קיינאן מארו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קיינאן מארו בתמונה מ-1910

קיינאן מארויפנית: 開南丸) הייתה אוניית מפרשים עשויה עץ של הצי הקיסרי היפני. האונייה שימשה את המשלחת היפנית לאנטארקטיקה.

האונייה הייתה בתחילה בבעלות פרטית ונקראה אזארה מארו. היא נרכשה בידי הצי היפני באוקטובר 1910, ובהוראתו של מרשל הצי היהאצ'ירו טוגו שונה שמה לקיינאן מארו.[1] האונייה עברה התאמה לתנאי קור ונוספו לה מנועי עזר של 18 כוח סוס, אשר לא יכלו לספק סיוע של ממש במהלך ההפלגה אלא רק להקל את היציאה מהנמל.[2] אורכה הכולל היה 33.48 מטר ורוחבה 7.85 מטר.[3]

בדצמבר 1910 הפליגה הקיינאן מארו מטוקיו כשעל סיפונה המשלחת היפנית לאנטארקטיקה בפיקוד נובו שיראזה. היא הגיעה אל הקרח ב-26 בפברואר 1911 והפליגה הלאה, אל תוך ים רוס. בגלל המועד המאוחר מאוד בעונה האנטארקטית, לא יכלה האונייה להתקדם מעבר לאי קולמן, וחזרה לסידני, אוסטרליה לחרוף שם.[4]

במהלך העונה הבאה נעשה ניסיון שלישי להגיע לטווח ראייה של יבשת אנטארקטיקה, במטרה מוגדרת לחקור את ארץ אדוארד השביעי. קבוצה קטנה ירדה לחקור את הארץ שם נתקלו אנשיה בתנאי מזג אוויר קשים, שאילצו אותם לשוב על עקבותיהם. קיינאן מארו חזרה ליפן; היא הגיעה ליוקוהמה ב-20 ביוני 1912.[5]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]