קלרי סרבש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קלארי סרווש)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קלרי סרבש
תמונה זאת מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

קלרי סָרְבַש-ויְסגֶרבֶּר (Klari Szarvas-Weissgerber;‏ 12 במאי 191117 בינואר 2007) הייתה נבלאית ישראלית ומורה לנבל.

חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קלרה (קלרי) סרבש נולדה ב-1911 בבודפשט בירת הונגריה בבית יהודי מתבולל, בתם הבכורה של נלי (קורנליה) לבית וולפסון ופליקס סרבש, גינקולוג ומיילד, ולה אחות צעירה ממנה בשלוש שנים, אילי (אילונה). מגיל שש למדה נגינה בפסנתר, ובגיל עשר עברה לנגינה בנבל. בנעוריה ובצעירותה הרבתה בסיורי הופעות ברחבי אירופה. בשנת 1932 נישאה ללאצי (לדיסלב) פטקי, שהיה מהנדס כימיה בהכשרתו ובמקצועו, אך העדיף את עיסוקו החלקי כמבקר מוזיקה.

בשנת 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, הציף גל אנטישמיות את אירופה ובעיקר את גרמניה. נגנים יהודים פוטרו מן התזמורות שבהן ניגנו. בשנת 1936 סייר הכנר ברוניסלב הוברמן בארצות אירופה ובחר את טובי הנגנים ליצור את הגרעין להקמת התזמורת הפילהרמונית הישראלית. בשנת 1938 הזמין הוברמן את קלרי סרבש להצטרף לתזמורת, שחסרה נבלאי. היא הגיעה לביקור ניסיון של חמישה שבועות בארץ ישראל ולאחריו החליטה להיענות בחיוב להזמנתו של הוברמן. בספטמבר 1938 עלתה ארצה עם בעלה והתיישבה בתל אביב, שם המשיכה לחיות עד 1961, אז עברה לירושלים. בשנת 1940 נולדה לזוג בתם אילנה, אך כעבור חודשים אחדים החליטו להיפרד. בשנת 1946 נישאה סרבש ליוסף (בֶּפּוֹ, Beppo) וַיְסגֶרבֶּר, צ'לן בתזמורת הפילהרמונית. בנם רוני נולד בשנת 1947.

סרבש וויסגרבר הופיעו יחד גם בקונצרטים קאמריים, עד מותו של יוסף בסוף שנת 1954. סרבש זכתה בפרסים בתחרויות נבל באירופה לפני עלותה לארץ וכן שפטה בתחרות הנבל הבינלאומית בישראל. לצד נגינתה כחברה בתזמורת, הופיעה סרבש גם כסולנית עם תזמורות שונות.
כמו כן, לימדה נגינה בנבל. בין תלמידיה: עדנה בוכמן.[1]

בשנות חייה בירושלים ניגנה סרבש בתזמורת הסימפונית ירושלים.

בשנותיה האחרונות, בהן לא יכלה עוד לגור לבדה, עברה סרבש מירושלים לחיפה, וגרה עם בתה אילנה ובעלה רפי, מקיץ 1997 ועד למותה ב-17 בינואר 2007.

בתה של סרבש, אילנה סיון, היא אלמנתו של רפאל (רפי) סיון (זוסמן) (1935–2011), פרופסור להנדסת חשמל בטכניון, מומחה לבקרה אוטומטית, שאף כיהן בתפקידי מִנהל בכירים במוסד. בנם אורי סיון (נכדהּ של סרבש) הוא במאי קולנוע וטלוויזיה.
בנה, ד"ר רון (רוני) כוזר (Kuzar), הוא בלשן ופרופסור חבר בחוג לשפה וספרות אנגלית באוניברסיטת חיפה.

בשנת 2008 יצא סרטו הדוקומנטרי של אורי סיון "מאחורי המיתרים" (33 דק'), על סבתו קלרי סרבש (הסרט הוקרן בפסטיבל קולנוע דרום ב-2009).
בשנת 2010 יצא סרטו הדוקומנטרי של סיון בשם "זובין ואני", הנסב על המנצח זובין מהטה ועל סבתו סרבש (הסרט שודר בערוץ 8 במסגרת הסדרה "גיבורי תרבות").

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]