שיחה:האריה והחסידה

הגרסה בספר בראשית

מה המקור לפרק זה? הקשר למשל נראה מאולץ לדעתי. ראובן מ. - שיחה 22:10, 10 באפריל 2016 (IDT)

מסכים לגמרי. ‏DGtal‏ - שיחה 22:12, 10 באפריל 2016 (IDT)

הקטע המבאר את פרשת מלך גרר ראו כאן בפרשת תולדות הפסוק עליו מוסב המדרש הוא תשובת אבימלך לשאלת יצחק התמה לפשר ביקורו של זה אצלו. אבימלך עונה כי לאור הצלחתו של יצחק בא להציע לו ברית. ברית זו שמציע אבימלך מבוססת על הדדיות: אם תעשה עמנו רעה, כאשר לא נגענוך, וכאשר עשינו עמך רק טוב, ונשלחך בשלום; אתה עתה, ברוך ה' " (בראשית כ"ו; כ"ט) אנו הרי לא נגענו בך לרעה ועשינו עמך רק טוב! מהו הטוב הזה שעשה אבימלך עם יצחק? אין זה אלא ששלחו בשלום - קרי לא הרג אותו. שהרי כך מסופר בפרקנו: ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר, ועבדה רבה; ויקנאו אתו, פלשתים. וכל הבארת, אשר חפרו עבדי אביו, בימי, אברהם אביו--סתמום פלשתים, וימלאום עפר. ויאמר אבימלך, אל יצחק: לך, מעמנו, כי עצמת ממנו, מאד. (בראשית כ"ו; י"ד-ט"ז) זהו הטוב של אבימלך! ובעל המדרש אינו חוסך את שבט ביקורתו. אבימלך נוהג כמנהג הארי שנתקעה לו עצם בגרונו. פירוש הפסוק אינו כפי שניתן לקוראו: לא נגענוך וגם עשינו עמך טוב ולבסוף שלחנו אותך בשלום. עתה אנו למדים שיש להבין את הפסוק כך: לא נגענוך וממילא זה נחשב לטוב שהרי שלחנו אותך בשלום. אמנם אין הדרשן מספר את המשל בפני עצמו אלא מעתיק את הסיפור כולו שכמובן אינו קשור לכאן אלא בגין המשל המתאים כל כך להתנהגותו של אבימלך.

ראו גם כאן הפסקה הזאב והאנפה מכל מקום, ראובן וDGtal‏ אם ההקשר עדיין מאולץ, אנא מחקו. אילי - שיחה 08:05, 11 באפריל 2016 (IDT)

הדרשן מזכיר את המשל כדי לבאר פסוקים אלה לפי שיטתו. אבל אין קשר אמיתי בין התיאור המקראי למשל. ברשותך, אני מוחק. ראובן מ. - שיחה 14:52, 11 באפריל 2016 (IDT)