שיחה:ג'בל עתקה

תקיפות צה"ל במלחמת יוה"כ ע"פ משה דיין

ע"פ "אבני דרך" (ראו הערת השוליים בערך עצמו) תקפה יחידת צנחנים בליל 10-11 את המכ"ם המצרי שעל ההר ופוצצה אותו. בפעולה, לטענת דיין, נהרגו כ-100 מצרים. אחר כך, ב-18 באוקטובר, לטענתו, נחתה יחידת מרגמות והנחיתה אש ממרגמות כבדות. שתי היחידות פינו את ההר לאחר פעולתן. התאריכים ונושא תקיפת המכ"ם לא מתאימים למה שכתוב כעת בערך. אני נוטה לסמוך על העדויות האחרות ולחשוב שייתכן ודיין טעה. אנקדוטה נוספת שאין לה משמעות מבחינה אנציקלופדית, דיין כותב שלאחר שהכוח הישראלי כבר פינה את ההר בבוקר יום הפינוי, ביקש לטוס לשם לאחר מספר שעות (לא בפעם הראשונה, בפעמים הקודמות חיפש חרסים ומדווח שלא מצא כלום, לידיעת חובבי יציאת מצרים). מסוק לקח אותו עם יובל נאמן ודן טולקובסקי והנחית אותם על ההר. לצערם של המצרים לא נמצא שום חייל מצרי במוצב הישראלי שפונה וכך שוטטו להם השלושה על ההר שעה קלה באין מפריע.אודי - שיחה 20:45, 20 בינואר 2014 (IST)

תעתיק

שלום, בערבית جبل عتاقة בעברית ג'בל עתאקה. תודה David.r.1929 - שיחה 14:40, 30 בדצמבר 2015 (IST)

הבעיה היא שבישראל של מלחמת יום הכיפורים ואחריה התקבע התעתיק "ג'בל עתקה". חיפוש בגוגל על "ג'בל עתקה" (ללא תוצאות ויקיפדיה) נותן באופן משמעותי הרבה יותר תוצאות מחיפוש דומה על "ג'בל עתאקה". אני לא יודע מה עדיף: התעתיק המדויק או התעתיק המוכר.אודי - שיחה 16:20, 30 בדצמבר 2015 (IST)

שנה 2016 טובה! --David.r.1929 - שיחה 09:43, 31 בדצמבר 2015 (IST)

מידע נוסף לגבי גבל עתקה הגבוהה

גבל עתקה היה בעצם שני מקומות: עתקה הקטנה שאליה הגיעו באמצעות חמורים וסחיבת ציוד על הגב, ועתקה הגדולה שניהם מתוארים כאן. ב 22 באוקטובר כבשו אנשי סיירת שקד ומטכ"ל את ההר הגבוה אשר שימש את המצרים כמוקד האזנה למתרחש ברחבי סיני.

ההר הוא חלק מהשבר הסורי אפריקאי וגובהו כ 871 מטר. ב 23.10.1973 הועלה באמצעות מסוקים חלק מכח עודד אשר הוקם במלחמה כגדוד ציידי טנקים מצוייד בטילי לאו שנשלחו מארה"ב. לימים היחידות הללו התמסדו ונקראות עכשיו בצנחנים עורב.

המג"ד הראשון שעלה היה יהודה, שהוחלף כעבור זמן מה על ידי שמואל גולן (עיטור העוז 1967 תל פאחר). התפרסנו ב 9 נקודות על ההר, בנוסף הוקמה יחידת האזנה גדולה. המפקדה הייתה בצמוד למנחת ההליקפוטרים. כל האספקה הגיעה באמצעות הליקופטרים. דרך נסללה עם D9 ע"י קצין הנדסה בשם יחזקאל והושלמה רק בראשית ינואר בסמוך למועד הירידה מההר. הירידה מההר הייתה ב 28.11.74, עת מסרנו אותו לחיילי האום שהיו אמורים להעבירו למחרת למצרים. אנו היינו הכח הראשון שהתפנה עקב הסכמי ההפרדה בגין היותנו הכי מנותקים ורחוקים, יחד איתנו התפנו גם מנמל עדבייה. בחנוכה 1973 הדלקנו 9 חביות כמניין נרות חנוכה. החביות נראו למרחקים גדולים. הכותב: משה (מוני) שטרן, שימשתי כקצין קשר של ההר  הודעה זו נכתבה באמצעות מערכת המשוב. 
85.250.130.27 11:58, 9 באוקטובר 2019 (IDT)

מוני שלום. יהיה מועיל אם תמצא פרסום באשר לפרטים שכתבת על שהות צהל על ההר ותוסיף לערך. העריכה פתוחה כולם אייל ההמ - שיחה 21:29, 9 באוקטובר 2019 (IDT)

יש בידי תמונות רבות מסוף שרותנו בהר הכוללות אנטנות ההאזנה המצריות, ההליקופטרים, פיצוץ מתקני המודיעין שלנו, מסירת ההר לידי האום, הורדת הדגל, הרכב האחרון שיורד מההר, ועוד ועוד, וגם אם אחפש עוד, אמצא כתבה של במחנה הכוללת גם ראיון קצר איתי. אשמח לשתף אם תתנו לי לינק לטעינה. כדי שאדע שהלינק מוכן, אנא שלחו לי מייל. מוני שטרן - שיחה 22:47, 5 במרץ 2022 (IST)

שלום, מעט מאוד נכתב על זה, במקרה פגשתי פעם ברכבת חוקר מאונ ת"א והופתעתי מכך שידע הכל. יש בידי תמונות, רבות חלקן מארכיון צהל (שם יש ערבוב בין עתקה הגדולה (המקום הגבוה 871 מ' עם מנחת ההליקופטרים ) לעתקה הקטנה. ותמונות אוטנטיות רבות שצילמתי בימים האחרונים לשהותנו בהר וגם מהיום האחרון שהוא 28.1.1974 בו נפגשנו עם חיילי האום שקבלו פיקוד ל 24 שעות והעבירו השליטה למצרים למחרת. צילומים שונים מההר כולל פיצוץ של מתקני המודיעין שלנו, אנטנות של המצרים, יסעורים כרכב תובלה, וגם תמונה של הגיפ האחרון לירידה בו מצולמים המגד שמיל גולן על ההגה אביב (?) לידו, במושב האחורי אלי שפרלינג (קמ"ן או קמב"צ) )ואני שירדתי לצלם וישבתי מאחור לכן הייתי האחרון לרדת מההר. היינו הרכב האחרון בשיירה. אשמח להעלות את הצילומים שלי ללינק שתמסרו לי. וכדי שזה יקרה, אודה אם תודיעו לי שיש לי לינק לכתובת שבחשבוני. אכן לא היה לנו מה לעשות עם הטילים על ההר, אבל הגדוד הוקם כגדוד ציידי טנקים (כח עודד) במהלך המלחמה, אוייש ע"י קצינים ומשקים שחזרו מחו"ל אני התנדבתי מפיקוד מרכז. בשלהי המלחמה היינו אמורים לכבוש את העיר סואץ וברגע האחרון הורידו אותנו מהמטוסים, אתם יודעים מה קרה שם. למחרת ירדנו לפאיד והטוסנו להר. מוני שטרן - שיחה 07:44, 6 במרץ 2022 (IST)

אולי טילי טאו? מה חשבו לעשות עם רקטות לאו שמגיעות לטווח של 300 מטר על ג'בל עתקה? הרי טנקים לא היו על ההר.אודי - שיחה 21:44, 9 באוקטובר 2019 (IDT)

אותו משה שטרן, שפתח כאן את הפסקה, רשם גם תגובה (מס' 2) במאמר בוואלה ב-2018], לפיה אכן מדובר בטילי טאו.אודי - שיחה 13:58, 10 באוקטובר 2019 (IDT)

אנו היינו גדוד מאולתר שהוקם כגדוד ציידי טנקים בשם כח עודד בתגובה להשמדה שהמצרים ביצעו בנו עם ה RPG שלהם. קיבלנו טילי כתף מסוג טאו מהממשל האמריקאי (היום היחידות הללו נקראות "עורב"), היינו תחת פיקוד ישיר של טליק, התחלנו במחנה רמה בירושלים והתאמנו בגדה. נאמר לנו שאם אנו נלחמים, חוזרים רק 30%. לא נלחמנו. לקראת סוף המלחמה העלו אותנו על מטוסים לכיבוש העיר סואץ והורדנו מהמטוסים בטרם ההמראה. ההמשך של הטבח בצנחנים שלחמו שם ידוע. עם סיום המלחמה וכיבוש ההר הוחלט להעלות אותנו לג'בל. הטילים היו עדיין ברשותנו ונכון, אין מה לעשות איתם. אבל היינו מוקפים בחטיבות קומנדו מצרי ומרוקאי. מוני שטרן - שיחה 22:38, 5 במרץ 2022 (IST)

חנוכיה על ההר

פסקה שנמחקה

סיפור החנוכייה

בחג חנוכה של אחרי המלחמה עמיקם צורי בנה חנוכייה שנרותיה היו פזורים על שלוחות ג'בל עתקה והיו עשויים מחביות דלק ריקות שמולאו באבנים וסמרטוטים, כך שיראו על ידי כוחות צה"ל שהיו פרוסים בגדה המערבית של תעלת סואץ. בכל ימי החג בחדשות של השעה שש בערב בגלי צה"ל בישר הקריין על כך שהנרות הודלקו.

|באחד הערבים כשהנרות הודלקו ניצלו המצרים את המצב וטיווחו לכיוון החנוכייה, בלת ברירה כובה אותו נר כדי למנוע נפגעים.

לא אנציקלופדי. מן הסתם בלא מעט עמדות שצה"ל כבש במלחמת יום הכיפורים והתבסס בהן, הודלקו חנוכיות דומות יותר או פחות. למשל ראו זיכרונות מג'בל ג'ניפה הסמוך. אודי - שיחה 19:01, 29 במאי 2022 (IDT)

זה סיפור יוצא דופן מסיבות שסיפקתי בשיחה אחרת, לא סיימתי לכתוב אבל זה פיסת היסטוריה נדירה שאסור לשכוח 2A10:8001:94B4:0:501A:EBB:4897:675C 20:37, 29 במאי 2022 (IDT)

סיפור החנוכייה

סיפור החנוכייה הוא סיפור יחיד במינו כי הוא היה התרסה כי כל קהיר יכלה לראות את החנוכייה ועד היום החנוכייה זכורה ברחובות קהיר נא לא למחוק 2A10:8001:94B4:0:501A:EBB:4897:675C 20:06, 29 במאי 2022 (IDT)

בעיר של מיליונים, עם זיהום אור גדול, אף אחד לא ראה חבית בוערת ממרחק 100 ק"מ. מספיק עם הבדותות האלו. גם לא היה אף ישראלי בקהיר שיעיד על כך והמצרים לבטח לא פרסמו זאת. זה סיפורי זיכרונות של פלוגה. זה טוב בשביל קבוצת הווטסאפ הפלוגתית. לא לאנציקלופדיה. אודי - שיחה 22:22, 29 במאי 2022 (IDT)