המוסד לביטוח לאומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המוסד לביטוח לאומי
BTL-Logo New.png
סמל המוסד
Mossad.JPG
בניין הנהלת המוסד לביטוח לאומי בגבעת רם בירושלים, בתכנון האדריכלים אריה שרון ובנימין אידלסון
מידע כללי
מקור סמכות ישראל
הקמה 1 באפריל 1954 עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל/ית ממלא מקום: רמי גראור
http://www.btl.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המוסד לביטוח לאומי הוא המוסד האחראי על מימוש רוב הזכויות החברתיות במדינת ישראל, על פי רוב בדרך של תשלומי העברה. פעילות המוסד לביטוח לאומי מוסדרת בחוק הביטוח הלאומי, שהתקבל בכנסת בנובמבר 1953. כמו כן עוסק המוסד במימושם של חוקים נוספים בתחום הביטחון הסוציאלי, כגון חוק הבטחת הכנסה, ובהסכמים עם ממשלת ישראל, הנוגעים לביטחון סוציאלי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסמל הקודם של המוסד. עוצב על ידי דן ריזינגר בשנת 1968

המוסד לביטוח לאומי הוקם ב-1 באפריל 1954. בחמש השנים שקדמו להקמתו, פעל בתחום העזרה הסוציאלית משרד הסעד. גם בשנות קיומו הראשונות של הביטוח הלאומי, תחומי פעילותו היו מצומצמים ורוב האחריות הוטלה על משרד הסעד.

הפעילות העיקרית של המוסד לביטוח לאומי בעת הקמתו היה בענף ביטוח זקנה ושארים. החוק קבע כי יגבה 1% ממשכורת העובד ו-1.5% מהמעבידים לצורך מימון קצבאות הזקנה והשארים, למרות שהיה ברור ששיעורים אלו לא יכלו לכסות את ההוצאות הנדרשות[1]. שני הענפים האחרים של אותה תקופה, ביטוח אמהות וביטוח תאונות עבודה התנהלו באופן מאוזן[2]. בתחילת 1960 הועלה שיעור דמי הביטוח הלאומי ל-3.7%[3].

במהלך שנות השישים, התרחבו תחומי האחריות של הביטוח הלאומי, ומימוש רוב הזכויות הסוציאליות התבצע דרכו. לשינוי זה הייתה השפעה עמוקה על אופייה של מדינת הרווחה בישראל – הביטוח הלאומי, בניגוד למשרד הסעד, מקדם תפיסה של זכויות חברתיות אוניברסליות, וזאת בניגוד לסעד הניתן לחלשים ביותר בלבד.

בשנות ה-80 חלו שני שינויים משמעותיים באופי פעילותו של המוסד. ראשית, החל מעליית הליכוד לשלטון בשנת 1977, וביתר שאת החל מתוכנית הייצוב הכלכלית של 1985, מדינת הרווחה הישראלית החלה להצטמצם וכתוצאה מכך חלה ירידה בהיקף הקצבאות שמשלם המוסד ובגובה קצבאות אלו. שינוי זה נמשך עד ימינו, פרט לתקופה קצרה של הרחבה בימי ממשלת רבין השנייה.[דרוש מקור]

השינוי השני חל בשנת 1986. בשנה זו החליטה הממשלה על שיפוי מעסיקים – המדינה משלמת למוסד לביטוח לאומי חלק מהתשלום אותו שילמו המעסיקים בעבר לצורך ביטוח עובדיהם.

אופי פעולתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוח הלאומי הוא גוף סטטוטורי (גוף הפועל מכוח חוק) אשר פועל לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995. המוסד פועל, כמשתמע משמו, כמוסד ביטוחי – תשלום שוטף בעת שגרה מבטיח קבלת ההחזרים במקרה הצורך. אך בשונה מביטוח פרטי, הפרמיה בביטוח הלאומי אינה נקבעת לפי רמות הסיכון של המבוטח אלא על פי יכולת התשלום שלו (על פי הכנסתו וכן לפי גילו). כך נוצרת מערכת פרוגרסיבית – בעלי הכנסות גבוהות משלמים תשלומים גבוהים, וחסרי האמצעים משלמים סכומים נמוכים, והם הנהנים העיקריים מתשלומי המוסד. על כן, מבחינתם של בעלי הכנסות גבוהות יש בתשלום דמי הביטוח הלאומי מרכיב של מיסוי. הדגשת אופיים המיסוי של דמי הביטוח הלאומי נעשתה בהוראת שעה שתוקפה מאוגוסט 2009, שהכפילה את התקרה לדמי ביטוח לאומי, ללא שינוי בתקרה לגמלאות הביטוח הלאומי[4].

פרט לקצבאות הביטוחיות שמחלק המוסד לביטוח לאומי, באחריותו גם קצבאות שאינן ביטוחיות, והכספים עבורן מגיעים ישירות מאוצר המדינה. תשלומים אלו ניתנים במקרים בהם המדינה בחרה לתגמל אוכלוסיות מסוימות למרות שלא צברו זכויות ביטוחיות, והביטוח הלאומי אינו אלא צינור להעברת כסף זה. דוגמה להעברה מסוג זה היא קצבאות זקנה לעולים – מי שהיגר לישראל בגיל מבוגר ולא הספיק לצבור זכויות ביטוחיות לקבלת קצבת זקנה מקבל קצבה זו בדרך של קצבה לא-ביטוחית.

תשלום וגבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דמי ביטוח לאומי

הבדל בין הביטוח הלאומי לבין ביטוח פרטי הוא היותו של הביטוח הלאומי ביטוח חובה – כל תושב ישראל, למעט הפטורים לפי חוק, חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי. התשלום מתחלק בין העובד עצמו לבין מעסיקו (כפי שצוין לעיל, הממשלה משתתפת בחלק מתשלומי המעסיקים). גם אנשים שאינם עובדים חייבים בדמי ביטוח לאומי. במובן זה, תשלומי הביטוח הלאומי מהווים מס גולגולת. כך יוצא למשל, שאדם שמבוטח במוסד לביטוח לאומי כבלתי מועסק חייב בתשלום הגבוה יותר מאדם שמבוטח כשכיר, שעבד בחודש כלשהו רק יום אחד.

נכון לשנת 2017, מדי שנה נגבה ביטוח בסכום של כ-42 מיליארד שקל[5]. נכון לשנת 2015, שילמו דמי ביטוח מינימליים 345 אלף איש. עקרות בית, אסירים, בחורי ישיבה ומי שאינם עובדים ואין להם הכנסות משלמים דמי ביטוח מופחתים[5]. עבור חברי קיבוצים ומושבים שיתופיים משולם הביטוח הלאומי דרך האגודה השיתופית.

למוסד לביטוח לאומי מנגנון גבייה עצמאי שמנועד לשמר את עצמאות המוסד ואי תלותו בממשלה. גופים שונים הציעו לאחד את אגף הגבייה של המוסד לביטוח לאומי עם רשות המסים, על מנת לחסוך משאבים וכוח אדם, אך ההצעה לא מומשה[6].

ביטוח לאומי מעסיק חוקרים פרטיים על-מנת לבדוק את אמיתות התביעות לנכות[דרוש מקור], לעתים אף לתקופה של 2–3 שנים. שכולל מעקב ברשתות החברתיות. בסיכום התביעה, אם הוחלט כי אכן הייתה פגיעה, חצי מסכום התביעה עובר לחוקר הפרטי וחצי לנפגע[דרוש מקור], אם הוחלט כי לא הייתה פגיעה החוקר הפרטי עדין מקבל חצי מסכום התביעה המקורי והנפגע כלום.

סוגי גמלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתן לחלק את הגמלאות שמעניק המוסד לביטוח לאומי בחלוקה גסה לארבעה סוגי גמלאות:

ועדות רפואיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ועדה רפואית (המוסד לביטוח לאומי)

ועדות רפואיות של המוסד דנות בבקשות לקבל אחת מהקצבאות האלה: קצבת נכות כללית, קצבת נכות מעבודה, קצבה לילד נכה, קצבה לשירותים מיוחדים או קצבה לנפגע בפעולת איבה.

טיפול בתביעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תביעות של מבוטחים כנגד המוסד לביטוח לאומי מתבררות בבית הדין לעבודה. חלק ניכר מכלל הדיונים בבתי הדין לעבודה מוקדש לנושא זה.

סעיף 296 לחוק הביטוח לאומי קובע כי "כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך שנים עשר חדשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה", ומי שאיחר בהגשת תביעה לגמלאות, זכאי לקבל גמלאות רטרואקטיבית רק עבור השנה שקדמה להגשת התביעה (לתביעות שהוגשו עד 30 ביוני 2003 התשלום הרטרואקטיבי הוא עד ארבע שנים קודם להגשת התביעה. קיצור תקופת הרטרואקטיביות נעשה בחוק ההסדרים לשנת 2003[7].

היוון קצבאות/גמלאות והלוואות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בענפי ביטוח מסוימים מאפשר המוסד לביטוח לאומי למבוטחים היוון (תשלום במזומן במקום סכום תשלומי קצבאות חודשיות בעתיד) של הקצבאות/ הגמלאות החודשיות העתידיות הצפויות להם, או לקבל הלוואות בתנאים נוחים, כל זאת בהתאם לבדיקה ותוכנית כלכלית על ידי כלכלן המוסד הבודק את כדאיות מתן היוון הקצבה ו/או ההלוואה[8]. תשלום היוון קצבה ו/או מתן הלוואות למבוטחים נתון לשיקול דעת ואישור הגורמים המוסמכים במוסד (ועדות שיקום וכיוצא בזה). הוון קצבה מאפשר למבוטחים לקבל במזומן ובאופן חד פעמי סכום כספי המהווה חלק עד מלוא סכום קצבאותיהם החודשיות העתידיות, ולהשקיע סכום זה על מנת לשפר במידה משמעותית את מצבם הכלכלי בהווה ובעתיד, וככל שמצב זה לא צפוי להשתפר לו המבוטחים לא יקבלו היוון וימשיכו לקבל סכום זה בקצבה חודשית בתקופה ארוכת שנים (עד תום תקופת זכאותם לקבלת קצבה).

היוון קצבאות או מתן הלוואות ניתן למבוטחים גם למטרות הבראה כלכלית (לדוגמה: יציאה ממצב של פשיטת רגל), הקלה בנטל חובות מעיקים, פיתוח כלכלי כגון הקמת עסקים או השקעה בפיתוח והרחבה של חברות ועסקים קיימים בבעלות המבוטחים, וכן לצורכי רכישת עסקים קיימים או השקעה בשותפויות בחברות / עסקים קיימים שאינם בבעלות המבוטחים. במקרים מסוימים, סיוע כאמור במתן סכומי היוון קצבאות/תגמולים ו/או בהלוואות ניתן יחד עם סיוע מקצועי בליווי וייעוץ כלכלי ו/או עסקי על ידי כלכלן הביטוח הלאומי.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוחות מבקר המדינה לשנים 2006–2009 מציגים אי סדרים חמורים בעבודת הביטוח הלאומי בשלושה תחומים: גביה, התשלום לזכאים (הן תת-תשלום והן חוסר טיפול בתשלום יתר) ואספקת מידע על עבריני ממון למשטרת ישראל[9]. תלונות מצד אזרחים עוסקות גם בסחבת[10].

עובדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1954 היו לביטוח הלאומי 389 עובדים. בשנת 1960 עלה מספר העובדים לכ-600[11]. בשנת 2015 היו למוסד לביטוח לאומי כ-1500 עובדי מטה ועוד כ-2,750 עובדים בסניפים[12].

מנכ"לים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Green globe.svg אתר האינטרנט הרשמי של המוסד לביטוח לאומי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ביטומ זיקנה צפוי לכשלון, משמר, 27 בספטמבר 1955
  2. ^ אהרן גבע, גן עדן של תינוקות בשטח ביטוח־הזיקנה, מעריב, 15 בדצמבר 1959
  3. ^ עדה כהן, פרופ' שמשון ברויאר מציע להעלות דמי־הביטוח, מעריב, 28 בנובמבר 1961
  4. ^ הדס מגן ונועם שרביט, התאגדות בחברה בשל העלאת תקרת ביטוח לאומי היא תכנון מס לגיטימי, גלובס, 2009
  5. ^ 5.0 5.1 גביזון, יורם (28 ביוני 2017). "חברת הביטוח החשובה בישראל פושטת רגל". TheMarker. בדיקה אחרונה ב-29 ביוני 2017. 
  6. ^ גביית דמי הביטוח הלאומי תשולב עם מס הכנסה, דבר, 6 באוקטובר 1969
  7. ^ חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002, ס"ח 1882
  8. ^ דוגמה: נפגעי עבודה - קבלת קצבת נכות מעבודה בתשלום חד-פעמי במקום קצבה חודשית (היוונים), באתר המוסד לביטוח לאומי
  9. ^ פלורה קוך דבידוביץ', ‏דוחות מבקר המדינה על הביטוח הלאומי, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 13.12.2009
  10. ^ חיים ריבלין, ‏הביטוח הלאומי נחשף במערומיו, באתר ‏mako‏‏, ‏21 בנובמבר 2011‏
  11. ^ דו"ח המוסד לביטוח לאומי, חרות, 10 במאי 1960
  12. ^ חיים ביאור, עובדי המוסד לביטוח לאומי יקבלו מענק של 9,000 שקל, באתר TheMarker‏, 28 ביולי 2015
  13. ^ זאב קליין, ‏יוחנן שטסמן - מנכ"ל הביטוח הלאומי במקום יוסי תמיר, באתר גלובס, 21 במאי 1998
  14. ^ שמואל דקלו, ‏הדחת שטסמן: דברי רענן כהן מנוגדים להודעת המדינה לבג"ץ, באתר גלובס, 18 בדצמבר 2000


קואורדינטות: 31°47′6.11″N 35°12′5.41″E / 31.7850306°N 35.2015028°E / 31.7850306; 35.2015028