קרל פרסונס
.jpg) | |
| לידה |
23 בינואר 1884 פקהאם, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
30 בספטמבר 1934 (בגיל 50) פאטני, הממלכה המאוחדת |
| מקום לימודים |
Haberdashers' Aske's Hatcham College |
| תחום יצירה |
ויטראז' |
| זרם באמנות |
תנועת האמנויות והאומנויות |
| הושפע על ידי |
כריסטופר וואל |
  | |
קרל פרסונס (באנגלית: Karl Parsons; 23 בינואר 1884 – 30 בספטמבר 1934) היה אמן ויטראז'ים אנגלי המזוהה עם תנועת האמנויות והאומנויות.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרסונס נולד בפקהאם שבסורי, ילדם ה-12 והצעיר ביותר של ארתור ויליאם פרסונס (1838–1901), מתרגם משפות זרות, ואמה מטילדה פרסונס, לבית ברגמן (1837–1914). הוא הוטבל בשמות צ'ארלס ברגמן, אף על פי שהמשפחה כינתה אותו תמיד קרל, השם בו היה אמור להשתמש בהמשך חייו. בין השנים 1893 - 1898 הוא למד בבית הספר לבנים בניו קרוס בדרום לונדון.[1]
הכשרה - פרוץ מלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחת מאחיותיה הגדולות של קרל פרסונס הייתה האמנית ביאטריס אמה פרסונס (1869–1955). ביאטריס עבדה זמן מה בסטודיו של כריסטופר וואל וכאשר פרסונס עזבה את בית הספר, ביאטריס שכנעה את וואל לקחת אותו כשוליה. מלבד ההתמחות אצל וואל כתלמיד באולפן באמרסמית', הוא עבד גם אצל בבית המלאכה לויטרז'ים של בלונדס ודרורי בצ'לסי, גם בפיקוחו של וואל. באותו הזמן הוא השתתף בשיעורים בבית הספר המרכזי לאומנות ומלאכה.
הוא השלים את הכשרה בשנות העשרים שלו, ואז עבד כאחד מעוזריו של וואל. בספטמבר 1904 החל ללמד בבית הספר המרכזי, בתחילה כאחד מעוזריו של וואל ומאוחר יותר כמורה ראשי לוויטראז'ים. תלמידה אחת הייתה מרגרט אדית רופ, בת דודה של מרגרט אנייס רופ. תלמידה אחרת הייתה ג'ואן פולילוב שעבדה עם מייבל אספלין ולמעשה המשיכה את עבודתה של אספלין עבור הקתדרלה האנגליקנית בחרטום כאשר אספלין כבר לא יכולה היה לעשות זאת.
במהלך 1900 הוא אמור היה לסייע לוואל בעבודות הגדולות שלו ובשנת 1905 צייר כמה מהאיורים לספרו של וואל "עבודות ויטראז'" פארסונס סייע לוואל עם החלונות לקתדרלת גלוסטר וגם לאלה לקתדרלת קנטרברי, סאות'וול מינסטר, קפלת בית הספר טונברידג', וכנסיות באשבורן, לדבורי וברפורד.
בשנת 1907 התחתן עם גרייס מיליסנט סימונס. גם היא למדה בבית הספר המרכזי והפכה לרוקמת אמנותית.
בשנת 1908 עבד עם וואל על תכנון וביצוע חלונות אפסיס לקתדרלת קייפטאון ובאותה שנה הקים סטודיו משלו בבית המלאכה לזכוכית בפולהאם. באותה שנה החל לעבוד במשימה העצמאית הראשונה שלו, סדרת חלונות לסנט אלבן, הינדהד. הוא גם הציג שלושה עיצובים באקדמיה המלכותית.
היה זה האדריכל הרברט בייקר שביקש מוואל לקחת על עצמו את חלונות הקתדרלה בקייפטאון והיה זה מקורבו של בייקר פלמינג, שבשנים מאוחרות יותר אמור היה להזמין את פרסונס לקחת על עצמו משימות אחרות בדרום אפריקה. קשרים הדוקים עם אדריכלים היו חשובים לאנשים כמו פרסונס והוא קיים יחסים דומים עם רוברט לורימר בסקוטלנד, אשר היה אמור להביא לקבלת משימות חשובות בסקוטלנד. וואל נהנה מקשרים הדוקים עם האדריכלים ג'ון דנדו סדינג והנרי וילסון.
בתקופה 1909 - 1910 עבד תקופה קצרה עם לואי דייוויס, ושרטט חלונות מעיצוביו של דייוויס. בשנת 1910 הציג עיצובים בתערוכת אומנויות ומלאכות. אין ספק שפרסונס עבד בשיתוף פעולה הדוק עם דייוויס בשנת 1910 על החלונות לכנסיית סנט אנסלן (שבעה תפילות לקפלה של רוח הקודש) ועל השילוש הקדוש בסנט אנדרו פייף. דייוויס הוא שהציג את פרסונס בפני רוברט לורימר.[2]
בשנת 1911 נולדה בתו השנייה, ג'סינט מרי, שהפכה למאיירת ספרים.
בשנת 1912 קיבל עבודה על חלון ההנצחה של Rolls and Grace באיסטצ'רץ' שבאי שפאי ובשנה שלאחר מכן הוצגה עבודתו בתערוכה הבינלאומית בגנט.
1914 - 1930[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחמת העולם הראשונה הביאה לכך שרבים מאנשי בית המלאכה לזכוכית גויסו לשירות צבאי ובשנת 1916 פרסונס עצמו גויס לצבא אך לא הוצב מעבר לים.
הוא שוחרר בשנת 1918, והתחיל לעבוד בבית המלאכה לזכוכית וחזר להוראה בבית הספר המרכזי. כמורה, פרסונס היה, כמו וואל לפניו, ועודד כמה מתלמידיו להפוך לאמני ויטראז', כולל ליליאן פוקוק, ג'וזף א' נוטגנס והרברט הנרי.
לאחר המלחמה נרשמה תנופה בביקוש לוויטראז'ים, במיוחד עם הזמנת חלונות זיכרון רבים ופרסונס מינה כמה עוזרים לעבודתו, תלמידים לשעבר.
בשנת 1927 הוזמן להכין את חלונות האפסיס לקתדרלת סנט מרי החדשה ביוהנסבורג.[3]
בשנת 1929 ראה אור אוסף שירים שכתב שפורסם על ידי אגודת מדיצ'י תחת הכותרת Ann's Book. בתו ג'סינט סיפקה את האיורים לספר. לאורך השנים פרסם פרסונס כמה משיריו באנתולוגיות וכתבי עת. באותה שנה התפטר מתפקיד ההוראה שלו בבית הספר המרכזי.
שנים אחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1930 עבר פרסונס מנורת'ווד, שם התגורר שנים רבות לשלבורן שבווילטשייר. שם הקים סטודיו בתוך אסם גדול מאמצע המאה ה -18 והוסיף חלון גדול דמוי מרפסת כדי להכניס אור טבעי בצד הצפוני. הוא שילב גם ביתן על מדרגות לבנים ועץ יוצאי דופן ובכך הפך אותו לבניין אחסון ומוסך גדולים יותר, והעניק גישה ישירה מכביש ריבר.
הבית בו התגורר צמוד לסטודיו. זו הייתה צריכה להיות תקופה אידילית עבור פרסונס אך מצבו הבריאותי הידרדר ולבסוף, בשנת 1933, הוא נאלץ לחזור ללונדון, שכר דירה בפוטני ועבד זמן מה עם חברו אדוארד וור.
הוא נפטר בלונדון בשנה שלאחר מכן בגיל צעיר בן 50. לאחר מותו ב־30 בספטמבר 1934, העבודות הלא גמורות הושלמו על ידי חברו אדוארד וור.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Karl Parsons, 1884-1934: Stained Glass Artist - Exhibition Catalogue. London: William Morris Gallery. 1887. p. 30
- ^ Karl B. Parsons - Mapping the Practice and Profession of Sculpture in Britain and Ireland 1851-1951, sculpture.gla.ac.uk
- ^ Flickr photographers' pool of Karl Parsons' work