צלינה בר נתן (קויאבסקה)
 | |
| לידה |
8 במאי 1913 פולין |
|---|---|
| פטירה |
1 במאי 2006 (בגיל 92) ישראל |
| מידע חסידת אומות העולם | |
| סטטוס היסטורי | שרדה את המלחמה |
| מקום ההצלה | פולין |
| אופן ההצלה | עזרה ליהודים בגטו והסתרת יהודים בביתה |
| תאריך הכרה | 23 בדצמבר 1987 |
| מקום ההכרה | יד ושם |
| יוזם ההכרה | אלינה ואליזה רקובר |
| אופן הנצחה | ניטע עץ לכבודה בגן חסידי אומות העולם ביד ושם |
  | |
צלינה בר נתן (קויאבסקה) (בלועזית: Celina Bar Natan Kujawski; 8 במאי 1913 - 1 במאי 2006) הייתה חסידת אומות העולם ילידת פולין שהצילה יהודים בשואה וקשרה את גורלה עם מדינת ישראל.
פעילות בתקופת השואה להצלת יהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בגיל 21 עברה צלינה לוורשה, שם עבדה כמלצרית בבית קפה. בוורשה התיידדה עם משפחת רקובר. אבי המשפחה היה ד"ר אדם רקובר שעבד כרופא בבית חולים בוורשה, ואשתו אלינה.[1] לזוג הייתה ילדה בת שלוש בשם אליזה. ב-18 בינואר 1940 נרצח ד"ר רקובר על ידי הגסטפו.[2][3]
באוקטובר 1940 הוקם גטו ורשה ואלינה רקובר ובתה אליזה עברו לגור בגטו, אך המשיכו לשמור על קשר עם צלינה. היא נהגה להגיע לבקרן בחשאי בגטו ולספק להן מזון שהבריחה ממקום עבודתה בבית הקפה למרות הסיכון הרב שהיה כרוך בכך. כאשר המצב בגטו החמיר ניסתה צלינה לשכנע את אלינה להוציא מהגטו את אליזה שחלתה. ב-10 באפריל 1943 אליזה הוברחה אל מחוץ לגטו בשק שבו הוסתרה ונמסרה לידי צלינה, שהסתירה אותה וטיפלה בה. יום לאחר מכן הצליחה גם אלינה לברוח מהגטו. מכר פולני בשם סטפן מוראש סייע בהשכרת דירת מסתור עבור שלושתן בפרבר של העיר ורשה.[4]
למרות צעדי הזהירות שנקטה צלינה על מנת לא לחשוף את דירת המסתור, הגרמנים ערכו פשיטה על הדירה ורק בעזרת מתן שוחד נמנעה הסגרתן של אלינה ואליזה. לנוכח הסכנה הגוברת עזבו שלושתן את ורשה. סטפן מוראש סייע שוב לצלינה למצוא דירה בפרבר הנופש אנין בדרום מזרח ורשה. צלינה הצליחה להביא לדירת המסתור החדשה גם את אחותה של אלינה, פליציה גלבארד. בזכותה של צלינה הצליחו השלוש לשרוד במקום עד ינואר 1945. [5]
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צלינה שמרה על קשר חם עם הניצולות. היא נישאה ב-1950 ליהודי ד"ר משה גרינשפן, התגיירה ועלתה יחד עם בעלה לישראל ב-1957. צלינה התגוררה בעיר בת ים עד לפטירתה בגיל 93.[2]
הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1987 פנו אלינה ובתה אליזה ליד ושם והעידו בכתב על מעשה ההצלה של צלינה.[3][6] על סמך עדותן של הניצולות הוכרה צלינה כחסידת אומות העולם ב-23 בדצמבר 1987. הטקס התקיים ביד ושם וניטע עץ לכבודה בגן חסידי אומות העולם. (מקור 1 יד ושם)
במסגרת מיזם "חסד אחרון" (מיזם משותף ליד ושם ושב"כ שנערך במהלך 2021, ובמסגרתו אותרו קבריהם של חסידי אומות העולם שגרו ונקברו בישראל ונאסף אודותם מידע רב), נחקר גם סיפורה של צלינה. קברה אותר בבית הקברות קריית שאול ונקבעה עליו לוחית זיכרון.[7]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גרשון פינצ'בסקי. חסד אחרון: סיפורם של חסידי אומות העולם בישראל, הוצאת יד ושם, ירושלים, 2023.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
Celina Bar-Natan, אתר עמותת עצו"מ
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מרדכי פלדיאל, חסידי אומות העולם המתגוררים בישראל, ילקוט מורשת נ"ה, עמ' 257
- ^ 1 2 צֶלינה (קוּיאבסקה) בר נתן | Celina (Kujawska) Bar Natan, באתר "חסד אחרון" - סיפורם של חסידי אומות העולם שחיו ונקברו במדינת ישראל, יד ושם
- ^ 1 2 עדותה של הניצולה אלינה גלבארד (רקובר) ליד ושם, 26 במאי 1987 תיק M31 3769 ארכיון יד ושם
- ^ Bar Natan Celina (Kujawska), אתר יד ושם
- ^ צלינה קויאבסקה - בר נתן, חסידת אומות העולם מפולין, שעלתה לישראל, באתר ארכיון בית לוחמי הגטאות
- ^ עדותה של הניצולה אליזה רקובר דה-בראודה ליד ושם, 26 באפריל 1987 תיק M31 3769 ארכיון יד ושם.
- ^ אור הלר, "חסד אחרון": המבצע של שב"כ ויד ושם להנצחת חסידי אומות העולם, באתר חדשות 13, 7 באפריל 2021
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "צלינה בר נתן (קויאבסקה)".