קלרוטריון
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הרבה דברים לא ברורים. חוסר מקורות.
| ||
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: הרבה דברים לא ברורים. חוסר מקורות. | |
קְלֵרוֹטֵרִיוֹן (ביוונית עתיקה: κληρωτήριον) היה מכונת הגרלה בערי המדינה (פוליס) ביוון העתיקה.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המילה "קלרוס" (κλῆρος) שימשה כדי לתאר גורל שהוטל על ידי הגרלה, כמו חלוקת אדמות, משרות ציבוריות או אפילו ההחלטות של האלים; וגם נחלה או ירושה: ביוונית קלאסית, המילה שימשה גם לתיאור חלקת אדמה או נכס שעבר בירושה, כאילו הוא "נפל בגורל" למישהו.
השימוש בקלרוטריון
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקלרוטריון היה מכשיר ששימש באתונה הדמוקרטית את הפוליס (עם), כדי לבחור בצורה אקראית אזרחים לתפקידים שונים בכלל, ובפרט את המושבעים שיכהנו בתפקיד באותו יום. המכשיר היה אחד מאמצעי הזיהוי שבאמצעותם זוהתה היצירה "מדינת האתונאים", מאת אריסטו ותלמידיו, שנמצא על גבי פפירוס בפיום[דרוש מקור].
באתונה הדמוקרטית נבחרו מדי שנה כ-6,000 מושבעים (תלוי תקופה), בפנל גלוי. כל אזרח מועמד קיבל פינאקיה, כרטיס ברונזה עם שמו המעיד על מעמדו. הוא היה רשאי לנצל את מועמדותו אך לא חייב. המועמד היה חייב להיות אזרח בן שלושים לפחות, נקי מעבירות מסוימות (כמו עברות מין ועוד) .
בכל יום בוצעו שתי הגרלות, הראשונה שבהם, שקבעה את המושבעים שידונו באותו יום הייתה באמצעות מכשיר זה. כל מועמד נעץ את כרטיס הברונזה שלו באחת מהשורות של המכשיר שסומנו באותיות. במכשיר היה צד נלווה אליו הכניסו כדורים שחורים ולבנים, כאשר יצא אחד מהצבעים בוטלה שורה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה פישר, מסיפורי חפצים ארכיאולוגיים – גורל בפוליטיקה, באתר מכון ישראלי לארכיאולוגיה, 2021
גלריית תמונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
קלרוטריון במוזיאון של Ancient Agora
-
קלרוטריון במוזיאון "Ure Museum of Greek Archaeology"
-
כרטיס הברונזה של שופט
-
כרטיס הברונזה והכדור
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עירד מלכין, הדמוקרטיה האתונאית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 10 ביוני 2021