שיחה:אברהם חייבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הרב אברהם חייבי היה איש עשייה גדול, כפי שרואים היטב בפעילותו שהייתה ברובה בהתנדבות. אינני מכיר רבנים אחרים המובאים בויקיפדיה שכל כך טרחו למען הכלל על חשבון כיסם הפרטי כמו הרב חייבי, מישהו מכיר רב שויתר על יותר מחצי מביתו להקמת ישיבה ובית כנסת, להקמת בית ספר ראשון לילדי השכונה, לגיוס משכורות למחנכים כי העיריה לא תמכה? ועוד ועוד. הוא היה הרב הדומננטי בשכונת התקווה ודמות רוחנית ידועה בתל אביב בכלל. את הערך כתבתי בעיקר על פי בטאון המועצה הדתית תל אביב יפו שנקרא "הליכות" גליון 84-85, תשרי התש"מ 1979. בברכה, המומחה.

חשיבות אנציקלופדית נמדדת לפי השפעה ולא לפי צדיקות. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:17, 6 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]

כפי שקראת בערך, הוא השפיע רבות. המומחה.

קראתי שהוא השפיע רבות על שכונה אחת. זה יפה מאוד. אני מעריך מאוד את האיש. אבל עוד לא השתכנעתי שהייתה לו השפעה על כלל החברה. אנא הרחב את הנקודות האלה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 00:24, 6 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]

הייתה לו השפעה גם מחוץ לשכונה מעצם היותו ממונה ע"י הרבנות של ת"א כמפקח על הכשרות בעיר, שוחטים ובעלי איטליזים וסתם עמך שקנו בשר טרי (צריך לזכור שעדיין לא היה בשר קפוא בתקופה ההיא, כך שההזדקקות אליו הייתה גדולה) היו נוהרים אליו מכל רחבי העיר כדי שיפסוק להם. גם שוחטים מחוץ לתל אביב באו ללמוד אצלו כדי שיסמיך אותם וכאלה היו רבים, המפורסם שבהם הוא הרב שלמה מחפוד. מעבר לכך הוא היה דמות מוערכת מאוד בקרב קהילת יהודי תימן בארץ, הוא היה אחד הרבנים הפעילים בקרב העדה התימנית במסגרת איגוד רבני תימן הנקרא "המועצה הדתית ליהודי תימן בארץ ישראל" בראשותו של ידידו הרב שלום יצחק הלוי הרב הראשי להודי תימן בישראל. ארגון זה דאג לכל צרכיה הרוחניים של העדה בכל רחבי הארץ. המומחה.

דוגמא של מכתב למר דוד בן גוריון מטעם "המועצה הדתית ליהודי תימן בארץ ישראל" בה היה חבר הרב חייבי כאחד מרבני המועצה. המכתב עוסק בעניין המצב הדתי והחינוכי של עולי תימן. העתקים נשלחו לרבנות הראשית לישראל, למחלקת העלייה, למחלקת העבודה, למשרד הפקוח של הסוכה"י, ולוועד הלאומי. וזה לשון המכתב:

ב"ה. יום כ"ח לחדש ניסן שנת התש"ד. 

לכבוד הנהלת הסוכה"י לא"י

לידי מר ד. בן-גוריון, ירושלים. הנדון: המצב הדתי והחנוכי במחנות העולים התימנים בארץ, ותקונו. א. נ. מ.

המצב הדתי והחנוכי במחנות העולים התימנים פרוץ ותובע את תקונו מיד. אין אנו חפצים כאן לתת תאור מפורט, כי המצב בכללו ידוע והמקרים בפרדס חנה ובקרית שמואל דיים כדי לזעזע את הנפש עד היסוד בה. ובאמת הרי לא ייתכן בשום פנים להרשות שההדרכה לבני עדה קדושה שכולה שומרת תורה ומצוות תמסר לידים אחרות זרות למסורת אבות בכלל ולרוחם של העולים בפרט. כי אם לבני גולה אחרת טען מי שטען שיש מקום גם למדריכים חילוניים, הרי ביחס לבני גולת תימן לית מאן דפליג שאין מקום כלל לשום מדריך חילוני. ואעפ"כ נעשו מעשים אשר לא יעשו!

אבל הדבר ברור וידוע כי העדה התימנית בארץ ועולי תימן החדשים לא ישלימו בשום פנים ואופן עם המעוות הזה. הרי שבט יהודי תימן שמר מכל משמר במשך אלפי שנים את נר ישראל שלא יכבוהו נחשולי המים הזידונים של ים השנאה הדתית העוורת בגלות תימן. שם בארץ מאפליה מסר שבט יהודי תימן את נפשו על תורת ישראל ומסרתו וזכה לשוב ארצה כשבט שומר מסורת ומלבד זה בעל צביון וערכים מיוחדים והייתכן שדווקא כאן יצטרך להאבק עם חוגים מבני עמו על קיום מסורת האמה בכלל ועל קיום צביונו וערכיו המיוחדים לו בפרט?

האם לא תסמר שערת הראש למשמע זעקת העולים עצמם, הנרעשים ומזועזעים ממה שנעשה להם בשטח הדת לאמור: "הככה ייעשה בארץ חמדתנו על ידי בני עמנו" ?! היש תשובה לשאלה מרקיעה שחקים זו ?!

ובכן הדרישה הנדרשת מאליה היא: תקון המעוות ומיד. הנהלת הסוכנות הנכבדת מתבקשת להימנע מתת את ידה לעוברי עברה ולמלא את בקשותינו אלו: א) לשכן את העולים החדשים במקומות המתאימים לרוחם. ב) למנות להם מדריכים דתיים שידריכום לפי רוחם, ולאפשר למועצה הדתית שלנו כמוסד הדתי העליון של עדתנו בארץ לתת חווד דעתה מראש על בחירת המדריכים. ג) לספק לעולים ספוקם המלא במחניהם בשטח הדתי והחנוכי: בתי כנסת, מקוה טהרה, פקוח מלא על הכשרות וחנוך בניהם לפי מסורת אבות בנוסח יהודי תימן תחת פקוח הזרם החנוכי הדתי של כנסת ישראל.

בטוחים אנו כי תשימו לב לבקשותינו אלה והרינו מחכים לתשובתכם החיובית.

בכבוד רב ובברכת תחזינה עיני כלנו בשוב ה' שבות עמו אמן

הנשיא: שלום יצחק הלוי היו"ר: רפאל אלשיך המזכיר: א. ש. שאקי

נדמה לי כי חשיבותו ופעילותו הברוכה והעניפה של הרב חייבי הובהרה. בברכה, המומחה.

אין לך סמכות להוריד בעצמך את הודעת הבהרת החשיבות. מעבר לזאת, המכתב שצרפת אינו מוכיח דבר משום שאיש לא פיקפק בזה שהרב היה חבר במועצה דתית וזה הדבר היחיד שמכתב מוכיח. יתכן שביתר דבריך יש בכדי להבהיר את חשיבות הערך. אולם לצורך זה יש לשמוע עוד דעות מבלד אלה של שנינו. אנא התעזר בסבלנות והמתן לקולות נוספים בדיון. תודה. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 02:19, 6 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]

מקבל את דבריך. בברכה, המומחה.

חשיבות[עריכת קוד מקור]

התבנית הונחה על ערך בוסר שגודלו היה כרבע מהגודל הנוכחי. במהלך עיבוי הערך נוספו פרטים רבים שאילו היו נכתבים מלכתחילה, לדעתי לא הייתה מוצבת התבנית.

בנוסף, האלמוני המסרב להרשם, הקורא לעצמו "המומחה", מעלה ערכים בעלי טעם ומשמעות ואילו היה נרשם - לא היו שואלים שאלות חשיבות על ערכיו. מלכת אסתר - שיחה 11:11, 6 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]

זה לא כל כך נכון, הערך היה לפחות באותו הגודל כשהונחה התבנית. הפרטים שנוספו לו מאז הם די משניים, למרות שגם לדעתי יש חשיבות, אני לא חושב שהסיבה צריכה להיות, שהאלמוני מעלה ערכים יפים. כל ערך לגופו. איתי פ. - שיחה 12:24, 6 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]
גם אני נוטה לקבל את הערך. נראה לי שהיה קשה להבין את חשיבותו מלחתחילה משום שהאיש שהעלה אותו התקשה להבדיל בין עיקר לטפל ובהתחלה היה זה ערך ארוך מאוד שהיה קשה למצוא בו את הפרטים החשובים. עִדּוֹ (Eddau) - שיחה 15:08, 6 בספטמבר 2009 (IDT)[תגובה]