קרן דור לדור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קרן דור לדור היא קרן שהוקמה על ידי ההסתדרות בשנת 1943 על מנת להבטיח מקורות קיום לחברי הסתדרות קשישים שלא יכלו לקיים את עצמם. מקור המימון של הקרן (בנוסף לרווחים מהשקעת ההון שנצבר בקרן) היה אחוז אחד מהכנסות המס האחיד ששילמו חברי ההסתדרות.

הזכות לקבל מענק חודשי מן הקרן ניתנה לכל חבר הסתדרות שהגיע לגיל 70 שנה (נשים - 65 שנה) והפסיק את עבודתו, לאחר 12 שנים של חברות ותשלום מס אחיד להסתדרות (לעולים חדשים לאחר 10 שנות חברות).

תשלום קיצבה זעומה זו נעשה על מנת להבטיח קיום מינימלי לקשישים, בתקופה בה טרם נוסד הביטוח הלאומי (1954) וטרם הוקמו קרנות הפנסיה ההסתדרותיות. גיל הפרישה שנקבע בתקנון "דור לדור" נחשב גבוה, לאור תוחלת החיים הנמוכה שנצפתה באותה תקופה ובהתחשב בהרכב הצעיר של אוכלוסיית העובדים ומיעוט הקשישים באותה עת.

לאחר זמן לא רב, לא הספיקו המקורות הדלים שעמדו לרשות הקרן להבטיח אף קיצבה זעומה לחברי ההסתדרות והקרן התחסלה בהדרגה (אולי סימן לעתיד לגבי קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, שהוקמו אף הן ללא מחשבה מספקת לגבי העתיד). לאחר התחלת פעולתו של המוסד לביטוח לאומי, סיפקה הקרן סיוע כספי סמלי לקשישים שהכנסתם היחידה היא קיצבת הזיקנה של הביטוח הלאומי.

לאור התמעטות האמצעים שעמדו לרשות דור לדור ולנוכח הצרכים המתרחבים, הפכה הקרן למעשה להיות קרן עזרה סוציאלית לחבר ההסתדרות הנזקק, אשר ניתנה בהתאם לאפשרויותיה הכלכליות. רוב חברי ההסתדרות היו חברים גם בקרנות הפנסיה שלה או שנהנו מפנסיה תקציבית, דבר אשר שימש גם הסבר לחיסול פעולת הקרן. בשנת 1967 החליטה ההסתדרות לצרף את קרן "דור לדור" יחד עם קרן "מציב" לאחריות משען.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משען באתר תנועת העבודה הישראלית