שיחה:אפריון
כתוב שהמושג הגיע מיוונית. אם כך מה משמעות המילה אפיריון כפי שהיא מופיעה בשיר השירים (פרק ג' פסוק ט') :
ט אַפִּרְיוֹן, עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה--מֵעֲצֵי, הַלְּבָנוֹן. י עַמּוּדָיו, עָשָׂה כֶסֶף, רְפִידָתוֹ זָהָב, מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן; תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה, מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם. יא צְאֶנָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן, בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה--בָּעֲטָרָה, שֶׁעִטְּרָה-לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ, וּבְיוֹם, שִׂמְחַת לִבּוֹ.
איות שגוי?[עריכת קוד מקור]
במילון רב-מילים (וממנו גם ב-WORD) וגם בויקימילון האיות הוא אפריון. אביהו • שיחה 18:06, 3 באוגוסט 2012 (IDT)
- מישהו? אביהו • שיחה 19:17, 31 באוגוסט 2012 (IDT)
- המם. יש משהו בדבריך. גם מאיית hspell, שמקפיד יותר מרב מילים ומווֹרד על כתיב תקני של האקדמיה מכשיר את „אפריון” ופוסל את „אפיריון”.
- חיריק לפני שווא נח לא אמור להפוך ליו"ד, ונראה שזה המקרה. כן צריך לכתוב יו"ד אם המילה נחשבת לועזית, אבל זה תחום אפור עם המילה הזאת - היא יוונית, אבל מקראית.
- אני אבדוק מחר ב"אבן־שושן" וב"מילון ההווה". אם גם שם אין יו"ד, אז לא אתנגד להעברה, אף־על־פי שבאופן אישי אני נוטה לכתיב מלא. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 19:45, 31 באוגוסט 2012 (IDT)
- באבן שושן אפריון: "אַפִּרְיוֹן(ז') [יוונית: phoreion; סורית: פּוּרְיוֹן]
1. מוֹשַׁב כָּבוֹד, שֶׁמִּמַּעַל לוֹ חֻפָּה, הַמְּשַׁמֵּשׁ לִנְשִׂיאַת אֲנָשִׁים נִכְבָּדִים; בִּימֵי קֶדֶם הָיוּ נוֹשְׂאִים בְּאַפִּרְיוֹן חֲתָנִים וְכַלּוֹת: "אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה" (שיר השירים ג ט). "גָּזְרוּ שֶׁלֹּא תֵּצֵא הַכַּלָּה בְּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר" (סוטה ט יד). "לַעֲשׂוֹת כַּר לְאַפִּרְיוֹן בִּתָּהּ" (ביאליק, בין נהר פרת)." (מועתק ממילון אבן שושן בבבילון) חיים לוי - שיחה 01:11, 1 בספטמבר 2012 (IDT)
- בדקתי באבן שושן ובמילון ההווה, ובשניהם אין יו"ד. להעביר. --אמיר א׳ אהרוני - שיחה 09:22, 2 בספטמבר 2012 (IDT)