שיחה:אהרן סורסקי
חסר תמונה לערך וכן חסר שנת הלידה אשמח אם מישהו יכול להוסיף אותם
וכן כדאי להוסיף את שמות הספרים שחיבר
לא נכתב אף לא מעט מהשפעתו של סורסקי על הסיפורת החרדיתבר ששת - שיחה 00:35, 5 במאי 2010 (IDT)[עריכת קוד מקור]
כתיבתו של סורסקי, התקבלה בציבור החרדי, עד שניתן לייחס לו כמעט את דרך כתיבת הביוגרפיות של הצדיקים והחסידים.
שיטתו היא בין ביוגרפיה להגיוגרפיה, כל הנהגה של צדיק מוטעמת על אתר בציטוט של פסוק או אימרת חז"ל, ואף ביאור חסידי כלשהו. בתוך הסיפורים, הפניות אין סוף להערות שוליים המשוות אותם לסיפורים דומים שהתרחשו עם צדיקים נוספים. את אותה צורת כתיבה, השלטת בכיפת הספרות החרדית, ניתן לייחס ללא ספק לסורסקי.בר ששת - שיחה 00:35, 5 במאי 2010 (IDT)
- נסחפת יתר על המידה, בכך שניתן "לייחס לו את סגנון כתיבת ביוגרפיות של צדיקים וחסידים". די אם אזכיר אחדים מגדולי כותבי הביוגרפיות החרדיים, הלא הם מנחם מנדל גרליץ, מרדכי גרליץ וברוך לב, שאף אחד מהם אינו דומה בסגנון כתיבתו לסורסקי. מלבד זאת, ראוי שיוזכר בערך גם הביקורת שסורסקי קיבל מחוקרים שונים, ביניהם דוד אסף, על גישתו ההיסטוריוגרפית בשכתוב פרטים היסטוריים. ראוי א"כ כי תמתן את התוספת שערכת בערך על השפעתו סגנונו של סורסקי על אחרים. פטר רחם - שיחה 14:13, 5 במאי 2010 (IDT)
- כאחד שמכיר את העסק מבפנים, יכולני לומר שממש לא נסחפתי, סורסקי הגה את דרך הכתיבה הביוגרפית המקובלת בזמנינו. גם ברוך ל בזמנים שעוד כתב ביוגרפיות, כמו שכתב בספרו 'בקדושה של מעלה', חיקה את סגנונו של סורסקי. ואשר להוכחתך מהגרליצים, שניהם ראויים לערך וביותר מרדכי, שהוא יתואר כ'אבי הסיפורת החרדית' שבה הוא נטה את הקו. בשום אופן לא הייתי מגדיר את ספריהם כספרים ביוגרפים, אף את אלו שנכתבו במטרה שכזו, כמו 'נהר יוצא מעדן' 'כהן גדול משרת' ועוד, משום שגם אלו נחשבים כספרי קריאה, שאין לראות בהם מקור. וכבוד סרסקי והשפעתו במקומם מונחים. בר ששת - שיחה 01:39, 6 במאי 2010 (IDT)
- גם אני "מכיר את העסק מבפנים". נותיר אפוא לעתה את חילוקי הדעות, ולכשירווח זמני - אציע את תיקוניי. לביקורתי על סורסקי, אגב, לא התייחסת. פטר רחם - שיחה 08:27, 6 במאי 2010 (IDT)
- כאחד שמכיר את העסק מבפנים, יכולני לומר שממש לא נסחפתי, סורסקי הגה את דרך הכתיבה הביוגרפית המקובלת בזמנינו. גם ברוך ל בזמנים שעוד כתב ביוגרפיות, כמו שכתב בספרו 'בקדושה של מעלה', חיקה את סגנונו של סורסקי. ואשר להוכחתך מהגרליצים, שניהם ראויים לערך וביותר מרדכי, שהוא יתואר כ'אבי הסיפורת החרדית' שבה הוא נטה את הקו. בשום אופן לא הייתי מגדיר את ספריהם כספרים ביוגרפים, אף את אלו שנכתבו במטרה שכזו, כמו 'נהר יוצא מעדן' 'כהן גדול משרת' ועוד, משום שגם אלו נחשבים כספרי קריאה, שאין לראות בהם מקור. וכבוד סרסקי והשפעתו במקומם מונחים. בר ששת - שיחה 01:39, 6 במאי 2010 (IDT)
הביקורת שהצעת, אינה על סורסקי ספציפית, כי אם על הכתיבה החרדית, עוטת הביקורת ומעבירת הצנזורה. לא הייתי מגדיר זאת כביקורת על סורסקי, אף כי הוא שספג אותה ברמה גבוהה יותר - או במקרה הזה מדוד אסף בכבוד אלוקים הסתר דבר. דא עקא שכל מי שקרא ולו מעט בכתביו של אסף יודע, שאפילו אלפסי ושכמותו לא נוקו מדינו. בר ששת - שיחה 19:00, 6 במאי 2010 (IDT)
מסוד שיח חסידים[עריכת קוד מקור]
למה לא כתבו על היצירה המונומנטלית שלו 'מסוד שיח חסידים'? הוא הופיע לפני כשנתיים עם חלק ראשון ולפני חצי שנה עם חלק שני, והציבור ממש אהב את הרעיון החדשני. אכתוב בקצרה: מסוד שיח חסידים הינה סדרת ספרים העוסקים בנושאים דוגמת אמונה, מידות (שניהם יצאו עד כה) וכדו' המתארת כיצד קבוצת חסידים יושבת, לעיתים עם רבם ולעיתים עם אחד מזקני החבורה או עובד ה' במיוחד ומשוחחת סביב נושאים שונים. השיחה המתנהלת נעה לאורך ציר זמן המתואר גם הוא (שקיעת החמה, עצירה לתפילת ערבית, לינה בפונדק וכן הלאה). החומר מקיף רבים מגדולי החסידות , ארותיהם וסיפרים אודותיהם, אפ כי יש בו חומר רב בעיקר מחסידות סלונים ומרבו המובהק, רבי שלום נח ברזובסקי ה'נתיבות שלום', המוכנה שם בששל שמות, דוגמת: הרבי זיע"א אדמור מוהרש"נ, הנת"ש, הרבי, רב שלום נח וכן הלאה. נקודה נוספת הקשורה לנושא אמינותו: דוד אסף מצטט ממנו רבות, כך שעל אף התקפותיו הוא רואה בו מקור ראוי לציטוט. לבד מזאת, חוץ מדוד אסף טוענים כל חוקי החסידות ועמנואל אטלס ויצחק אלפסי בראשם שסורסקי הוא מקור מוסמך ביותר. לתשומת לבכם! 195.60.235.104 11:34, 3 בינואר 2017 (IST)
- אפשר לציין בקצרה את הספר, אם כי הוא הרי כתב ספרים רבים מאוד. לי זכורה גם ביקורת על ההגיוגרפיה שלו, וודאי אין ללמוד הרבה מכך שמישהו מצטט אותו. יש מקום להביא מה כתבו חוקרים על אמינותו, הן לחיוב והן לשלילה. אלפסי אמנם דוקטור אבל רוב ספריו אינם מחקריים ונוטים לסגנון הגיוגרפי. נרו יאיר • שיחה • ה' בטבת ה'תשע"ז • 11:43, 3 בינואר 2017 (IST)
- הוא אכן כתב ספריםרבים, אבל הספר הזה הוא שונה מבחינת הסגנון החדשני אותו הוא ערך. הוא בעצם כתב ספר על תורת החסידות בנושאיםשונים בצורת ספר קריאה למבוגרים, אם תקרא תבין יותר. אפשר לומר שהואעשה שינוי מחשבתי בכתיבת הספר הזה מבחינת הספרות התורנית. לעצם העניין דוד אסף טוען שאהרן סורסקי מוסמך אך מוטה בכתיבתו כשהוא מדגיש נושאים שונים שעדיפים לו, במיוחד בספרו יסוד המעלה על כולל רייסין וחשיבותו בקהילה היהודית בארץ בתחילת ההתיישבות היהודית החדשה. עמנואל אטלס חולק עליו וכותב שכולל רייסין אכן היה במעמד גבוה במיוחד - שנים מסויימות אף יותר מזה של וואהלין - וממילא הכל פתוח... בציבו חרדי הוא נחשב לסופר המוסמך ביותר ומהווה כר נרחב לציטטות כאסמכתא בלעדית מספר אחת. נריה מגן האלף - שיחה 18:04, 4 בינואר 2017 (IST)
- ייתכן שההבחנה בין הסגנונות נכונה, אבל היא סובייקטיבית. מן הסתם היו עוד ספרים מיוחדים, ובמידה מסוימת כל ספר ייחודי בדרכו. יש מקום להביא את עמדות החוקרים ביחס לכתיבתו, אבל תביא בחשבון שלא יובאו רק דברי השבח והקלס, גם הצד השני. נרו יאיר • שיחה • ו' בטבת ה'תשע"ז • 20:05, 4 בינואר 2017 (IST)
- הוא אכן כתב ספריםרבים, אבל הספר הזה הוא שונה מבחינת הסגנון החדשני אותו הוא ערך. הוא בעצם כתב ספר על תורת החסידות בנושאיםשונים בצורת ספר קריאה למבוגרים, אם תקרא תבין יותר. אפשר לומר שהואעשה שינוי מחשבתי בכתיבת הספר הזה מבחינת הספרות התורנית. לעצם העניין דוד אסף טוען שאהרן סורסקי מוסמך אך מוטה בכתיבתו כשהוא מדגיש נושאים שונים שעדיפים לו, במיוחד בספרו יסוד המעלה על כולל רייסין וחשיבותו בקהילה היהודית בארץ בתחילת ההתיישבות היהודית החדשה. עמנואל אטלס חולק עליו וכותב שכולל רייסין אכן היה במעמד גבוה במיוחד - שנים מסויימות אף יותר מזה של וואהלין - וממילא הכל פתוח... בציבו חרדי הוא נחשב לסופר המוסמך ביותר ומהווה כר נרחב לציטטות כאסמכתא בלעדית מספר אחת. נריה מגן האלף - שיחה 18:04, 4 בינואר 2017 (IST)