הראשונות שהצליחו בתעשיית הסרטים האמריקאית. היא מוכרת בעיקר בזכות כיכובה בסרט "צייר הדרקונים" אשר יצא לאקרנים בשנת 1919, אך גם בזכות משחקה בסרטים "הטייפון" (1914), "המשמר" (1914), "הגיישה" (1914), "תעלומת צ'יינה טאון" (1915) "ונשימת האלים" (1920).[1][2]
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אאוקי נולדה בפוקואוקה ואומצה על ידי דודה תושיו אאוקי. תושיו היה צייר, עסק ברישום לעיתון בסן פרנסיסקו. ב-1903, המפיק דייוויד בלסקו העסיק את אאוקי בתור מעצבת למלודרמה היפנית "יקיר האלים". צ'ורו עברה עם אביה תושיו לניו יורק, שם החלה את לימודי הבלט שלה. ב-1908, צ'ורו עברה עם אביה לפסדינה שבקליפורניה וכאשר תושיו נפטר, כתבת מהעיתון "The Los Angeles Examiner" לקחה על עצמה לדאוג לה ורשמה אותה לבית ספר לדרמה.
ב-1911, הצטרפה לקבוצת משחק חובבנית בשם "שימפה טרופ" (Shinpa troupe) שעשו סיבובי הופעות אצל מהגרים יפנים בחוף המערבי. צ'ורו שיחקה וביימה הצגות עוד בהיותה בשנות ה-20 המוקדמות שלה. בתקופה זאת, רוב חברות הסרטים האמריקאיות שינו את מיקום ההפקות שלהם מהחוף המזרחי לאזור לוס אנג'לס ביניהם הייתה "The New York Motion Films".
תומאס אייץ היינס היה אחד המפיקים שדגלו בתוכניות ההתרחבות. היינס היה המפיק של "Imperial Japanese Company" שרצו לעשות סרטים על יפן. לשם כך, הם שכרו את צ'ורו בתור שחקנית ראשית והוטל עליה לגייס שחקנים יפנים. סרטה הראשון של צ'ורו היה "The Oath of Tsuru San" שצולם ב-1912 ויצא לאור באוקטובר 1913 שם היא גילמה את עצמה, בתור גיבורת הסרט.
במהלך עבודתה עם "Imperial Japanese Company", צ'ורו הכירה את מי שעתיד להיות בעלה, ססו אלקווה. ססו היה בוגר טרי של אוניברסיטת שיקגו והיה שחקן ב-"שימפה טרופ". הם התחתנו ויחד הקימו חברת סרטים משלהם וקנו סטודיו קטן מ-DW גריפין. צ'ורו שיחקה בכ-48 סרטים ולאחר 40 שנות הפסקה מתחום המשחק צ'ורו חזרה לשחק בסרטים ובשנת 1960 שיחקה בסרטה האחרון "גיהנום עד הנצח" בתור אמא וואן. בשנת 1961 צ'ורו אאוקי נפטרה בגיל 69 מדלקת הצפק.[1][3]
פילמוגרפיה[2][עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם הסרט | שנת היציאה |
|---|---|
| השבועה של צורו סאן | 1913 |
| הו מימי סאן | 1914 |
| החיזור של או סאן | 1914 |
| הגיישה | 1914 |
| הקרבת אהבה | 1914 |
| זעם האלים | 1914 |
| טרגדיה של המזרח | 1914 |
| שריד מיפן העתיקה | 1914 |
| גנבי מדבר | 1914 |
| כוכב הצפון | 1914 |
| קללת הקסטה | 1914 |
| הכפר ליד הים | 1914 |
| מסכת המוות | 1914 |
| הטייפון | 1914 |
| נגס | 1914 |
| המשמרת | 1914 |
| אמא של הצללים | 1914 |
| אחרון השורה | 1914 |
| הרעב | 1915 |
| תעלומת צ'יינה טאון | 1915 |
| הלהבה הקובעת | 1915 |
| נשמות זרות | 1916 |
| החבר הנכבד | 1916 |
| הנשמה של קורה סאן | 1916 |
| כל אחד למינו | 1917 |
| הקריאה של המזרח | 1917 |
| הקללה של איקו | 1918 |
| הדרך האמיצה ביותר | 1918 |
| תגלית שלו | 1918 |
| לב במשכון | 1919 |
| הפחדן האמיץ | 1919 |
| האופק האפור | 1919 |
| צייר הדרקון | 1919 |
| קשרי כבוד | 1919 |
| שפתיים נעולות | 1920 |
| סירנה של טוקיו | 1920 |
| נשימת האלים | 1920 |
| צילומי מסך | 1920-1921 |
| ורדים שחורים | 1921 |
| חמישה ימים לחיות | 1922 |
| חיי לילה בהוליווד | 1922 |
| הקרב | 1923 |
| קו הסכנה | 1924 |
| הנסיך הגדול שאן | 1924 |
| מסירותו של סאן יאן | 1924 |
| גיהנום עד הנצח | 1960 |
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Joseph L. Anderson, Enter a Samurai: Full text and illustrations, Wheatmark, Inc., 2011, ISBN 978-1-60494-367-2. (באנגלית)
- ^ 1 2 Tsuru Aoki – Women Film Pioneers Project, wfpp.columbia.edu
- ^ "Advertisement for The Wrath of The Gods". Delaware County Daily Times. 1914-07-11. p. 5. נבדק ב-2023-01-18.