שיחה:אמצעי ראיית לילה

מה זה "גלאי מל"מ". בדרך כלל בערך הנכחי יש פירוש של ראשי תיבות . לרע המזל ל"גלאי מל"מ " אין .בתודה אפרים צידון 01:02, 3 בנובמבר 2006 (IST)

טופל, תודה. ‏odedee • שיחה 01:49, 3 בנובמבר 2006 (IST)

ניסיתי ולא הצלחתי להגיע לכותרת 3. האם ניתן לקבל הדרכה בנושא. אפרים צידון 15:14, 3 בנובמבר 2006 (IST)

השאלה שלך לא ממש ברורה. האם אתה מתכוון לפרק 3 בתוכן העניינים (אני מצליח להגיע) או לכותרת משנה? כותרת משנה יוצרים כשיש בתחילת השורה טקסט בצורה ===כותרת=== . ‏odedee • שיחה 18:07, 3 בנובמבר 2006 (IST)

אמר"ל תרמי וא"א

הפסקה הבאה לא נכונה:

אפשרות נוספת היא להשתמש באמצעי תרמי אקטיבי, כלומר אמצעי המאיר את הנוף באור אינפרא אדום וקולט את החזרתו, באופן שקול לשימוש בפנס. במקרה זה עשויה להתקבל תמונה ברורה יותר, אולם אמר"ל תרמי אחר יהיה מס�גל לזהות את אותה קרינת אינפרא-אדום ולחשוף את התצפית.

אמצעים תרמים מציגים הבדלי טמפרטורה ולכן שימוש בפנסי א"א (או אפילו אור נראה) כדי "להאיר את הנוף" לא משפיעה בכלל על התמונה (בניגוד למגברי אור כוכבים). אני מדבר מנסיון אישי בתור טנקיסט ש"בילה" מאות שעות במארבים בלבנון. ברור שהכותב התבלבל בין שני סוגי האמר"לים, ואני לא יודע מדוע הפסקה הוחזרה לאחר שתיקנתי אותה בערך כדי שתתיחס למא"כ ולא לתרמי. יות _{≈שחייה≈} 20:11, 4 בנובמבר 2006 (IST)

הפסקה הוחזרה כי היא נכונה והטעות היא שלך. יש גם אמצעים תרמיים אקטיביים שמאירים באינפרא אדום רחוק, לא מדובר על פנסי א"א. ‏odedee • שיחה 21:55, 4 בנובמבר 2006 (IST)

בבקשה תסביר לי איך הארה של אינפרא אדום משפיעה על הבדלי הטמפרטורה שאמצעים תרמים מציגים. יש לך דוגמה להראות לי על אמצעי "תרמי אקטיבי" כזה או על אופן פעולתו? אני תמיד מוכן ללמוד משהו חדש אבל תגובה מסוג "אתה טועה, כן יש" בלי שום הסבר לא מועילה כלל. יות _{≈שחייה≈} 22:09, 4 בנובמבר 2006 (IST)

אתה יכול לחפש בעצמך בגוגל. הנה דוגמה. ‏odedee • שיחה 22:32, 4 בנובמבר 2006 (IST)

סקר מ-1980 על איזה מחקר לשילוב טכנולוגיות שמי יודע מה יצא ממנו. (לפני שהחלפת את הלינק לאיזה מאמר על המצאה)

חיפשתי קצת בגוגל: א. בד"כ מדובר על שימוש בלייזר. ב. הוא לא "מאיר את הנוף וקולט את החזרתו", הוא מחמם אזור מטרה מצומצם. ג. לא מצאתי אף איזכור בגוגל על שימוש באמצעי תרמי אקטיבי בשביל תצפיות, רק שימושים תעשייתים שונים, סקרים גאולוגיים, גילוי מוקשים וכו'. במקרה הטוב הפסקה הזאת יוצרת הטעיה. יות _{≈שחייה≈} 23:30, 4 בנובמבר 2006 (IST)

הייתי צריך להסביר שלא מדובר במשהו נפוץ כמו פנסי א"א. מה שכתבת לא מדויק. ראשית, גם לייזר יכול להיות "מקור אור אינפרא-אדום" (אתה מוזמן לעדכן במפורש שזה לייזר). שנית, אין בהכרח הבדל בתחום התרמי בין הארה לבין חימום, אלה אותם אורכי גל. לגבי האזור המצומצם - מדובר במערכות סורקות. גם הגלאי רואה בכל זמן נתון רק אזור מצומצם בנוף. אז מה? זה מעובד אח"כ לתמונת נוף. אלה טכנולוגיות צבאיות ולכן לא פשוט למצוא פרטים שלהן ברשת, אבל הן בשלות כבר 10-20 שנים. יש סיבה לזה שמוציאים על זה פטנטים, למשל זה. נכון, לא מדובר במערכות זולות וקטנות שנפוצות בעמדות תצפית, אבל הן קיימות. יש באמת מקום להבהיר בערך שזה לא נפוץ כמו אמצעי תצפית קטנים וניידים. ‏odedee • שיחה 00:25, 5 בנובמבר 2006 (IST)

אני לא מבין, אתה יודע מנסיונך שקיים אמצעי ראייית לילה שמשתמשים בתרמי אקטבי או זה רק השערה? כי כפי שכתבתי, לא מצאתי שום איזכור לשימוש בתרמי אקטיבי בתור אמצעי לראיית לילה (שבזה הערך עוסק). יות _{≈שחייה≈} 06:08, 6 בנובמבר 2006 (IST)

כן, אני יודע מנסיוני. אני אשנה ביום הקרוב את הניסוח כדי שלא יתקבל הרושם שזה דומה לפנס א"א. ‏odedee • שיחה 08:56, 6 בנובמבר 2006 (IST)

עברו כבר כמה ימים, אם יהיה לך רפרנס מתאים שמראה שימוש בתרמי אקטבי בתור אמצאי לראיית לילה אז אתה מוזמן להוסיף, כיוון שויקיפדיה אינה מקום למחקר ראשוני. יות _{≈שחייה≈} 13:02, 9 בנובמבר 2006 (IST)

אתה טועה. ע"ע תרמוגרפיה. זה במקרה חלק מהמקצוע שלי.. השימוש באמר"ל תרמי אקטיבי הוא לא ממש ריאלי (למיטב ידיעתי הקלושה) כשמדובר באמצעי תצפית, כי המערכת עדיין מורכבת מדי. אבל זה קיים ופעיל. נחמיה ג 13:18, 9 בנובמבר 2006 (IST)

מחקר ראשוני? אני נותן לך פטנט שהוצא לפני שלושים שנה ואתה כותב על מחקר ראשוני? אני מציע שתלמד קצת את הנושא לפני קביעה שאין שימוש באמצעים כאלה... זה שאני יודע מנסיוני רק מקל עלי לכתוב בבטחון, זה לא שאני מפרסם פה משהו שאני חוקר. לנחמיה - זה כן בשימוש באמצעי תצפית, אבל לא הפשוטים, אלא מערכות מיוחדות, מוטסות וכן הלאה. אין לי כרגע זמן, אבל אביא בקרוב עוד כמה קישורים רלוונטיים. למרות שזה בעיקר צבאי יש בהחלט מידע חופשי, פטנטים וכו'. ‏odedee • שיחה 13:22, 9 בנובמבר 2006 (IST)

טעות שלי - הייתי צריך לכתוב שזה "לא תמיד טריוויאלי", בגלל מורכבות המערכת. אגב, יש עוד שיטה מעניינת, שנקראת שירוגרפיה, שבה החימום של העצם נעשה באמצעי פיזי (לא פלא שהיא לא פופלרית). בכל מקרה, אני לא מכיר מערכת צה"לית שמשתמשת באמצעי תרמי אקטיבי, גם לא במטוסי סיור וצילום - אבל אני מודע לזה שאני לא יודע הכל (ויקיפדים שבטוחים שהם יודעים הכל על תחום מסויים, וקופצים כשמישהו מביא פרט חדש כבר עושים לי נרבים, ואני עוד צעיר.. :-)) נחמיה ג 13:36, 9 בנובמבר 2006 (IST)

מה הקשר לפטנט והטכנולוגיה לבין השימוש בתור אמר"ל, אדרבא, 30 שנה ואי אפשר למצוא רפרנס שמראה אמצעי שכזה? גם אם יש כזה כמו שאתה טוען עדיין הפסקה הנ"ל היתה מטעה וסתם שיחזרת אותה בלי לשנות אותה שתסביר שזה לא נפוץ וקיים רק במערכות מורכבות, מוטסות וכו' בתוספת רפרנס, ולא "מאיר את הנוף באור אינפרא אדום וקולט את החזרתו, באופן שקול לשימוש בפנס" כמו שהיה רשום וד"א תוך התעלמות גמורה משימוש בא"א במא"כים. יות _{≈שחייה≈} 14:24, 9 בנובמבר 2006 (IST)

מדוע התעלמות משימוש במא"כים? הפסקה לגבי תאורת א"א במאכים מופיעה בערך. אפשר למצוא רפרנסים כאלה, כפי שכתבתי קודם, למשל זה או זה (תמונות 9 ואילך). כמו שאמרתי קודם, אכתוב את הפסקה מחדש כך שיהיה ברור יותר שאין מדובר במשהו כמו פנס א"א. ‏odedee • שיחה 22:31, 9 בנובמבר 2006 (IST)

מופיעה כי הוספתי אותה בעריכה הראשונה שלי [1], ואם תבדוק מה היה רשום לפני כן במיוחד בקשר ליתרון של מא"כ לעומת התרמי (שהמא"כ הוא פסיבי ולא משתמש בא"א) תבין למה הנחתי שהכותב התבלבל בין מא"כ אקטיבי לתרמי אקטיבי. בקשר ללינק שהבאת, אני לא מומחה בלשון המעטה אבל נראה לי שמדובר במערכת משולבת: (The forward-looking suite is thus capable of producing up to four channels of scene information: boresight video, passive IR, active intensity, and active range, where active intensity represents the strength of laser radar returns, and active range represents the estimated range delay of the laser radar signal.) וידאו, מא"כ פסיבי וראדאר לייזר אקטיבי שמודד טווח ועוצמה, האם לראדאר לייזר קוראים בשפת הקודש תרמי אקטיבי? אני יקרא את ההסבר שלך בערך ויחכים. יות _{≈שחייה≈} 23:52, 9 בנובמבר 2006 (IST)

נכון - היא הרי נכונה. הוספתי פסקה מפורטת יחסית לגבי מערכות אקטיביות. כמו ברוב המקרים שיש דיון בדף השיחה, הקורא הרוויח - הצלחת להוציא אותי מעצלנותי :). ‏odedee • שיחה 09:23, 10 בנובמבר 2006 (IST)

יות, אתה מוזמן לכתוב על זה שמא"כים רגישים גם לא"א ויש שימוש בזה לשיפור התמונה במידה וחשאיות הצופה היא לא עדיפות ראשונה. מאידך, זה בהחלט נכון שיש א"א אקטיבי. הפטנט שהפנו אותך אליו מתאר טכנולוגיה קיימת שנעשה בה שימוש. אולי לא נתקלת בו במהלך שירותך בצה"ל, אבל זה לא אומר שזה לא קיים. בן ה. 15:08, 9 בנובמבר 2006 (IST)

אמצעי תרמי באור יום

הועבר מדף הערך (הופיע כהערה מוסתרת):

בניגוד למגברי אור כוכבים, מכשירים אלה מסוגלים לפעול גם בשעות היום, אך אז יעילותם נמוכה יותר (כיוון שקרינת השמש המוחזרת מהווה למעשה רעש)

אני לא בטוח שזה נכון! לדעתי זה בגלל שההבדלים באמיסיביות בין חומרים גדולים יותר מאשר ההבדלים ברפלקטיביות. מישהו יודע? בן ה. 14:45, 9 בנובמבר 2006 (IST)

קרינת השמש המוחזרת מהווה רעש = הכל יותר חם, ואז קשה יותר להבדיל בין חם לחם (בשלב מסויים המערכת מגיעה לרוויה, באופן רגיל הכיול הוא שחום גוף יהווה את הרוויה [חום גוף=±35 מעלות). לא? נחמיה ג 16:07, 9 בנובמבר 2006 (IST)

יש מספר סיבות לזה.

• לגבי בני אדם: טמפרטורת העור של אנשים היא די דומה ביום ובלילה. לעומת זאת טמפרטורת הרקע עולה ביום, והפרש הטמפרטורה בין האדם לרקע יורד, ואיתו הקונטרסט.
• לגבי אובייקטים שאינם בני אדם אלא רקע, מבנים וכו': באופן כללי, אם יש שני גופים שיש ביניהם הפרש טמפרטורות מסוים, הקונטרסט הולך לפי $\sigma T_{1}^{4}/\sigma T_{2}^{4}\sim \Delta T/T$. כלומר, אם יש שני גופים שהפרש הטמפרטורות ביניהם הוא מעלה אחת, תבחין ביניהם טוב יותר ככל שהטמפרטורה נמוכה. למשל, עצם שהטמפרטורה האפקטיבית שלו היא 51 מעלות קלווין על רקע בטמפרטורה 50 מעלות קלווין יהיה בעל ניגודיות טובה בהרבה מאשר עצם בטמפרטורה של 301 מעלות בהשוואה לרקע בטמפרטורה 300 מעלות. מאחר שבמהלך היום הכל חם יותר, הקונטרסט נפגע. כל זה בהנחה שהפרש הטמפרטורות בין עצמים נשאר דומה. ההנחה הזו לא תמיד נכונה, ובתצפית יש לפעמים שעות שבהן הקונטרסט משתפר, ושעות אחרות שבהן ממש לא רואים כלום.
• הקונטרסט הנמדד מכיל במשך היום לא רק את הפליטה של העצמים אלא גם את החזרת הקרינה מהשמש, כלומר הקונטרסט הוא ${\frac {\sigma T_{1}^{4}+R_{1}P}{\sigma T_{2}^{4}+R_{2}P}}$, כאשר P הוא הספק השמש הפוגע. בהנחה שמקדמי ההחזרה לא שונים מהותית, רואים שככל שההספק הזה גבוה יותר, הקונטרסט יורד.

‏odedee • שיחה 22:09, 9 בנובמבר 2006 (IST)

אז נכון לכתוב בערך שקרינת השמש מהווה רעש או לא? בן ה. 01:09, 11 בנובמבר 2006 (IST)

שיניתי לניסוח ברור יותר. ‏odedee • שיחה 01:15, 11 בנובמבר 2006 (IST)

כדאי להרחיב

כדאי להוסיף משהו על הדורות השונים85.250.19.22 20:19, 10 באפריל 2007 (IDT)

בקשה לתרגום איור מסביר

ישנו איור המסביר את התהליך, אבל הוא קיים רק באנגלית. אודה למי שיתרגם אותו (כאן: http://en.wikipedia.org/wiki/Image:Photomultiplier.JPG). נחמיה ג 11:37, 3 באוקטובר 2007 (IST)

קישור שבור

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.es.northropgrumman.com/es/eos/tubemenu.htm
  • In אמצעי ראיית לילה on 2011-11-22 20:10:15, 404 Not found
  • In אמצעי ראיית לילה on 2011-11-27 22:50:39, 404 Not found
  • In אמצעי ראיית לילה on 2012-01-20 01:47:13, 404 Not found
  • In אמצעי ראיית לילה on 2013-05-03 13:58:14, 404 NOT FOUND

--Matanyabot - שיחה 17:08, 3 במאי 2013 (IDT)

קישור שבור 2

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

• http://www.drs.com/products/index.cfm?gID=21&productID=385
  • In אמצעי ראיית לילה on 2013-09-12 23:12:59, 404 Not Found
  • In אמצעי ראיית לילה on 2013-09-15 22:26:30, 404 Not Found
  • In אמצעי ראיית לילה on 2013-09-19 23:30:44, 404 Not Found
  • In אמצעי ראיית לילה on 2013-09-24 14:53:54, 404 Not Found

--Matanyabot - שיחה 17:54, 24 בספטמבר 2013 (IDT)