ברסט (בלארוס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ברסט
Брэст

Coat of Arms of Brest, Belarus.png
סמל העיר

Berastre stiag.png
דגל העיר

Bieraście-panarama.jpg
מדינה בלארוסFlag of Belarus.svg  בלארוס
וובלסט ברסט (מחוז)Flag of Brest Voblast, Belarus.svg  ברסט
ראיון ברסט
שטח 146.12 קמ"ר
גובה 280 מטרים
תאריך ייסוד 1019
אוכלוסייה
 ‑ בעיר
 ‑ צפיפות

335,645‏  (נכון ל-2015)
2.297 נפש לקמ"ר (נכון ל-2015)
קואורדינטות 52°06′00″N 23°40′40″E / 52.1°N 23.6777777°E / 52.1; 23.6777777קואורדינטות: 52°06′00″N 23°40′40″E / 52.1°N 23.6777777°E / 52.1; 23.6777777
אזור זמן UTC+2
city-brest.gov.by
אנדרטה לזכר יהודי בריסק, בבית הקברות בקריית שאול
קולנוע 'בלארוס' שנבנה במקום בית הכנסת

בְּרֶסְט (בעבר נקראה בְּרֶסְט לִיטוֹבְסְק; בלארוסית: Брэст, לעתים גם Бе́расьце או Бярэ́сьце; רוסית: Брест; יידיש: בְּרִיסְק ובעבר בריסק דליטא; פולנית: Brześć‏ ובעבר Brześć Litewski; ליטאית: Brestas) היא העיר השישית‏[1] בגודלה בבלארוס ומרכז מחוז ברסט השוכנת בסמוך לגבול עם פולין (ממול לטרספול). בעיר 330,934 תושבים (נכון ל-1 בינואר 2014).‏[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1918 נחתם בעיר חוזה ברסט-ליטובסק, חוזה שלום בין רוסיה, שעברה את מהפכת אוקטובר, למעצמות המרכז. החוזה הביא לעצמאות פולין, לטביה, ליטא, אסטוניה, פינלנד ואוקראינה.

בין מלחמות העולם הייתה העיר בתחום פולין, ונמנו בה כ-25,000 יהודים, כמחצית מתושביה.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה כבש הורמכט את ברסט ב-14 בספטמבר 1939. על פי הסכם ריבנטרופ-מולוטוב נמסרה העיר לרוסים ב-23 בספטמבר 1939 במצעד צבאי משותף עליו פיקדו הגנרלים היינץ גודריאן וסמיון קריבושיין.

ב-22 ביוני 1941[3] נכבשה העיר בידי הגרמנים, לאחר שהייתה ליישוב הסובייטי הראשון שהותקף במבצע ברברוסה. מבצר ברסט ליטובסק החזיק מעמד עד 30 ביוני 1941.

בימים הראשונים לכיבוש נרצחו בעיר כ-5,000 גברים יהודים. בסתיו 1941 רוכזו יהודי העיר הנותרים בשני גטאות, בהם התפתחו תנאי רעב קשים, והם צוו בענידת טלאי צהוב. מגטאות אלו הועברו יהודי העיר ב-15 באוקטובר 1942 לתחנת הרכבת בעיר, ממנה הוסעו לתחנת ברונה גורה, שם נרצחו כולם. היהודים שנתפסו מסתתרים בגטאות, נרצחו במקום.

ב-28 ביולי 1944 שיחרר הצבא האדום את העיר. לעיר שבו 14 יהודים בלבד. על גבורת מגיני העיר אל מול הצבא הגרמני המתקרב זכתה מצודת העיר בתואר מבצר-גיבור ברית המועצות, והייתה לאתר היחיד שאינו עיר שזוכה במדליה מסוג זה.

אחרי תום מלחמת העולם השנייה עברה העיר לתחומי הרפובליקה של בלארוס במסגרת ברית המועצות.

עם האישים היהודים המפורסמים שנולדו בברסט נמנים ראש ממשלת ישראל בעבר מנחם בגין, הרב איסר יהודה אונטרמן והשושלת הרבנית לבית סולובייצ'יק. כמו כן אביו של אריאל שרון, שמואל שיינרמן, נולד בעיר ונמלט ממנה לגאורגיה ומאוחר יותר לארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה.

בין רבני העיר: הרב יואל סירקיש - הב"ח, הרב יעקב מאיר פאדווא, מהרי"ל דיסקין, רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק ה"בית הלוי", בנו הרב חיים סולובייצ'יק ואחריו רבה האחרון של העיר, בנו הרב יצחק זאב סולובייצ'יק. לצידם של שני הרבנים האחרונים, כיהן כדומו"צ הרב שמחה זליג ריגר. עם עלייתו של הרב יצחק זאב ארצה בתחילת מלחמת העולם השנייה, מסר שיעורים במקום מושבו בירושלים, וכך נוצר הבסיס לישיבת בריסק שפועלת כיום בראשות בנו ונכדיו.

באוקטובר 2014 פרסם העתון דיילי מייל כתבה על מאות מצבות מבית הקברות היהודי העתיק שהתגלו במהלך חפירות לבניין קנין בעיר, ובעקבותיו התברר שהתגלו כבר למעלה מאלף חמש מאות מצבות פזורות בבתים ובבניינים בעיר והם שמשו לאחר השואה ובתקופת השלטון הסובייטי לבניה ברחבי העיר. על חורבות בית הכנסת הגדול בבריסק נבנה קולנוע ובמרתפיו ניתן להבחין בהריסות בית הכנסת.

ליד המבצר של בריסק נבנתה אנדרטה לזכר הנופלים במלחמת העולם השנייה (כולל יהודים). לידה רוכזו המצבות שנאספו בבית הקברות היהודי וברחובות בריסק.

שליח חב"ד בעיר הוא חיים רבינוביץ, יליד ירושלים, הפועל בעיר מאז 2003 מטעם ארגון 'אור אבנר' וארגון הקהילות היהודיות בחבר העמים. הוא מפעיל בית כנסת, גן ילדים ובית תמחוי.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברסט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]