לדלג לתוכן

קום הוק ארגו פרופטר הוק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קום הוק ארגו פרופטר הוקלטינית: cum hoc ergo propter hoc; עם זה, לכן בגלל זה), המקוצרת לעיתים קרובות לקום הוק, או מתאם מצביע על סיבתיות, הוא כשל לוגי רטרודוקטיבי שבו מתייחסים לשני אירועים שהתרחשו בו-זמנית כאילו יש ביניהם יחסי סיבה ומסובב. בפועל, העובדה שיש מתאם בין אירועים אינה מצביעה בהכרח על סיבתיות.

בסטטיסטיקה, משתנים סטטיסטיים רבים מחושבים במקביל למשתנים אחרים. כאשר שני משתנים נמצאו קורלטיביים, ישנו פיתוי להניח כי זה מראה שמשתנה אחד הוא הגורם לשני. הטיית "מתאם מוכיח סיבתיות", נחשבת להטייה לוגית כאשר שני אירועים המתרחשים יחד ובמקביל נדמים כבעלי מערכת יחסים של סיבה ותוצאה. טעות הזו ידועה גם בשם "סיבה שקרית".

אשליה דומה היא אירוע שבא בעקבות אחר אירוע יהיה בהכרח תוצאה של האירוע הראשון, הוא פוסט הוק אֶרגו פרוּטר הוק (בלטינית: "אחרי זה, ולכן בגלל זה").

כמו בכל הטיה לוגית, זיהוי העובדה שהסיבה מאחורי הטיעון היא פגומה עדיין אינה מעידה על כך שהמסקנה המתקבלת היא שקרית.

כשל "קום הוק" הוא דוגמה לכשל בסילוגיזם במבנה הבא:

  1. א' קורה.
  2. ב' קורה באותה עת.
  3. לכן, א' גורם ל-ב'.

או, עם איברים ממשיים יותר:

  1. הירח נמצא במילואו.
  2. מעבורת החלל התרסקה באותו יום.
  3. לכן, מעבורת החלל התרסקה היות שהירח היה במילואו.

כמובן, ייתכן בהחלט כי ישנם יחסי סיבה ומסובב בין א' ל-ב', אך היחסים הללו אינם נובעים מניתוח לוגי כלשהו, והמתאם עשוי באותה מידה להיות מקרי. כמו כן, בכשל "קום הוק" יש התעלמות מהעובדה שתיתכן בהחלט סיבה שלישית הגורמת גם ל-א' וגם ל-ב' (ראו אפקט משולב). לדוגמה:

  1. השימוש בתנורים במוסקבה התגבר ביום א'.
  2. מספר אנשים קפאו למוות במוסקבה ביום א'.
  3. לכן, השימוש בתנורים מוביל לקפיאתם של אנשים למוות.

כאן ברור כי הקישור הסיבתי מופרך, והסיבה להתגברות השימוש בתנורים ולקפיאה למוות של אנשים היא כנראה התגברות הקור במוסקבה.

במקרים אחרים, הכשל יכול להיות טמון בזיהוי שגוי של כיוון הסיבתיות. לדוגמה:

  1. השימוש בתנורים במוסקבה התגבר ביום א'.
  2. הקור במוסקבה התגבר ביום א'.
  3. לכן, השימוש בתנורים הוביל להתגברות הקור.

כאן, כפי שניתן להסיק על נקלה, יחסי סיבה ומסובב צריכים להיות דווקא הפוכים: הקור הוביל להתגברות השימוש בתנורים, ולא להפך.