שביל ג'ון מיור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שביל ג'ון מיור ( JMT ) ( Paiute : Nüümü Poyo, N-ue-mue Poh-yo ) הוא טרק ארוך ברכס הרי סיירה נבאדה בקליפורניה, העובר דרך הפארקים הלאומיים יוסמיטי, קניון קינגס וסקויה. הוא נקרא על שמו של הטייל וחוקר הטבע של ג'ון מיור.

photo of John Muir
השביל נקרא לכבודו של חוקר הטבע הסקוטי-אמריקאי ג'ון מיור

מסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]

photo of Happy Isles
האיים Happy על נהר מרסד בעמק יוסמיטי הוא הקצה הצפוני של שביל ג'ון מיור
southern end of John Muir Trail
מטיילים מתקרבים לקצה הדרומי של שביל ג'ון מיור. מרחוק ניתן לראות את רמת פסגת הר וויטני .

אורך ה-JMT הוא 213.7 מיל (343.9 קילומטרים)[1]. קצהו הצפוני הוא בעמק יוסמיטי, [2] וקצהו הדרומי בפסגת הר ויטני. הנקודה הנמוכה ביותר על השביל היא הקצה הצפוני בעמק יוסמיטי,[3] בגובה 1230 מטרים[4] והנקודה הגבוהה ביותר על השביל היא הקצה הדרומי, הר וויטני, בגובה 4421 מטרים[3] רוב השביל הוא מעל 2400 מטרים.[5] השביל חוצה שישה מעברי הרים 3400 מטרים: מצפון לדרום, מעבר דונוהו, מעבר מיור, מעבר מאתר, מעבר פינשוט, מעבר גלן ומעבר פורסטר (3998 מטרים). מעבר פורסטר הוא גם הנקודה הגבוהה ביותר לאורך שביל הרכס הפסיפי.

גשר עץ על שביל ג'ון מיור שחוצה חלק מאגם אלף האיים . הר דייוויס נראה ברקע.

;

תוואי השביל[עריכת קוד מקור | עריכה]

photo of Mount Whitney
פסגת הר וויטני היא הקצה הדרומי של שביל ג'ון מיור. תמונה זו צולמה ליד ראש השביל של פורטל ויטני .

עונת הטיולים העיקרית היא מיולי עד ספטמבר. במהלך תקופה זו, רוב השלג מהשנה הקודמת נמס, אך עדיין לא ירד שלג חדש.[6][7] בתחילת העונה מטיילים הצועדים בשביל נאלצים להתמודד לעיתים לא רק עם שלג ומדרונות קפואים ליד המעברים, אלא עם נחלים שוצפים עקב הפשרת שלגים. בהמשך העונה, לאחר סיום הפשרת השלגים, תנאי השביל משתפרים, ומזג האוויר בדרך כלל נשאר נעים עד ספטמבר. מזג האוויר בעונת הטיולים הוא בדרך כלל שמשי ויבש, אך סופות רעמים אחר הצהריים אינן נדירות. השביל משמש בעיקר תרמילאים ומטיילי יום, אך גם רצים, ורוכבים על סוסים.

נדרש אישור לטיול ב-JMT, אותו ניתן לקבל מהפארק הלאומי בו מתחיל המטייל את הטיול.

בטיולים מרובי ימים נדרשים המטיילים בדרך כלל לשאת את מזונם במכלי אחסון קשיחים, הידועים כמכלי דובים, כדי להגן על האוכל שלהם ופריטים ריחניים אחרים מפני גניבה על ידי דובים שחורים, הנפוצים באזור. [8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שביל ג'ון מיור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The JMT Wilderness Conservancy".
  2. ^ Johnson 1971, pp. 160–161
  3. ^ 1 2 Outdoor Project (2 בינואר 2017). "The 13 Best Places to Backpack in Northern California". 7x7. Natalie Wages. נבדק ב-26 בנובמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Aksamit, Inga (4 בינואר 2017). "What you need to know before hiking the John Muir Trail". The Press Democrat. נבדק ב-26 בנובמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ "Elevation profile for John Muir Trail". SummitPost. נבדק ב-26 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "John Muir Trail: The History and Significance". Sierra Trading Post. 17 ביוני 2013. נבדק ב-3 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Bond, Morgan (8 בדצמבר 2014). "Hike the John Muir Trail". Backpacker Magazine. אורכב מ-המקור ב-25 ביולי 2023. נבדק ב-25 ביולי 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Bear canister requirements and protecting your food". Pacific Crest Trail Association. נבדק ב-4 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)