קדסטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קדסטר הוא תהליך של רישום ראשוני של קרקע וחלוקתו לגושים וחלקות. משמעות המילה קדסטר בשפה היוונית היא חלוקה של קרקע.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך הקדסטר בישראל מבוסס על שיטת טורנס שבעזרתה מתבצע תהליך המדידה והמיפוי של הגושים והחלקות וגבולותיהם. מדידה זאת חייבת להיות מדויקת ולהתבסס על מערכת קואורדינטות ארצית, כאשר טווח השגיאה המותרת ברישום הקרקע מפורט בתקנות המודדים.

תוכנית לצורכי רישום (תצ"ר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתאם לפקודת הקרקעות 1943 יש להגיש תוכנית לצורכי רישום לכל קרקע שלא עברה את תהליך ההסדר (רישום ראשוני) או לקרקע שנערכים בה שינויים בגבולות הגושים והחלקות.

האישור הראשוני לתצ"ר הוא אישור של אחת מוועדות התכנון (מקומית, מחוזית, ארצית) על מנת לוודא שהתוכנית לא סותרת תוכנית בניין עיר או תוכנית מתאר מחוזית או תוכנית מתאר ארצית, השלב הבא הוא אישור מפ"י על התוכנית צריכות להופיע שלוש חתימות שונות שמאשרות את תאריך קבלת התוכנית, מידע על השינויים וחותמת שהתוכנית כשירה לרישום על מנת שהתצ"ר יהיה קביל.

תהליך ההסדר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך ההסדר הוא תהליך רישום של קרקע שטרם עברה הסדר קרקעות. כ-95 אחוזים משטח המדינה עברו תהליך של הסדר קרקעות. שטח זה מאורגן בכ-15 אלף גושים וכ-800 אלף חלקות. מדי שנה מטפל המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) בהמשך הסדר השטחים שטרם הוסדרו, ובפיקוח על מדידות לחלוקה מחדש (רה-פרצלציה) של אזורים מוסדרים שעוברים תהליך של תכנון מחדש, בעיקר לצורך פיתוח ובנייה. בסופו של התהליך תרשם הקרקע בטאבו.

  • ביצועו של תהליך ההסדר מתחלק בין שני גופים עיקריים:
  1. משרד השיכון והזרוע המבצעת שלו היא המרכז למיפוי ישראל
  2. משרד המשפטים שאחראי על תהליך הרישום והזרוע המבצעת היא פקיד ההסדר.
הכרזה על תהליך הסדר 
כ-30 יום לפני ביצוע ההסדר מכריז שר המשפטים על האזור שבו אמור להתבצע תהליך ההסדר, כאשר פקיד ההסדר מודיע ברבים על ביצוע ההסדר באותו אזור כאשר ההודעה מחויבת להיות בשני עיתונים בעלי תפוצה ארצית בשני מועדים, 30 ימים לפני תהליך ההסדר ו-10 ימים לפני תהליך ההסדר.
יום ביצוע תהליך ההסדר 
כל אדם שטוען לזכויות על הקרקע חייב להמצא פיזית באזור הספציפי שהוא טוען לבעלותו ולסמן את גבולותיו עם ארבע יתדות, אם אותו אדם שטוען לזכויות על הקרקע לא יכול מסיבה כלשהי להגיע ביכולתו למנות נציג מטעמו ולהקנות לו יפוי כוח, אך אם אותו אדם שטוען לזכויות על הקרקע לא הגיע ולא מינה מישהו מטעמו, המדינה תסמן עבורו את הקרקע על סמך מסמכים שיש ברשות המדינה או ברשות הטוען לזכויות בקרקע. ביום ביצוע ההסדר מגיעים לאזור שבו מתבצע תהליך ההסדר מודד מטעם מפ"י ופקיד ההסדר כאשר פקיד ההסדר הוא רק צופה, והמודד מודד את הקרקע ומסמן את גבולותיה לגושים וחלקות. במיפוי יצוינו כל בעלי הזכויות בקרקע, שטחם וגבולותיהם ותיווצר מפה שנקראת מפה מוקדמת.
הצגת המפה ובדיקתה
המודד מציג את המפה ברשות המקומית על מנת שהטוענים לזכויות על הקרקע יוכלו להגיש הסתיגויות ועירעורים לקביעותיו של המודד. משך הזמן שניתן לערעור הוא עד 14 ימים מיום הצגת המפה המוקדמת ברשות המקומית. במידה ויש ערעורים חוזר המודד למפה המוקדמת ובודק אם אין "טעויות סופר". במידה ואין טעויות מסוג זה המודד חוזר לתעוד של הכנת המפה המוקדמת. לכל גוש יש פנקס שנקרא פנקס שדה ולכל חלקה בגוש יש עמוד נפרד משלה שאותו הוא בודק שוב. על סמך הערעורים מציג המודד מפה שנקראת מפה ארעית שגם היא חייבת להיות מוצגת ברבים וניתן לערער עליה עד 14 ימים מיום הצגתה ברשות המקומית. המפה הארעית עוברת תהליך שנקרא ביקורת שדה, זהו תהליך שבו מפ"י מבצע מדידה חוזרת ובדיקה של המידע שמופיע במפה על מנת לאמת את נכונות המידע. הגוף שמבצע את הביקורת הוא גוף ששייך למפ"י ונקרא פע"מ (פיקוח על המדידות).
במידה ויש עדיין ערעורים ניתן לערער לפקיד ההסדר שסמכויותיו הם סמכויות של שופט בית משפט השלום, בסמכותו לדרוש מהמערערים מסמכים ועדויות ולהכריע בעינין, כאשר על החלטתו של פקיד ההסדר ניתן לערער לבית משפט מחוזי. במצב שבו התהליך המשפטי נמשך, מופסק תהליך ההסדר ונרשמת הערת אזהרה בחלקה הספציפית ובחלקות הגובלות עימה עד לסיום ההליך המשפטי. במידה ואין ערעורים הופכת המפה למפה סופית.

מפת התמורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת התמורות היא מפת שינויים של המפה הסופית, הנדרשים עקב שינויים בגבולות הגושים או החלקות. אופן ההכנה המסורתי שלה מתבסס על העתקת המפה הסופית האחרונה והעתקתה על נייר פרגמנט שקוף שבו מבצעים את השינויים. שינוי בגבול אחת החלקות אינו מאפשר שימוש באותו מספר חלקה ונדרש לרשום את החלקה החדשה תחת מספר חדש. ניתן לחבר שתי חלקות או יותר לחלקה אחת גדולה יותר, אפילו אם הם נמצאות בגושים שונים, אך תחת התנאים המצטברים הבאים:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.