שיחה:גפן היין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

איך קוראים לגרעינים של הענבים ? לידור

חרצנים. דודסשיחה 11:17, 31 באוגוסט 2006 (IDT)

הוספתי תבנית להשלים, כיוון שהפירוט הוא לגבי זני ענבים המשמשים ליין בלבד. יוסאריאןשיחה 21:22, 3 בפברואר 2007 (IST)

לתולדות הגפן בראשון לציון[עריכת קוד מקור]

הקטע שהוסר הוא לא מקרה פרטי של ראשון לציון - זה ניסיון הראשון לגידול גפן מסחרי בארץ. ממנו החל כל גידול הגפנים בארץ ישראל


מיכל זלמן פוחצבסקי מספר כי תחילתו של גידול הגפן במושבה ראשון לציון בא בהיסח הדעת. ורק הניסיון שהצליח גרם לכך כי אדמת ראשון לציון תניב ענבים וייבנה היקב הראשון בארץ ישראל ובזה תסלל הדרך לקיומה והתפתחותה של החקלאות בארץ ישראל.

מייסדי ראשון ניסו לגדל בשדותיהם חיטה. אבל הם התאכזבו. לעיתים בשל הגשם המועט שירד ולעיתים בשל אדמת החול הלא פוריה. מכל מקום, יבול התבואות לסוגיהם לא עלה יפה. גם בפתח תקווה לא הצליחו לגדל תבואה ובסופו של דבר נטשו תושביה את המושבה בשנת 1881. תושבי ראשון לציון , בדרכם מיפו למושבה, הבחינו בצידי הדרך בשתילי הגפן המקומית. הם הביאו זמורות מהגפנים אל ביתם ושתלו אותם בגינה הביתית בתור ייחורים. הם סברו כי אם הגפן נמנית על שבעת המינים שארץ ישראל משתבחת בהם , יש סיכוי כי שתילי גפן יצליחו לגדול גם על אדמת ראשון לציון. ואכן כך היה.

כאשר בִּ‏קרָ‏ה במושבה משלחת של מומחים חקלאיים מצרפת בשליחות הברון רוטשילד היא בדקה את אפשרויות גידולי החקלאות במושבה. סיפרו להם על הכשלונות בעבר. הם ידעו על הניסיונות של האיכרים לגדל חיטה. והברון שלח אותם למצוא פתרון למצוקת הקיום של האיכרים. בסיורם במושבה הם נוכחו לראות כי בגינות התושבים מצויים שתילי גפן הגדלים בהצלחה. הם התרשמו מההצלחה של קליטת שתילי הגפן באדמת ראשון לציון , חזרו לצרפת והמליצו בפני הברון לעודד את גידול הגפנים במושבות. הם חוו דעתם כי " המקום מסוגל לנטיעת כרמים לא פחות מאשר בצרפת". האיכרים התלהבו, החלו לטעת גפנים מכל מקור שהיה. אבל לא היה להם ממי ללמוד את המלאכה. גם בבית הספר החקלאי לא הכירו את המקצוע. ואכן, איכרי ראשון לציון התאכזבו מהמאמץ שעשו.

הברון רוטשילד החליט לסייע. שתילי גפנים בודדים גדלו בהצלחה אבל עדיין לא ניתן היה להגיע להצלחה בנטיעת הכרמים על פני שטחים נרחבים . הברון החליט לשלוח לארץ מומחה בשם ארמנס, אשר עבד ביקביו יקבי "שטו-לפיט". הוא בא ובדק את עבודת האיכרים והגיע למסקנה כי עליהם להתחיל הכל מההתחלה. וכמובן, הדבר החשוב ביותר הוא לבחור את מין הגפן המתאים לקרקע הארץ ומניב גפנים באיכות הראויה לייצור יין. הוא בחר את המינים המצליחים באירופה והציע כי יגדלו אותם גם בארץ ישראל. הייתה רק בעיה אחת: באותם הימים פשטה בכרמי הגפנים באירופה מחלת הפילוקסרה, הפוגעת בשורשי הגפן. ואין כל אפשרות להביא מאירופה שתילים בריאים לארץ ישראל.

ארמנס הציע לברון לייבא שתילי גפן מהודו. לדעתו, המחלה לא הגיע חשם. הוא זכר כי הוא נטע כרמים לפני שנים רבות למהרג'י מקשמיר. ואכן, הוא הביא משם זמורות של גפנים מהודו. זמורות נקיות מכל מחלה. וכך ניטעו הכרמים הראשונים בראשון לציון. עם סיום הנטיעה הראשונה, רחבת היקף, הונחה אבן הפינה ליקבי כרמל מזרחי ונפתחה תקופה של שגשוג כ

ממש חוסר ...Daniel Ventura‏ 06:15, 19 בפברואר 2008 (IST)


קישור שבור[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 16:09, 14 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 2[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 16:09, 14 במאי 2013 (IDT)


קישור שבור 3[עריכת קוד מקור]

במהלך מספר ריצות אוטומטיות של הבוט, נמצא שהקישור החיצוני הבא אינו זמין. אנא בדקו אם הקישור אכן שבור, ותקנו אותו או הסירו אותו במקרה זה!

--Matanyabot - שיחה 16:09, 14 במאי 2013 (IDT)

משוב מ-28 במאי 2013[עריכת קוד מקור]

הגפן אוה צמח מאוד חשוב לבני האדאם 95.86.78.193 17:11, 28 במאי 2013 (IDT)