קאנון (פוליקליטוס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נושא הרומח - פסלו המפורסם של פוליקליטוס

הקאנון של פוליקליטוס - קאנון (מיוונית עתיקה : κανών "כלל", "דגם"; מערבית : قانون: "חוק"). באמנות יוון העתיקה המונח קאנון משויך לפסל דוריפורוס - נושא הרומח של פוליקליטוס מהמאה החמישית לפני הספירה.

אופן הפיסול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפסל היווני פוליקליטוס אשר פעל במאה החמישית ותחילת המאה הרביעית לפנה"ס, תרם רבות לאמנות הקלאסית. אחת מהבולטות בתרומותיו הייתה יצירת הפסל דוריפורוס (ביוונית: δορυφόρος; בלטינית: Doryphorus) או נושא הרומח.

מטרתו של פוליקליטוס הייתה לפסל פסל קנוני שימחיש את יחסי הפרופורציה המתמטיים בין אברי הגוף. בשל כך החליט לפסל את נושא הרומח במנח כיאסטי - קונטרה פוסטו, במצב שבין עמידה להליכה, שמציג את הגוף באיזון דינאמי שבין הרפוי למתוח במטרה ליצור את "המושלם" כראות עיניו[1].

נושא הרומח גיבש את נוסח הפיסול של אמנות התקופה הקלאסית, תקופה שעסקה רבות בתיאור אנטומי של הגוף ותיאור תנוחת גוף טבעית ביצירות. הפסל הביא לתביעתם של כללים לתיאור גוף האדם.

בשל כל אלו לימים הפכה היצירה משמה הראשוני נושא הרומח ל"קאנון של פוליקליטוס". שם שהעניק לפסל פופוליזם, תהודה וסמל לקאנון בתחום האמנות.

הפסל ומעמדה של הפרופורציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי ההיסטוריון ומייסד תחום חקר תולדות האמנות בישראל משה ברש, סוגיית הפרופורציה של דמות האדם היוותה עבור פוליקליטוס בעיה שיש לפתור והייתה מוקד עולמו האמנותי. בבעיה זו טמונים ההיבטים העיקריים של יצירת הפסל ושל היצירה הקלאסית בכללותה[2].

הפרופורציה כשלעצמה הייתה בעלת מעמד מרכזי בעולם הרוחני של יוון הקלאסית. המונחים פרופורציה, סימטריה, מידה והרמוניה היו מן המוקדים המהותיים של התרבות היוונית בתקופה הקלאסית. למעשה, סוגיית הפרופורציה היוותה עבור התרבות היוונית העתיקה את אחד הסודות הכמוסים ואחד הכוחות הגדולים של היקום במשך אלף שנים.

הפסל ומושג "היפה"[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקאנון של פוליקליטוס מעוגן בתפיסותיהם של פילוסופים קלאסיים הגורסים כי ה"יפה" אינו שרוי באלמנטים עצמם, אלא ביחסים ביניהם, בפרופורציות שלהם. משמע - על מנת שדבר כלשהו יקרא בפינו יפה, עליו להיות פרופורציונלי.

יש לציין כי לפי ברש נושא הרומח חושף אמיתות פנימיות של פוליקלטוס על אף הקושי לקבוע את האותנטיות ההיסטורית של תפיסתו[2].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.sikyon.com/Sicyon/Polykleitos/polycl_egpg1.html
  2. ^ 1 2 משה ברש, דמות האדם בתולדות האמנות, מוסד ביאליק, 1992