קונסטנס טיפר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קונסטנס טיפר (באנגלית: Constance Tipper, 16 בפברואר 1894) נולדה כקונסטנס פליג אלם (Constance Fligg Elam) הייתה מטלורגית (חוקרת מתכות) וקריסטלוגרפית אנגלייה. חקרה את כוח השבר של מתכות, ששימשו לבניית ספינות מלחמה, והייתה האישה הראשונה שמונתה כחברה מלאה במחלקת ההנדסה של אוניברסיטת קיימברידג'.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונסטנס טיפר נולדה בניו ברנט (אנ'), הרטפורדשייר למנתח ויליאם הנרי אלם ולידיה קומבס. חונכה בבית הספר סנט פליקס (אנ') ולאחר מכן למדה הנדסה בניוהאם קולג' קיימברידג'(אנ') ב-1912. טיפר השיגה מקום שלישי בחלק הראשון של הקורס טריפוס למדעי הטבע (אנ') והייתה אחת הנשים הראשונות שהשתתפו בקורס זה.[1]

ב-1915 הצטרפה טיפר למחלקת מטלורגיה של המעבדה הלאומית לפיזיקה בטדינגטון (אנ'), שמטרתה לחקור תכונות מתכות שונות, אך לא להרבה זמן, ב-1916 היא עברה לבית הספר המלכותי למכרות בקנסינגטון (אנ'), שם, ב-1917 מונתה כעוזרת המחקר של סר הרולד קרפנטר ולאחר כמה שנים נבחרה למלגת המחקר Frecheville. בהמשך, טיפר מצאה עבודה במעבדות Cavendish (אנ') שבקיימברידג'.[2]

ב-1921 מונתה על ידי Worshipful Company of Armourers and Braziers (אנ') שבלונדון לעמיתה חוקרת במטלורגיה, טיפר היא האישה הראשונה שהגיעה למעמד זה.[1]

בשנת 1928 קונסטנס נישאה לג'ורג' טיפר, בוגר מכללת קלייר בקיימברידג' ומפקח הסקר הגאולוגי בהודו. טיפר סיימה את לימודי הדוקטורט במדעים מדויקים בבית הספר המלכותי למכרות ב-1929, והתמקמה בקיימברידג' שם המשיכה את עבודתה במשך יותר משלושים שנים. טיפר מונתה כמרצה במחלקה להנדסה בשנת 1939 והייתה לאחת הנשים הראשונות שהרצו באוניברסיטה בזמן שמרצים גברים רבים עבדו בעקבות המלחמה.[1]

בשנת 1949 קיבלה קונסטנס טיפר את התואר "Reader" (אנ') מאוניברסיטת קיימברידג'. תואר זה מוענק לאקדמאיים בחירים בעלי מוניטין בין לאומי מכובד במחקר או במלגה, ובכך הפכה לאישה הראשונה הנחשבת חברה מלאה בפקולטה להנדסה. טיפר נשארה בקיימברידג' עד פרישתה לגמלאות בשנת 1960 בגיל 66. לאחר פרישתה המשיכה לעבוד כיועצת בצפון מערב אנגליה וייעצה על מטלורגיה בהרכבת צוללות. יום הולדתה ה-100 בשנת 1994 נחגג על ידי מכללת ניונהאם עם נטיעת עץ הטיפר, ערמון מתוק.

קונסטנס טיפר נפטרה ב-14 בדצמבר 1995 בגיל 101.[1]

פעילות המחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קונסטנס טיפר התמחתה בחקירת חוזק של מתכות והשפעותיו על בעיות הנדסיות. בזמן מלחמת העולם השנייה היא חקרה את הגורמים לשבר מתכות באוניות ליברטי, אוניות שנבנו על ידי ארצות הברית במהלך מלחמת העולם השנייה בין השנים 1941 ו-1945.[1] טיפר קבעה כי השברים לא נגרמו כתוצאה מריתוך, אלא הם נבעו מתכונות הפלדה עצמה. היא טענה כי יש טמפרטורה קריטית שמתחתיה המתכת מאבדת את גמישותה ועוברת ממצב בו היא מתכופפת למצב בו היא שבירה ובלתי ניתנת לשימוש. משום שהספינות בצפון האוקיינוס האטלנטי היו נתונות לטמפרטורות נמוכות הן היו רגישות יותר לסכנה שבהפיכת הפלדה למצב שביר.[2] קונסטנס טיפר פיתחה את מה שידוע כיום כ"מבחן טיפר" שמטרתו לוודא את העמידות של המתכות ללחץ ולטמפרטורות נמוכות ובכך להקטין את הסיכוי לשבר במתכות שבהן משתמשים לבניית ספינות.[3]

קונסטנס טיפר הייתה האדם הראשון שהשתמש במיקרוסקופ אלקטרונים סורק (SEM) בכדי לבחון שברים מתכתיים. ד"ר טיפר זכתה בפרס תומאס לואי גריי ביחד עם פרופסור ג'ון בייקר, על עבודתם "הערך של מבחן המתיחה הנוקשה" אשר נקרא לפני מוסד המהנדסים המכניים בשנת 1955.[1] The International Congress on Fracture (אנ') העניק לקונסטנס טיפר מדליית כסף למדענים ומהנדסים אשר תרמו רבות למחקר בתחום השבר.[4]

עבודתה של טיפר השפיעה רבות גם על חיינו כיום, בזכות עבודתה אנחנו יכולים לטוס בין מדינות מבלי לפחד שכנפי המטוס יתפרקו בדרך, אנחנו יכולים לפתוח את דלת המכונית מבלי שהיא תתנתק ממקומה ולגור בבניין מבלי לחשוש שהוא יקרוס.[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]