שיחה:אפרים שרגא
מצ"ב חומר שרוכז והוכן ע"י שלום שרגא ורמי לזר:
אפרים שרגא נולד ב-1891 בעיר יאשי, בירת חבל מולדובה ברומניה, עיר ואם בישראל. אביו, מנדל נפתולי (לא ידוע מתי ומדוע הוחלף שם המשפחה ל-שרגא), יליד יאשי ב-1866, עסק כנראה ביבוא ומסחר בבדים. היה יהודי דתי מתון, אדם טוב ונוח לבריות. אימו, עמליה-מלכה, היתה אישה נמרצת, אשר ניהלה כנראה את החלק המעשי בחיי הבית. בבית דברו אידיש, כמקובל. אפרים היה הבכור בשלושה ילדים, לידו אחיו יוסף (יוסקו) ואחותו רחל (רשליקה). חיי המשפחה היו טובים, ואפרים היה כל ימי-חייו איש-משפחה אוהב ומסור. כנראה קיבל חינוך יסודי יהודי, המשיך לגימנסיה, ובהמשך נשלח לווינה, מטרופולין אירופה המרכזית באותו הזמן. שם למד , ב"אקדמיה מסחרית", נושאי מסחר והנהלת חשבונות, וחזר לפני פרוץ מלחמת-העולם הראשונה. לקראת סוף 1914 התחתן עם ריטה (הנרייטה) סופרין, בת למשפחה מבוקרשט, והזוג התיישב ליד ההורים ביאשי. בהמשך גוייס לצבא הרומני, ושרת כל זמן המלחמה בתפקיד אדמיניסטרטיבי.
את חייו הבוגרים ניתן לחלק לשלוש תקופות, אשר בכל אחת מהן משמשים, במשולב, היבט משפחתי-פרטי והיבט ציבורי—כי כל חייו עסק בענייני הציבור . בפי הוריו כונה "פרויים", ומחוצה לה "פרד" . התקופה הראשונה, 1918 עד 1941. המשפחה התגוררה ביאשי, ליד ההורים, ומנתה שני ילדים, עדית ושלום. פרד הקים לפרנסתו, בשותפות עם אחיו, מפעל טקסטיל קטן—אבל ראשו היה בענייני הציבור היהודי. תחילה היה פעיל בהקמת רשת של בתי-ספר לבנות, ולאחר-מכן בייזום והקמת קופת-הלוואות לבעלי-מלאכה קטנים. הוא לא היה ציוני מוצהר, אם כי לא התנגד לציונות. היה לו קשר עם הג'וינט, וכמובן עם הקהילה היהודית. ב-1934 המשפחה עברה לבירה בוקרשט, לבית דו-משפחתי אשר ריטה היתה פעילה בתכנונו ובנייתו. לא היתה לה הכשרה לכך, ומעולם לא עבדה במקצוע כלשהו, אבל היתה אישה חכמה ונמרצת. פרד היה לנציג של מפעל טקסטיל גדול, והמשיך לעסוק בפרוייקטים הציבוריים-יהודיים. שני הילדים התחנכו בבתי-ספר רומניים. עם פרוץ מלחמת-העולם השניה, עם כניסת הצבא הגרמני "המוזמן" לרומניה והקמת ממשלה פרו-גרמנית ורודפת-יהודים, בשלה ההחלטה למלט לפחות את הילדים ולשלוח אותם לארץ-ישראל. ואכן, בחלון-הזדמנויות קצר וחד-פעמי באביב 1941 הצליחו להעלות אותם.
התקופה השניה, 1941 עד 1944. לאחר שזוג ההורים סולק מביתו, לצורך מגורים לאנשי-צבא, עבר לדירה שכורה קטנה. פרד השקיע את כל מרצו בעזרה ליהודי רומניה, שהחלו לסבול מרדיפות קשות. תחילה היה הפוגרום הגדול ביאשי, ביוני 1941. מאות יהודים נרצחו, ואלפים הועמסו בצפיפות נוראה על רכבות-משא והוסעו ללא-תכלית. באחת התחנות, כאשר מצבם הנואש התגלה למוסדות הקהילה, הטילו על פרד לארגן בדחיפות עזרה לאלה ששרדו. ואכן, במאמץ עליון ובסיוע הקהילות, ניצלו ושוקמו יהודים רבים. בסוף יוני הצבא הגרמני פלש לברית-המועצות והתקדם במהירות. השלטון הגרמני מסר לידי רומניה שטח נרחב, בין הנהרות דנייסטר ובוג , לשם "פתרון הבעיה היהודית". השלטונות הרומניים הקימו את מרחב "טרנסניסטריה", שמרכזו באודסה, והתחילו לגרש לשם יהודים—תחילה כאלה שחיו במחוזות בסרביה ובוקובינה, אשר נמסרו לברית-המועצות ("בהסכמה", בתכתיב גרמני) שנה לפני-כן. המגורשים נשלחו לעיירות ולמחנות, ללא מזון, ללא ביגוד מתאים לחורף הרוסי, וללא השגחה רפואית. רבים ניספו—המספר המדויק אינו ידוע, ברור כי מדובר במאות-אלפים. במשך כל שנת 1942, מוסדות הקהילה היהודית, בתמיכת האוכלוסיה היהודית שהושארה במדינה, ניסו לקבל מידע ולארגן סיוע, ונתקלו בהתנגדות השלטונות. לבסוף, בתחילת ינואר 1943, יצאה לשם משלחת בראשותו של פרד שרגא. לאחר שהצליחה לקבל את אישורו של המושל הרומני, המשלחת סיירה במספר מחנות, אירגנה כנסים של נציגי המגורשים , והצליחה לחזור בשלום (הדבר לא הובטח מראש) ולארגן בדחיפות משלוחים של כסף, מזון, תרופות ובגדים. מתחילת 1943 ועד אביב 1944, כאשר השטח נכבש בידי הצבא האדום, משלחות—כולן בראשותו של פרד שרגא—ביקרו ארבע פעמים בטרנסניסטריה. בביקור האחרון, בו השתתפה במקביל משלחת נוספת בראשותו של עו"ד דדו רוזנקרנץ, הצליחו להחזיר לרומניה כ-2000 ילדים ונערים יתומים, אשר רובם הגיעו בסופו-של-דבר לארץ-ישראל. פרד וריטה היו בין המלווים של אחת הקבוצות, ביולי 1944. פרד שרגא זכה להירשם, ביוזמת הניצולים, בספר הזהב של קק"ל, "על הצלת נפשות רבות מישראל".
אפרים שרגא (יושב, מימין) במיון היתומים טרם החזרתם, 2/1944
התקופה השלישית, בארץ. הזוג שרגא, בשנות ה-50 שלהם, מצאו בקלות את מקומם בארץ. ריטה עבדה כפקידה-טכנית במפעל סריגה והלבשה. פרד היה בקשר עם "עליית הנוער", ולאחר תאונת-דרכים קשה התחיל לעבוד במשרד מיסוד ארגון "היאס", שם התמיד עד יום מותו. התחיל לכתוב פרקי-זיכרונות באחד העיתונים, היה נשיא לשכה מקומית של "בני-ברית", וסוף-סוף יכול היה לחיות בקרב המשפחה, וליהנות מהנכדים. נפטר בדרכו לעבודה, באוקטובר 1961, בגיל 70.
מקורות נוספים 1. "שרידי חרב – הצלת ילדים בשנות השואה ולאחריה", אפרים דקל, משרד הבטחון – ההוצאה לאור 2. "פנקס הקהילות – אנציקלופדיה של היישובים היהודיים למן הווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה, רומניה (כרך ראשון)" – יד ושם 3. "מעמדם המשפטי של יהודי רומניה בעת מלחמת העולם השנייה", יחיאל בנדיטר – מרכז גולדשטיין-גורן לחקר תולדות היהודים ברומניה, המכון לחקר התפוצות, אוניברסיטת תל-אביב 4. “Resisting The Storm Romania 1940-1947, Memoirs” – Alexander Safran, יד ושם 5. “מאבק לקיום – קורות קואופרטיבים יהודיים לאשראי בבסרביה, רומניה הישנה, בוקובינה וטרנסילבניה", משה אוסוסקין, דפוס אקדמי 6. "יהדות רומניה בתקומת ישראל", שורשים 7. “Din frectul judaismului roman”, M.H.BADY 8. "IASUL EVREESC DE ALTADATA", Itzhak Rubin 9. “ORASUL UMBRELOR DOROHOI”, I. VOLEDI-VARDI 10. "העמידה הרוחנית של יהודי רומניה בתקופת השואה (1940-1944), יעקב גלר 11. "Final Report of the International Commission on the Holocaust in Romania", International Commission on the Holocaust in Romania. (דו"ח וועדת ויזל). 12. עיתון "SLIHA" (רומנית) – 22/3/56, 5/4/56, 19/4/56, 31/5/56 ,28/6/56, 12/7/56 13. עיתון Viata Noastra (רומנית) – 3/4/59 14. "Transnistria, 1941-1942: History and document summaries"
Jean Ancel, The Goldstein-Goren Diaspora Research Center
15. Holocaust in Romania: Facts and Documents on the Annihilation of Romania's Jews 1940-1944 (Cartea Neagra)
Matatias Carp, Simon Publications
16. תיקי אפרים שרגא, ארכיון יד ושם, ירושלים 17. http://www.jewishholocaustrescuers.com/Rescuers__S-V_.html
93.157.83.14 11:41, 25 בספטמבר 2018 (IDT)
שלום לשלום שרגא ולרמי לזר ותודה לכם על תרומתכם להעשרת הערך על האב והסב שלכם. אבקשכם, אם אתם יכולים, לנסות להבהיר כמה נקודות.
- באחד המקורות אפרים שרגא תואר כעורך דין - האם יש בכך אמת?
- איך נקרא מפעל הטקסטיל, שהקים עם אחיו (איזה אח?) ומה עלה בגורלו?
- מדוע עברה המשפחה לבוקרשט ונציג של איזה מפעל היה?
- בברכה, ליש - שיחה 12:50, 26 בספטמבר 2018 (IDT)
ליש,שלום בתשובה לשאלותיך : 1. לא היה עורך-דין, ולמיטב ידיעתי לא היתה לו השכלה משפטית. גם אני נתקלתי במידע השגוי הזה בעבר. 2. שם המפעל המשפחתי הקטן היה Tesatura Paris. הוא היה בבעלת האחים שרגא--פרד ויוסף (Ioscu). קרוב לוודאי--נסגר כאשר האחים עזבו. יוסקו עלה לארץ עם משפחתו ב-1938 עד 1940. 3.פרד ייצג בבוקרשט את מפעל הטקסטיל הגדול Tesatura Iasi, שהיה בבעלות ידיד המשפחה Josef Ehrlich. לא ידועה לי סיבת המעבר לבוקרשט. אשמח לתת כל הבהרה נוספת. בברכה שלום (דם ויקיפדיה--שינשין). 93.157.83.14 19:30, 29 בספטמבר 2018 (IDT)
בוקר טוב אם כבר משוחחים, להלן כמה הערות לנוסח הנוכחי של הערך : 1. סוחר. אבי לא היה מעולם סוחר--לא באופיו ולא בעיסוקו. בחו"ל הקים רשת בתי-ספר לבנות יהודיות (Steaua) ורשת של קופות להלוואות לעסקים קטנים ובעלי-מלאכה יהודים (Credit Marunt). במפעל הטקסטיל הקטן היה אולי מנהל, בתקופת הרדיפות עסק רק בעזרה והצלה. בארץ עסק אמנם בניירת,אבל קשה לכנות זאת פקידות, כי דובר בחיפושי קרובים ובדברים דומים. הייתי מסתפק ב"פעיל חברתי", כי ראשו וליבו היו תמיד בענייני הציבור. 2. אמי לא עבדה בחו"ל, פרט לניהול הבית והמשפחה. הייתי מתחיל ישר " לפרד והנרייטה היו שני ילדים, עדית ושלום". בארץ עבדה שנים רבות כפקידה טכנית במפעל לאריגה והלבשה, "אלד" Aled. 3. לא היה ראש הג'וינט ברומניה, אם כי הכיר את האנשים. לא היה מזכיר קק"ל ולא היה לו קשר לעיתון הציוני. חג שמח ושנה טובה. שינשין
- שלום שינשין וחג שמח,
- רצוי תמיד להוסיף תאריכים, למשל ממתי עד מתי היה נציג של Tesatura Iasi, מתי יזם את הקמת רשת בתי הספר לבנות, מתי יזם את הקמת Credit Marunt.
- אני מבין שהיית מעדיף תוכן אחר לערך, אבל בוויקיפדיה כותבים לפי כללים מסוימים. הערך הוא על אביך בלבד וקרובי משפחתו מוזכרים רק כשחייבים ולא מפרטים לגביהם. איני מבין מה מפריע לך בתואר "סוחר", מחוץ לעולם הקומוניסטי סוחר הוא עיסוק מכובד. אם ידוע לך ממה התפרנס אביך לפני פתיחת המפעל, אנא תוסיף פרטים. התארים "סוחר" ו"פקידה" מופיעים במקורות אחרים ואת הערך כותבים תוך שילוב מקורות והצלבה - לא מסתמכים רק על מקור אחד.
- בברכה. ליש - שיחה 16:49, 30 בספטמבר 2018 (IDT)
ליש שלום
מטרתנו המשותפת היא שיופיע ערך מדויק ומלא ככל האפשר , חף משגיאות, תואם את כללי הויקיפדיה, ותוך הימנעות מאי-הבנות בדרך. בשלב זה, להלן רשימה של תיקונים, הנראים לנו דרושים :
1. ענין ה"סוחר" וה"פקידה". למרות שמונחים אלה מופיעים אולי במקורות אחרים, אני אישית--בשונה מאותם מקורות, ככל הנראה-- הייתי שם. ללא התנשאות, לדעתי, בנושא זה לפחות, נראה לי שאני מקור עדיף. אגב, אם תוכל לפרט מה הם אותם מקורות, ננסה לתקן גם שם, כולל גם נושא "עורך הדין". אינני יודע במה אבי עבד מ-1918 עד 1929 (שנת פתיחת המפעל, אוכל לפרט מקור). אינני יכול לדמיין שהיה סוחר (עיסוק מכובד וחיוני לחברה) , כי זה היה זר לו, ולא יכול היה להצליח. אשר להנרייטה, המכונה בפי-כל "ריטה", עד לעלייתה לארץ לא עבדה מחוץ לבית. בחברת "אלד" עבדה בתפקיד משרדי, שכלל בעיקר תיעוד גראפי של דגמי מוצרי אריגה--לכן השתמשתי במונח "פקידה טכנית".
2. שם הבת אוית בעברית "עדית" ולא "אידית".
3. ענין הג'וינט, קרן-קיימת והעיתון הציוני--לא היה ולא נברא.
4. תאריכים נוספים--מחפשים.
בברכה, שינשין 79.179.42.160 17:55, 3 באוקטובר 2018 (IDT)
- שלום שינשין,
- 1 ו-2 צירפתי את המקור - אלה דבריך, כפי שנכתבו מפיך על ידי הנכדה שלך, גם הטעות באיות שם אחותך.
- 3 אתה אומנם היית שם, אבל היית ילד (עזבת בגיל 13 וחצי) לכן אינך מקור טוב לנושאים אלה, במיוחד בשים לב לכך שעם הגיל (אתה בן 92?), לעתים הזיכרון בוגד בנו (גם אני לא צעיר...). בברכה. ליש - שיחה 05:06, 4 באוקטובר 2018 (IDT)
שלום ליש, תודה על התגובה המהירה. אכן צדקת--יש מקור מזוהה לטעויות... לכאורה, אינני יכול לבוא בטענות לנכדתי החביבה, על דברים שכתבה בגיל כמעט 12, לביטאון-מורשת של חב"ד. טעיתי בכך שלא דרשתי לראות את הנוסח לפני המסירה--יש שם טעויות, אפילו בשנת-הלידה שלי--ועל טעויות משלמים. כמובן, כמחבר הערך, זכותך לקבוע העדפה בין מקורות שונים, ולבחור את הנראה לך מהימן יותר. לעניננו, נראה לי שלא רצוי להמשיך כעת את הויכוח הזה, כי שום טובה לא תצמח מכך. בידיך החומר המפורט ששלחתי לך. כאשר הערך הסופי יתפרסם, אני מקווה שיעמוד בציפיות ויהיה מדויק ומלא ככל האפשר , וחף משגיאות. בברכה, שינשין 79.179.42.160 19:03, 4 באוקטובר 2018 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (אוקטובר 2022)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באפרים שרגא שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- http://www.survivors-romania.org/pdf_doc/black_book_3.pdf נמצא כקישור שבור. מומלץ להוסיף https://web.archive.org/web/20141113091310/http://www.survivors-romania.org/pdf_doc/black_book_3.pdf לכתובת המקורית.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 14:42, 20 באוקטובר 2022 (IDT)
נמצאו קישורים חיצוניים שצריכים תיקון (נובמבר 2022)[עריכת קוד מקור]
שלום עורכים יקרים,
מצאתי קישור חיצוני אחד או יותר באפרים שרגא שזקוק לתשומת לב. אנא קחו רגע כדי לבדוק את הקישורים שמצאתי ולתקן אותם בערך אם נדרש. מצאתי את הבעיות הבאות:
- https://bukovina.org.il/%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D/%D7%90%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94/%D7%90%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%A8%D7%92%D7%90-%D7%A4%D7%A8%D7%93/ נמצא כקישור שבור. לא נמצא בארכיון.
כאשר תסיימו לערוך את השינויים הנדרשים, אנא בקרו בדף השו"ת למידע נוסף לתיקון בעיות עם הקישורים לעיל.
הודעה זו תופיע רק פעם אחת לקישורים אלו.
בידידות.—InternetArchiveBot (דווח על באג) 08:36, 8 בנובמבר 2022 (IST)