קמרון חבית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קמרון חבית

קמרון חבית הוא קירוי בצורה של חצי גליל אופקי. האדריכלות הרומית הייתה הראשונה שבה השתמשו בקמרונות חבית, בדרך כלל במבני בזיליקה. קמרון החבית בנוי מסדרה ארוכה של קשתות הצמודות אחת לשנייה ויוצרות את צורת הצילינדר. קיימים גם קמרונות חבית מחודדים אשר החתך האופייני שלהם הוא קשת מחודדת. היתרון המבני של קמרון מסוג זה הוא הקטנת מאמצי הפישוק בבסיס הקשתות.

בבנייה הערבית במזרח התיכון נפוצה שיטת בנייה של קמרונות חבית המבוססת על שימוש באבנים קטנות ולא מסותתות. מכיוון שעץ הוא מצרך יקר יחסית במזרח התיכון, השתמשו בסירה קוצנית להכנת הפיגומים. את השיח הקוצני היו דוחסים לצורה של חצי גליל ומעליו מניחים יריעת בד עבה. על גבי היריעה היו מניחים אבנים קטנות שהתחברו אחת לשנייה על ידי מלט מקומי. לאחר התקשות המלט, חלקה האחורי של ערימת הסירה הקוצנית היה מועבר להמשך בניית הקמרון. באופן זה התקבל קמרון חבית מקשי ויציב ללא הצורך לסתת אבנים או לבזבז כמות גדולה של עץ לטובת הבנייה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קמרון חבית בוויקישיתוף