קודקס צ'אקוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמוד 33 מקודקס צ'אקוס, הוא העמוד הראשון של הבשורה של יהודה

קודקס צ'אקוס הוא קודקס (כתב-יד עתיק הכרוך בצורה המזכירה ספר מודרני) שנכתב בשפה הקופטית על-גבי פפירוס, והתגלה במצרים. הקודקס, המתוארך לסביבות המאה השלישית או הרביעית לספירה, כולל ארבעה חיבורים נוצריים-גנוסטיים:

חשיבותו של הקודקס נובעת בעיקר מהכללתו של העותק הידוע היחיד ששרד של הבשורה של יהודה, טקסט שנדחה על ידי הכנסייה המוקדמת כמינות, ותוכנו היה לא מוכר לחוקרים עד לשחזור הקודקס.

הקודקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקודקס התגלה כנראה בסביבות שנת 1978[2] במערה במדבר אל-מיניא שבמצרים, התגלגל במשך שנים בין סוחרים שונים, וזכה לטיפול בלתי הולם, שדרדר את מצבו. כך, למשל, אחסן אחד מהסוחרים את הקודקס בכספת בנק. סוחר אחר הקפיא את כתב היד, וגרם בכך להתפוררות השכבות החיצוניות של הפפירוס, יחד עם חלק מהדיו. שמועות על מציאת הקודקס הגיעו אל חוקרים שונים החל משנות השמונים, לאחר שהוצע למכירה מספר פעמים. רק בשנת 2001, לאחר שנרכש (בספטמבר 2000) על ידי פרידה נסברגר-צ'אקוס והועבר על-ידה לקרן מאיקנס לאמנות עתיקה בבזל שבשווייץ, הגיע הקודקס לבדיקה, לשחזור ולתרגום. נסברגר-צ'אקוס העניקה לקודקס את שמו לזכר אביה, דימראטוס צ'אקוס.

כתריסר מעמודי כתב היד המקורי, שנצפה בחטף על ידי חוקרים בשנות השמונים, חסרים מהקודקס כיום, ומאמינים כי העמודים החסרים נמכרו בחשאי לסוחרים שונים קודם לרכישתו על ידי נסברגר-צ'אקוס.

קרן מאיקנס פנתה אל הנשיונל ג'יאוגרפיק, שקבצה מספר מומחים לסייע במלאכת השחזור, השימור והתרגום. לאחר השלמת המלאכה והצגת הקודקס לציבור, יועבר כתב היד למוזיאון הקופטי של קהיר, במצרים.

תארוך הקודקס[עריכת קוד מקור | עריכה]

היות שהקודקס לא התגלה בחפירה ארכאולוגית מסודרת, התקשו החוקרים לתארכו בדייקנות. מהשוואת העיצוב וצורת הכתיבה עם קודקסים בני התקופה להם היה תארוך מדויק יותר, כדוגמת כתבי נגע חמאדי, עלתה המסקנה כי הקודקס נכתב במחצית הראשונה של המאה הרביעית לספירה. בדיקת פחמן-14 העלתה כי כתב היד נכתב בשנת 280, בדיוק של 60 שנה לכל כיוון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ משמעות המלה המקורית "Αλλογενούς" ביוונית היא "אחד מסוג אחר" או "זר", והיא משמשת במספר כתבים גנוסטיים ככינויו של שת, עליו נכתב בספר בראשית, פרק ד', פסוק כ"ה שהוא "זרע אחר".
  2. ^ R. Kasser, “The Story of Codex Tchacos and the Gospel of Judas”, in: The Gospel of Judas, (R. Kasser, M. Meyer and G. Wurst eds.), Washington, D.C. 2006, p. 50.