דן טולקובסקי
 | |
| אלוף-משנה דן טולקובסקי, 1953 | |
| לידה |
17 בינואר 1921 (בן 101) ח' בשבט ה'תרפ"א תל אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל  |
| השכלה |
אימפריאל קולג' |
| השתייכות |
 ההגנה חיל האוויר המלכותי צבא הגנה לישראל |
| תקופת הפעילות |
1936–1938 (ההגנה) 1942–1946 (חיל האוויר המלכותי) 1946–1948 (ההגנה) 1948 – 1958 (צה"ל) |
| דרגה |
 לוטננט טיסה אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| פעולות ומבצעים | |
|
המרד הערבי הגדול מלחמת העולם השנייה  מלחמת העצמאות  מבצע קדש | |
| עיטורים | |
 מפקד בלגיון הכבוד | |
| תפקידים אזרחיים | |
| פעיל במשרד הביטחון, מנכ"ל השקעות דיסקונט, מנהל קרן הון הסיכון אתנה | |
  | |
דן טוֹלקוֹבסקי (נולד ב-17 בינואר 1921) הוא איש צבא בדימוס. היה המפקד החמישי של חיל האוויר ממאי 1953 עד יולי 1958.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
טולקובסקי נולד בשנת 1921 בתל אביב, בנם של שמואל טולקובסקי[1], מראשי הפרדסנים בארץ ופעיל ציוני נודע, וחנה, בתו של יצחק ליב גולדברג. למד בגימנסיה הרצליה בתל אביב, וב-1936 החל לפעול ב"הגנה". ב-1938 המשיך לימודיו באימפריאל קולג' בלונדון והוסמך כמהנדס מכונות.
קריירה צבאית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1942 התגייס לחיל האוויר הבריטי, עבר קורס טיס בטרנסוואל שבדרום אפריקה, קיבל את כנפי הטיס ב-1943, ועבר אימון מבצעי במצרים. שירת כטייס ספיטפייר בטייסת 238 והשתתף בקרבות באיטליה ובדרום צרפת. באוקטובר 1944 הוצב בטייסת 94 והשתתף בקרבות ביוון. בתום מלחמת העולם השנייה שירת בטייסת תובלה ולאחר מכן שירת בבסיס חיל האוויר הבריטי בלוד עד שהשתחרר בדרגת לוטננט טיסה ביוני 1946. טולקובסקי עבד בבריטניה כמהנדס מכונות ובמקביל גויס חזרה ל"הגנה", ועסק ברכש חשאי של מטוסים והטסתם לישראל. באחת הטיסות נפצע ושבר את ידו באורח קשה והושבת מהטסה במשך כחצי שנה.
בשנת 1948 חזר לארץ ישראל, ימים ספורים לפני הכרזת העצמאות. הוא גויס לצה"ל ושירת בחיל האוויר, השתתף כאיש צוות אוויר בגיחות הפצצה בחזית המצרית. בהמשך מילא תפקידי מטה והדרכה, בהם ראש להק ההדרכה ושימש "מפקח כללי" בחיל. השתחרר מהשירות אך גויס חזרה עם מינויו של חיים לסקוב למפקד החיל ביולי 1951, ומונה לראש המטה שלו. במאי 1953 מונה למפקד החיל. בתקופת כהונתו נקלטו בחיל מטוסי הסילון הראשונים, והחיל השתתף במלחמת סיני. ביולי 1958 העביר את הפיקוד על החיל לעזר ויצמן, השתחרר מהצבא ועבד שנה אחת במשרד הביטחון.
קריירה אזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1959 הצטרף לחברת "דיסקונט השקעות", תחילה כסמנכ"ל ובשנת 1968 מונה למנכ"ל החברה, תפקיד אותו מילא 17 שנים עד פרישתו. בתפקידו הוביל בין השאר השקעות בישקר, באלרון ובסאיטקס. שימש יו"ר חברת סאיטקס. חבר הקורטוריון של הטכניון מאז 1959. ב-1985 פרש והקים ביחד עם בנו, גדעון טולקובסקי, ופרדריק אדלר, יזם הון סיכון אמריקאי את "אתנה" - קרן הון סיכון להשקעות בהיי טק הראשונה בישראל[2].
היה יו"ר ועדת המשנה לקרינה וליישומי רדיואיזוטופים של הוועדה לאנרגיה אטומית.
טולקובסקי היה מקורב בשנות ה-60 למפלגת רפ"י. ב-1967 היה ממייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה, אך מאז שינה את עמדותיו והוא תומך ברעיון שתי מדינות לשני עמים[3]. ב-1976 נמנה עם קבוצת המייסדים של מפלגת ד"ש. במהלך השיחות על הסכם השלום בין ישראל למצרים היה חבר בקבוצה של קצינים בכירים שהתנגדה לוויתורים בסיני[4].
ב-1970 עמד בראש ועדת חקירה לחקר התנגשות מטוס חיל האוויר סטרטוקרוזר ומטוס טי.וו.אי בואינג 707 בשדה התעופה לוד. בשנים 1978–1980 היה חבר מליאת רשות ניירות ערך. בשנת 1997 היה חבר בוועדת צ'חנובר, שחקרה את ההתנקשות בח'אלד משעל בירדן.
ב-2021, טולקובסקי היה לראשון מבין אלופי צה"ל הוותיקים לדורותיהם שחצה את גיל 100[5].
פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ב-24 בנובמבר 1958 עוטר באות לגיון הכבוד בדרגת מפקד על ידי שגריר צרפת בישראל, פייר ז'ילבר[6]
- ב-1980 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון, על תרומתו לפיתוח התעשייה בישראל
- ב-1997 זכה בפרס ע"ש יצחק רבין מטעם נציבות המדע והטכנולוגיה ארצות הברית-ישראל, כהערכה על פועלו בתעשיית ההייטק בישראל
חברות בוועדות ממשלת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חבר במועצה הלאומית למחקר ופיתוח (1963)
- חבר ב"ועדה לבירור אירועי ירדן" (ועדת צ'חנובר, 1997)
- חבר בוועדה לבחינת המבנה הארגוני של המוסדות להשכלה גבוהה
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
טולקובסקי היה נשוי למרים משנת 1948 ועד לפטירתה ב-2015. אב לשלושה, רוני (אלמנתו של אריה פיינגולד), גדעון ודוד טולקובסקי. אחותו נעמי הייתה רעייתו של האנתרופולוג רפאל פטאי.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "אלוף דן טולקובסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2614
- דן טולקובסקי, באתר חיל האוויר הישראלי
- דן ארקין, "רק אחרי מבצע קדש, הודה דיין שצדקתי", באתר חיל האוויר הישראלי
- מאיר אורבך ואסף גלעד, תחנות החיים של דן טולקובסקי, באתר כלכליסט, 29 באפריל 2009
- יעקב בר-און, מפקד חיל האוויר ב-56': הצעתי לדיין להקדים את היציאה למלחמה, באתר מעריב אונליין, 26 באוקטובר 2016
- ישי פרידמן, "לא יכולתי לראות בעיני רוחי חיל אוויר כמו זה שיש לנו היום", בעיתון מקור ראשון, 27 במרץ 2018
חותם אישי - דן טולקובסקי, סרטון באתר יוטיוב, בערוץ ה-YouTube הרשמי של הטלוויזיה החינוכית הישראלית, 8 במאי 2018- מזל טוב: מפקד חיל האוויר לשעבר בן מאה (ישראל היום, חנן גרינווד, 18 בינואר 2021)
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ דוד תדהר (עורך), "שמואל טולקובסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2446
- ^ תמר גיא, דן טולקובסקי מדבר, מעריב, 9 בספטמבר 1986
- ^ ריאיון עם דן טולקובסקי, על אזרחי, 11 באוגוסט 2012
- ^ יוסף חריף, קצינים בכירים (מיל.) דנו עם בגין נגד ויתורים בסיני, מעריב, 3 באוגוסט 1978
- ^ יצחק פונדק אף הוא חצה את גיל 100, אך דרגת האלוף שלו ניתנה לו כדרגת ייצוג עשרות שנים לאחר תום שירותו.
- ^ אלוף דן טולקובסקי "קומנדר לגיון הכבוד", דבר, 25 בנובמבר 1958
| ראשי להק האוויר בחיל האוויר | |
|---|---|
|
| מפקדי חיל האוויר הישראלי | ||
|---|---|---|
|
- אישים שהגיעו לגיל מאה
- אנשי היישוב ילידי הארץ
- בוגרי גימנסיה הרצליה
- בוגרי אוניברסיטאות ומכללות בממלכה המאוחדת
- טייסי חיל האוויר הישראלי
- לוחמי ההגנה
- מקבלי אות לגיון הכבוד
- מפקדי חיל האוויר הישראלי
- אלופי צה"ל
- ראשי להק האוויר
- מתנדבי היישוב לחיל האוויר המלכותי הבריטי
- טייסים ארץ ישראלים ויהודים בחיל האוויר המלכותי
- יהודים בצבא הבריטי
- חברי התנועה למען ארץ ישראל השלמה
- משקיעי הון סיכון ישראלים
- מנכ"לים יוצאי שירות קבע בצה"ל
- טייסי חיל האוויר המלכותי במלחמת העולם השנייה
- חברי הוועדה לאנרגיה אטומית
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון
- זוכי אות אביר איכות השלטון
- ראשי להק ומחלקת ההדרכה בחיל האוויר
- מפקדים בלגיון הכבוד
- ישראלים שהגיעו לגיל מאה
- ישראלים שנולדו ב-1921