רם פראסאד ביסמיל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רם פראסאד ביסמיל
Ram Prasad Bismil.jpg
לידה 11 ביוני 1897
שאחג'אהנפור
הוצאה להורג 19 בדצמבר 1927 (בגיל 30)
גוראקפור
מדינה הראג' הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים שאחג'אהנפור עריכת הנתון בוויקינתונים
כינויים נוספים רם; אגיאט; ביסמיל
ידוע בשל משורר, מהפכן
מפלגה ההתאחדות הרפובליקנית של הינדוסטן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רם פראסאד ביסמיל (באנגלית: Ram Prasad Bismil להאזנה (מידעעזרה))‏ (11 ביוני 189719 בדצמבר 1927) היה מהפכן הודי אשר השתתף בקשירת הקשר במיינפורי בשנת 1918, בשוד הרכבת בקאקורי בשנת 1925, הידוע בכינוי הקשר בקאקורי, ונאבק נגד האימפריאליזם הבריטי. לצד היותו לוחם חירות, הוא היה גם משורר אשר ביטא את הלאומיות ההודית וכתב בהינדית ובאורדו בשמות העט: רם, אגיאט וביסמיל. את פרסומו קנה בשם משפחתו "ביסמיל". רם פעל עם התנועה הרפורמיסטית ההודית "אריה סמאג'" ושאב השראה מן הספר "סטיארת' פראקאש" אשר נכתב על ידי סוואמי דיאננד סאראסוואטי. הוא קיים גם קשר סודי עם המהפכן ההודי לאלה האר דאיאל באמצעות הגורו שלו סוואמי סומדב אשר הטיף את ערכי תנועת אריה סמאג'.

ביסמיל נימנה על מייסדי הארגון המהפכני האיחוד הרפובליקני של הינדוסטן. הלאומן ההודי בגד סינג העלה על נס את ביסמיל כמשורר בולט באורדו והינדית.[1] כמו משורר גדול-סופר של אורדו והינדי, אשר תרגם את ספרו של ויליאם מייקפיס תאקרי "קתרין" מאנגלית והספר "הבולשביקים" מבנגלית.

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רם פראסאד ביסמיל נולד ב-11 ביוני 1897 בשאחג'אהנפור, במחוזות הצפון-מערביים בהודו הבריטית. הוא למד הינדי מאביו ונשלח ללמוד אורדו ממורה דת מוסלמי. הוא התקבל לבית הספר בשפה האנגלית, אף על פי שאביו התנגד לכך והצטרף לתנועה הרפורמית ההודית בשאחג'אהנפור. 

עוד בעת שהיה תלמיד בן 18 ביסמיל קרא גזר דין אשר דן למוות את בהאי פארמאנאנד, מלומד וחבר של האר דאיאל. באותה תקופה ביקר באופן קבוע בבית תפילה של אריה סאמאג' בשאחג'אהנפור, שם לימד סוואמי סומדב, חבר של פארמאנאנד. כביטוי לזעמו על גזר הדין ביסמיל. חיבר שיר בהינדית אשר שמו "לידתי", אותו הראה לסומדב. בשיר הוא מצהיר על מחויבותו לסלק את השלטון הבריטי מהודו. שנה אחר כך עזב ביסמיל את בית הספר ונסע עם חלק מחבריו ללאקנאו, שם אירגן עמם קבוצת בני נוער במטרה לפרסם ספר בהינדית על ההיסטוריה של עצמאות ארצות הברית. הספר פורסם בהסכמת הגורו סומדב תחת שמות עט. מיד לאחר פרסומו, נאסרה הפצתו על ידי ממשלת אוטר פרדש.

הקשר במיינפורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביסמיל ייסד ארגון מהפכני בשם "מזבח האומה" ויצר קשר עם המהפכן גנדה לאל דיקסיט, מורה בית ספר באאורייה. את הקשר בין השניים איפשר סומדב אשר סבר כי ביסמיל יהיה יעיל יותר בשליחותו אם יהיו לו תומכים מנוסים. לדיקסיט היו קשרים עם אנשי כנופיות בעלי עוצמה במדינה. דיקסיט ביקש לנצל את עוצמתם לצורך מאבק מזוין נגד השלטון הבריטי. בדומה לביסמיל, גם דיקסיט יצר ארגון בני נוער, אשר כונו "שיבז'י", על שם מלך הודי בן המאה ה-17.ב-28 בינואר 1918 ביסמיל פרסם עלון אשר כותרתו "מסר לבני העם", אותו הפיץ לצד שירו "שבועת מיינפורי". במטרה לגייס כספים לתנועתו בוצעו שלושה מעשי ביזה בשנת 1918. בעקבות פעולת אלה החלה המשטרה לחפש אחר אנשי ארגונו וחלקם נתפסו בעודם מפיצים את הספר שנאסר למכירה. ביסמיל הצליח להימלט עם הספרים. בעודו מארגן מעשה ביזה נוסף באזור שבין דלהי לאגרה, הגיע למקום כוח משטרה ואש נפתחה משני הצדדים. ביסמיל קפץ למי נהר יאמונה ושחה מתחת לפני המים. עם היעלמו סברו חבריו וגם המשטרה כי נהרג במהלך העימות. אף דיקסיט נעצר בתקרית עם חבריו והוחזק במצודת אגרה. ביסמיל נמלט לדלהי וחי מאותה עת במחבוא. נפתח נגדו תיק פלילי. מאוחר יותר נמלט אף דיקסיט ממעצרו, שעה שהובא למשפט במיינפורי. תקרית זו נודעה בכינוי "הקשר במיינפורי". ב-1 בנובמבר 1919 הרשיע בית משפט מחוזי את כל המשתתפים בתקרית והכריז על דיקסיט וביסמיל כפושעים נמלטים.

פעולות במחתרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1919 עד 1920 חי ביסמיל בסתר כשהוא נע ונד בין כפרים שונים באוטר פרדש, תוך שהוא מוציא לאור מספר ספרים. בין הספרים הייתה אסופת שירים שלו ושל אחרים, "לאהאר במחשבותי". הוא אף תרגם שני ספרים מבנגלית ואת הספר "קתרין" מאנגלית. את הספרים פרסם באמצעות כספים שגייס. לאחר מותו, בשנת 1929, פורסם ספר שירים נוסף שחיבר, Kranti Geetanjali, ספר שנאסר להפצה על ידי הראג' הבריטי בשנת 1931.

הקמת ההתאחדות הרפובליקנית של הינדוסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 1920, לאחר ששוחררו של אסירי הקשר במיינפורי, ביסמיל שב לביתו בשאחג'אהנפור, שם הגיע להסכם עם השלטונות כי לא ישתתף עוד בפעילות מחתרתית. הצהרתו תועדה אף בשפת העם בפני בית המשפט. בשנת 1921 השתתף ביסמיל, לצד רבים אחרים משאחג'אהנפור בקונגרס אחמדאבאד. הוא ישב בנשיאות הקונגרס כאשר הוא מקדם קו מדיניות אלים נגד השלטון הבריטי, בניגוד לגישתו של מהטמה גנדי אשר ניסה לגייס את בני הנוער לגישתו המתנגדת לאלימות. בפברואר 1922 נהרגו מספר חקלאים בצ'אורי צ'אורה, עיירה באוטר פרדש, עת השתתפו בהפגנה נגד שיתוף פעולה עם השלטון. בתגובה הותקפה תחנת המשטרה בעיירה על ידי המון זועם ו-22 שוטרים נהרגו בתחנה שהועלתה באש. מיד לאחר שנודעה התקרית הכריז גנדי על הפסקת פעולות תנועת אי-שיתוף הפעולה, מבלי שנועץ תחילה באיש מנשיאות הקונגרס. בכינוס הקונגרס הלאומי ההודי, אשר נערך אותה שנה בגאיה שבביהר, התייצבו ביסמיל ותומכיו נגד עמדתו של גנדי. כאשר גנדי סירב לשנות את עמדתו התפטר מכהונתו נשיא הקונגרס צ'יטאראנג'ן דאס. שנה אחר כך ייסד צ'יטאראנג'ן את מפלגת סוואראג', יחד עם מוטילאל נהרו. בני הנוער בהנהגת ביסמיל ייסדו את המפלגה המהפכנית בהנהגת ביסמיל.

חוקת הנייר הצהוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהסכמת לאלה האר דאיאל, ביסמיל עבר לאללהאבאד שם כתב בשנת 1923 את חוקת המפלגה בעזרת שני חברים נוספים. המסמך, המפרט את שם ומטרות הארגון, נכתב על נייר צהוב ואושר ב-3 באוקטובר 1924 על ידי ועדת החוקה של הארגון, אשר התכנסה בקאנפור. בכינוס ועדת החוקה אושר שמה של המפלגה "ההתאחדות הרפובליקנית של הינדוסטן". לאחר דיון ארוך נקבע כי ביסמיל ימונה למארגן המחוזי של שאחג'אהנפור וראש האגף המזוין. הוא אף התמנה למארגן של המחוז המאוחד (אגרה ואוד).

המנשר של ההתאחדות הרפובליקנית של הינדוסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנשר שכותרתו "המהפכן" הופץ ברחבי המחוז המאוחד בהודו בשלהי חודש ינואר 1925. עותקים מן המנשר נמצאו בידי חלק מן המשתתפים ב"קשר מקאקורי", בהתאם לקביעות פסק הדין של בית המשפט באוד. הייתה זו למעשה החוקה של ההתאחדות הרפובליקנית של הינדוסטן מודפסת על ארבעה דפים לבנים, אשר הופצה ברחבי הודו.על המנשר לא הופיע שם בית הדפוס. לצד כותרתו הופיע התאריך, 1 בינואר 1925 והוא מוספר כגיליון מספר 1.

הקשר בקאקורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביסמיל הגה תוכנית מפורטת לביזת אוצר המדינה, כספים שהועברו ברכבת אשר חלפה בקאקורי, עיירה באוטר פרדש. התוכנית הוצאה לפועל ב-9 באוגוסט 1925 ונודעה בשם "הקשר בקאקורי". עשרה מהפכנים עצרו את רכבת הנוסעים בין שאחראנפור ללוקנו, שעה שחלפה בקאקורי. בידי הקושרים היו אקדחים גרמנים, מאוזר C96. בעוד סגנו של ביסמיל עסוק בפריצת הכספת שברכבת, נפלטה ירייה מאקדח שהחזיק אחד המהפכנים ונוסע נהרג.

למעלה מ-40 מהפכנים נעצרו לאחר האירוע, אף שרק 10 השתתפו בפועל במעשה השוד. בין העצורים היו אף אזרחים תמימים אשר חלקם שוחררו מאוחר יותר. לצורך הגנת החשודים הוקמה ועדה. בסופו של הליך משפטי הורשעו הנאשמים וערעור שהוגש, כשל. ב-16 בספטמבר 1927 הוגש ערעור סופו לחנינה למועצה המלכותית בלונדון, אולם אף הוא נדחה. לאחר 18 חודשי הליך משפטי נידונו למוות ביסמיל ושלושה מחבריו לקשר. ביסמיל הוצא להורג בתליה ב-19 בדצמבר 1927 בכלא גוראקפור. גופתו נשרפה על גדת נהר ראפטי בטקס הינדי.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Ram Prasad Bismil Udyan (Park) in Greater Noida

ביסמיל הונצח בעיר הולדתו, שאחג'אהנפור. ב-18 בדצמבר 1994 הוסר הלוט מעל פסל שיש לבן, בדמותו של ביסמיל, בידי מושל אוטר פרדס, אז ציינו 69 שנה למותו.

באזור הצפוני של חברת הרכבות בהודו נבנתה תחנת רם פראסאד ביסמיל, כ-11 קילומטר משאחג'אהנפור.[2]

ב-19 בדצמבר 1983 חנכה ראש ממשלת הודו, אינדירה גנדי, מצבת זיכרון לחברי הקשר מקאקורי בעיירה קאקורי.[3]

ב-19 בדצמבר 1997 הנפיק השרות הבולאי ההודי בול צבעוני המציין 100 שנה להולדת ביסמיל.[4]

ממשלת אוטר פרדש קראה גן לאומי על שמו של ביסמיל סמוך לאחד הכפרים שם הסתתר לאחר הקשר במיינפורי בשנת 1919.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רם פראסאד ביסמיל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Waraich, Malwinder Jit Singh (2007). Musings from the gallows : autobiography of Ram Prasad Bismil. Unistar Books, Ludhiana. עמ' 101. 
  2. ^ "PRPM/Pt Ram Prasad Bismil (1 PFs) Railway Station Map/Atlas - India Rail Info". 
  3. ^ Sinha, Arunav (9 באוגוסט 2011). "Tourist spot tag may uplift Kakori". Lucknow: Times of India. בדיקה אחרונה ב-23 ביוני 2018. 
  4. ^ "RAM PRASAD BISMIL - ASHFAQUALLAH KHAN".