רודני ברוקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רודני ברוקס

רודני אלן ברוקסאנגלית: Rodney Allen Brooks, נולד ב-30 בדצמבר 1954 באדלייד, אוסטרליה) הוא פרופסור אמריטוס לרובוטיקה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). החל משנת 1986 כתב סדרת ספרים ומאמרים בעלי חשיבות בשינוי התפישה הקלאסית בתחום הבינה המלאכותית.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975 קיבל תואר ראשון וב-1978 סיים תואר שני במתמטיקה מטעם אוניברסיטת פלינדרס בדרום אוסטרליה. בשנת 1981 קיבל דוקטורט למדעי המחשב מטעם אוניברסיטת סטנפורד, שם היה חבר סגל עד לשנת 1984. לאחר מכן הצטרף לסגל ההוראה של MIT. עסק במחקר באוניברסיטת סטנפורד, קרנגי-מלון ו-MIT. בשנת 1991 נמנה עם חבר המייסדים של חברת iRobot המתמחה בייצור רובוטים למשקי בית, תעשייה ושימושים צבאיים. שם כיהן עד לשנת 2008 כמנהל טכנולוגי (CTO). במקביל כיהן בין השנים 1997-2007 כמנהל המעבדה לבינה מלאכותית ב MIT. מכהן כיום כיושב-ראש ומנהל טכנולוגי בחברת Heartland Robotics וכפרופסור אמריטוס ב MIT. כמו כן חבר במספר חוגים מדעיים: AAAI, AAAS, NAE ובעבר ב Association for Computing Machinery ו Australian Academy of Science.

חדשנות בתפישתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1990 פרסם ברוקס מאמר בשם "פילים לא משחקים שחמט" (Elephants Don't Play Chess) שבו טען כי הבינה המלאכותית הסימבולית, זו אשר לומדת לתכנן פעולות באמצעות ייצוג המידע על העולם בעזרת סמלים והיחסים ביניהם, אמנם מסוגלת ללמוד אסטרטגיות התנהגות במשחקים אנליטיים כדוגמת שח-מט אך אינה מצליחה להסביר התנהגויות של בעלי חיים פשוטים ומורכבים כאחד, ומכאן גם שמו של המאמר. ברוקס מציג במאמר זה את "הנחת הרקע הפיזי" (physical grounding hypothesis), שלפיה בינה נובעת מצירוף של חלקים שכל אחד מהם מקושר היטב לעולם הפיזי ופועל בתוכו. גישה זו מציעה לראות כל מערכת אינטליגנטית כבנויה מחלקים שכל אחד מהם מכיל בתוכו התנהגות, כלומר שכל אחד מחלקיה מקבל מידע כלשהו מהעולם המקיף אותו ומגיב על מידע זה בצורה המשפיעה על העולם. התנהגויות מורכבות ומעניינות יותר מושגות מתוך אינטראקציה בין חלקים אלו. כביטוי של רעיון זה, פרופ' ברוקס התווה את התפישה בעיצוב מערכות רובוטיות תבוניות הקרויה Subsumption Architecture (בתרגום חופשי: "ארכיטקטורה מוכללת") שבה המערכת מורכבת ממספר שכבות כך שכל שכבה אחראית על ביצוע משימה מסוימת ומושפעת מקלט חושי הרלוונטי לאותה שכבה ומן הפלט המתקבל מהשכבות שמעליה. בניגוד לתפיסה הקלאסית, אין רכיב מרכזי למערכת האחראי לתכנון הפעולות, אלא הן מתקבלות באמצעות סדרת אינטראקציות בין השכבות.

פרויקטים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Cog - רובוט מחקרי של מעבדות MIT. הפרויקט התנהל בין השנים 1993-2004. במסגרתו ניסו ברוקס וצוות המחקר שלו ליצור רובוט דמוי אדם הלומד מתוך אינטרקאציות עם הסביבה התנהגות אנושית. Cog הגיע להישגים מסוימים כגון זיהוי צורות מונפשות וביצוע פעולות מכניות המצריכות שימוש בכלים כגון תיפוף וניסור.
  • Roomba - רובוט אוטונומי בעל יכולת זיהוי מכשולים המשמש כשואב אבק אוטומטי. הוצג בשנת 2002 על ידי חברת iRobot.
  • PackBot - רובוט של חברת iRobot לשימוש צבאי לסילוק חומרי חבלה. אומץ על ידי צבא ארצות הברית באפגניסטן ובעיראק.

פרסים ותוארי כבוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכה בשנת 1991 בפרס Computers and Thought Award מטעם International Joint Conference on Artificial Intelligence. כמו כן מחזיק בתפקידי מרצה של כבוד באוניברסטאות סטנפורד, מינסוטה ודארתמות'.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]