שיחה:ארבע לשונות גאולה

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
הוספת נושא
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תגובה אחרונה: לפני חודש מאת 2001:4CD0:AC4E:2D71:6529:DF:7CC7:CD52 בנושא למה אין יותר מידע?

שגיאות תוכן מהותיות[עריכת קוד מקור]

מי-נהר, אשמח לדעת מהי בדיוק שגיאת התוכן המהותית במה שכתבתי: "יש שביארו כי ארבע לשונות הללו מבטאות את השלבים השונים בגאולה, כך ששתי הראשונות הן הפסקת השיעבוד, "וגאלתי" היא היציאה עצמה לחירות, "ולקחתי" היא הגאולה הרוחנית: מעמד הר סיני וקבלת התורה." תודה. Arieha1995 - שיחה 09:35, 22 באפריל 2016 (IDT)תגובה

אריה הנכבד - 1. כתבת תוכן שאינו מופיע במקורות שהבאת כסימוכין. 2. גאולה זה מושג רחב וגאולת מצרים זה תת נושא בעל מאפיינים מסויימים בתוכה, לכן בין היתר לא ניתן לכתוב סתם "הגאולה" בה' הידיעה. 3. הניסיון לחלק את לשונות הגאולה הן כל אחת בפני עצמה והן אותן כמקשה אחת יחד היא דבר שדורש אחריות והסברה מאד מדוייקת וזה לא מה שמובא בפסקה הנ"ל אלא להיפך. 4. את ההסתייגות לכתוב "יש שביארו" אני הוספתי לאחר שהדברים מקודם נכתבו כתורה מסיני כאילו שזה ההסבר הפשוט והברור של הנושא. 5. בפסקה ישנה אי בהירות כלפי המינוחים חירות וגאולה והיחס ביניהן, למרות שבפסקה הנ"ל הם משמשים בו זמנית על אותו ציר. למרות שגם החירות עצמה מחולקת לרבדים שונים בכל אחת מלשונות אלו כפי אשר כתוב במקורות שמשמשים כסימוכין. 6 אם באים לציין שלבים יש לציין את ההבדל בין השלב של הלשון הראשונה לבין השניה. 7. אין הסברה מסספקת כיצד הלשון השלישית מתארת שוני נוסף בפועל וכיצד ומתי היא באה לידי ביטוי . 8. המונח גאולה רוחנית הינו מינוח לא תורני, לא מקראי, לא אנציקופדי ובוודאי לא כזה השייך ליהדות. אולי מינוח המתאים למי שמדברים בטרימינולוגיה של ניו-אייג'. גם אם שומעים שימוש כזה לעיתים אצל נערי בר מצווה או אנשים שאין להם הבנה בפנימיות התורה שמתבטאים כך מטעמי נוחות וקשיי הסברה. 9. ניכר שכל הפסקה באה להגיד את ההיגד האחרון שהכל מוכוון למעמד הר סיני ולכן כל המידע שלפניה מוצג בצורה כזו חסרה. 10. קבלת התורה לא התחילה ולא הסתיימה במעמד אחד בהר סיני. 11. הייצוג של הלשונות כדבר טכני שהתקיים בעבר מסויים ומאד מוגדר וקצר ולא כהווה מתמשך כתהליך גם היא בעייתית. אנחנו עדיין יוצאים ממצרים. מי-נהר - שיחה 00:46, 24 באפריל 2016 (IDT)תגובה

מי-נהר, לא הבנתי הדיוק מה אתה רוצה ואני לא מתכוון להתוכח על כל טענה שהבאת. אך על דבר אחד לא יכולתי לשתוק, שייחסת לכותב המאמר שצויין באתר ישיבה (והוא מביא זאת בשם רבי יהודה צדקה!) שהוא כותב מינוח "לא תורני, לא מקראי, לא אנציקופדי ובוודאי לא כזה השייך ליהדות. אולי מינוח המתאים למי שמדברים בטרימינולוגיה של ניו-אייג'. גם אם שומעים שימוש כזה לעיתים אצל נערי בר מצווה או אנשים שאין להם הבנה בפנימיות התורה שמתבטאים כך מטעמי נוחות וקשיי הסברה". במחכ"ת, המינוח "גאולה רוחנית" מופיע במאמר שצויין. תקרא את המאמר ואז תדבר. מחילה אם פגעתי. Arieha1995 - שיחה 13:23, 25 באפריל 2016 (IDT)תגובה
לאריה הנכבד. אנא שים לב שלא מדובר בשיעור תורני אלא במאמר/כתבה לעיתון. והכותב הנכבד שכבודו במקומו מונח גם כשהוא מצטט חכמים כרב צדקה הוא מביא פארפרזה מדבירהם ולא את דבריהם עצמם ושגם אותם יש להבין בתוך מכלול והקשר דבריהם לשומעי לקחם על הסדר בהתמדה. ואם כל הכבוד ויש כבוד. המאמר העיתונאי הזה זה עדיין וורט לשולחן שבת ולא שיעור או מאמר תורני. וגם אם ניקח את מה שנכתב שמה ונשווה למה שנכתב באותה פסקה יש פער רב. מפני שהקורא את המאמר כולו ובמיוחד את הפסקאות הרלוונטיות רואה את הקשר בין כל הארבעה כחטיבה אחת כמשל הציצית (על אף שגם המאמר הזה התרשל בהסברה משמעותית יותר של היותם חטיבה אחת כיצד ומדוע) ואילו בפסקה שכתבת על אף שוודאי התכוונת לדברים כדבעי, הם לא נכתבו בהסברה הבסיסית הנדרשת באופן שאינו מטעה את הקורא שאינו מצוי בדברים אלה. זאת בשונה משומעי לקחו של הרב יצחק לוי או של קוראי עיתון בשבע. אילו וכאשר ייכתבו דברים המשלימים והמחברים את התכנים אל הגאולה "הרוחנית" תוך שמובן שהיא לבדה היא ביטוי נכה שאין לו אחיזה לבדו במציאות אזי המסר היה שונה. בעזרת ה' ניתן לתקן. מי-נהר - שיחה 22:10, 25 באפריל 2016 (IDT)תגובה

למה אין יותר מידע?[עריכת קוד מקור]

אויש אין פה כלום2001:4CD0:AC4E:2D71:6529:DF:7CC7:CD5209:22, 31 במרץ 2024 (IDT)תגובה