רוסלונד והלסטרום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוסלונד והלסטרום, 2009

רוסלונד והלסטרום הם זוג מחברי ספרי מתח שוודים, המורכב מהעיתונאי אנדרס רוסלנד, נולד בשנת 1961, וביורג הלסטרום, נולד בשנת 1957, וכחן (משתתף בדיבייט) מפורסם בנושא מערכת הענישה השוודית. בעשר השנים האחרונות, רוסלנד עבד ככתב חדשות, תרבות ועורך חדשות עבור חדשות רפורט (Rapport News). הלסטרום הוא אסיר לשעבר[1] ואחד מהמייסדים של KRIS, ארגון לוחם למניעת פשיעה.

הזוג עשה את הופעת הבכורה שלו עם נובלת הפשע Odjuret (תרגום לעברית: החיה) ב-2004. נושא חוזר בספריהם היא השאלה מיהו הקורבן האמיתי ומי הפושע, כשפשע מבוצע.

דמויות חוזרות: מפקח בכיר אוורט גרנס, בלש סוון סונדקוויסט, בלשית מריאנה הרמנסון - כולם ממשטרת הסיטי של סטוקהולם. לארס אגסטם, תובע, משרד התובע של סטוקהולם.

ספריהם תורגמו לשפות נורדיות אחרות, עברית (בהוצאת סלע ספרים), קרואטית, גרמנית, אנגלית, רוסית וטורקית.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Odjuret (פורסם ב-2004, תורגם לעברית נקרא ״חיה רעה״
  • Box 21 (פורסם ב-2005, תורגם לעברית כ"תא 21" בהוצאת סלע ספרים)
  • Edward Finnigans upprättelse (פורסם ב-2006, לא תורגם לעברית)
  • Flickan under gatan (פורסם ב-2007,תורגם לעברית ב-2014 כ"הילדה מתחת לרחוב" בהוצאת סלע ספרים ובתרגומה של יעל צובארי)
  • Tre sekunder (פורסם ב-2009, תורגם לעברית כ"שלוש שניות" בהוצאת סלע ספרים)
  • Två soldater (פורסם ב-2012, תורגם לעברית כ"שני חיילים" בהוצאת סלע ספרים)

פרסים והערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מועמד לנובלת הפשע השוודית הטובה ביותר ב-2005 עבור "תא 21"
  • ספר השנה של עיתון העיר סטוקהולם ב-2005 עבור "תא 21"
  • פרס כיס הכסף על נובלת הפשע השוודית הנמכרת ביותר ב-2006 (יותר מ-100,000 עותקים נמכרו) עבור "תא 21"
  • מועמד לנובלת הפשע השוודית הטובה ביותר ב-2007 עבור "הילדה מתחת לרחוב"
  • פרס כיס הכסף על נובלת הפשע השוודית הנמכרת ביותר ב-2008 (יותר מ-100,000 עותקים נמכרו) עבור "הילדה מתחת לרחוב"
  • הוערך על ידי הניו יורק טיימס ברשימת ספרי הפשע הבולטים ב-2009
  • שלוש שניות זכה בפרס נובלת הפשע השוודית הטובה ביותר ב-2009

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוסלונד והלסטרום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Maslin, Janet (5 בינואר 2011). "‘Three Seconds,’ Swedish Crime Tale - Review". The New York Times (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-2 במרץ 2019.