קיראוסק
 סמל קיראוסק | |
 | |
| מדינה |
 בלארוס |
|---|---|
| מחוז |
 מוהילב |
| מחוז משנה | קיראוסק |
| על שם |
סרגיי קירוב  |
| גובה | 162 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 7,911 (1 בינואר 2024) |
| קואורדינטות | 53°16′07″N 29°28′25″E / 53.268611111111°N 29.473611111111°E |
| אזור זמן | UTC+3 |
  | |
קיראוסק (בבלארוסית: Кіраўск; ברוסית: Кировск, קירובסק) היא עיר ברפובליקה של בלארוס, מרכז מחוז משנה קיראוסק שבמחוז מוהילב.
העיר ממוקמת על הכביש המהיר מוהילב-בוברויסק, במרחק 89 ק"מ ממוהילב, ו-25 ק"מ מתחנת הרכבת ברזינו במסלול אוסיפוביצ'י-ז'לובין.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכפר קוצ'ריצ'י הוזכר לראשונה במאה ה-16 ככפר במחוז משנה רצ'יצה במחוז מינסק. בשנת 1560 היו בה 30 משקי בית. בשנת 1620 היו 20 חצרות בקוצ'ריצ'י וכנסייה פעילה.[1]
עקב חלוקת פולין השנייה בשנת 1793, הפכה קוצ'ריצ'י לחלק מהאימפריה הרוסית, והייתה אז למרכז רובע במחוז בוברויסק.
בעת המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז ינואר 1918 נכבשו היישוב על ידי חיילי הצבא הפולני של הגנרל יוזף דובבּור-מוּסניצקי. היא נכבשה אחר כך, מאז מאי, על ידי כוחות גרמנים. כדי להילחם בכובשים הגרמניים, התארגנה באזור קבוצה פרטיזני בהנהגתו של קיריל אורלובסקי. בספטמבר הוקמה ועדה מהפכנית ברוח הבולשביזם.[2]
ב-1 בינואר 1919, בהתאם לצו הקונגרס הראשון של המפלגה הבולשביקית בבלארוס, הפך היישוב לחלק מהרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית. עם זאת, כבר ב-16 בינואר, במליאת הוועדה המרכזית של המפלגות הקומוניסטיות ברוסיה, התקבלה החלטה לספח את כל אדמות בלארוס, למעט מחוזות מינסק וגרודנו, לרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית. היישוב חזר בחזרה אל BSSR בשנת 1924 והוא סופח למחוז משנה בוברויסק.[3][2]
בתחילת שנות ה-20 הוקם בעיר בית ספר במסלול של 4 שנים. בשנת 1921 נבנתה טחנת מים. בשנת 1922 נפתח ספרייה. בשנת 1926 החל הדואר לפעול. בשנת 1928 התחזקה החקלאות המקומית.[2]
בשנת 1934 הוקם הכפר קירוב בשטח זה. הכפר נקרא לכבודו של סרגיי קירוב, מזכיר הוועדה האזורית הלנינגרדית של המפלגה הקומוניסטית. למרות שקירוב אינו קשור לאזור ולבלארוס כולה, החלו לקרוא שמות מקומות לכבודו ברחבי ברית המועצות לאחר מותו בשנת 1934. ב-12 בפברואר 1935 נוצר מחוז משנה קיראוסק והוא הורכב מכמה חלקים של מחוזות סמוכים.
הכפר נכבש על ידי כוחות גרמנים ב-30 ביוני 1941. באזור קירוב נהרגו 1495 בני אדם על ידי הכובשים הגרמניים. בקיץ 1941 הוקמה באזור קבוצה אנטי-פאשיסטית בהנהגתו של קורז'וב. ב-26 ביוני 1944 שחררו חיילי חטיבת הטנקים ה-95 (בפיקוד אנדריי קוזנצוב) את היישוב. ב-29 ביוני, פלוגה בפיקודו של אלכסנדר צ'רניש (שזכה בתואר גיבור ברית המועצות) נלחמה ב-14 מתקפות נגד הגרמנים ליד הכפר.[2]
ב-15 בנובמבר 1955 התאחדו הכפר קירוב והכפרים הסמוכים ליישוב אחד בשם קיראוסק, אשר קיבל ב-17 בנובמבר 1959 מעמד של יישוב עירוני. על פי מפקד האוכלוסין של 1959 מנתה אוכלוסיית קיראוסק 2,980 תושבים. בשנת 1971 היו בעיר קיראוסק 4,700 תושבים. בשנת 1977 נכלל הכפר סלישה ביישוב העירוני. בשנים 1972 ו-1980 הופיעו תוכניות כלליות לפיתוח הכפר. בהתאם להן, החלק המרכזי נבנה עם בתים בני 2–3 קומות, ובגזרה הצפון מזרחית בוצעה בניית בתים בני 2–5 קומות. על פי התכנית הכללית משנת 1998 ההתיישבות מתפתחת לכיווני צפון ומזרח.[2]
ב-4 ביוני 2001 קיבלה קיראוסק מעמד של עיר. באותה שנה אושרר סמל העיר. בשנת 2002 מנתה אוכלוסיית העיר 8,800.[2] כיום, עולה מפעם לפעם השאלה של שינוי שם העיר לשם היסטורי כלשהו - קוצ'ריצ'י[4] או סטאריי.[5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Вялікае княства Літоўскае: Энцыклапедыя. У 3 т. / рэд. Г. П. Пашкоў і інш. Т. 2: Кадэцкі корпус — Яцкевіч. — Менск: Беларуская Энцыклапедыя, 2005. — 788 с.: іл. ISBN 985-11-0378-0
- ^ 1 2 3 4 5 6 Гарады і вёскі Беларусі: Энцыклапедыя ў 15 тамах. Т. 6, кн. 2. Магілёўская вобласць / У. Д. Будзько і інш. — Мн.: БелЭн, 2009. — 591 с. ISBN 978-985-11-0440-2
- ^ 150 пытанняў і адказаў з гісторыі Беларусі / Уклад. Іван Саверчанка, Зьміцер Санько. — Вільня: Наша Будучыня, 2002. — 238 с. ISBN 9986-9229-6-1
- ^ "Койданава замест Дзяржынску, Качэрычы замест Кіраўску, але ці вяртаць назву Раманава замест Леніна?". www.svaboda.org. נבדק ב-2021-03-01.
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - ^ "9 беларускіх гарадоў, якім варта вярнуць спрадвечныя назвы". nashaniva.by. נבדק ב-2021-03-01.
{{cite web}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link)