שיחה:הטיית פרסום

הדוגמאות ממש גרועות! אם כבר לא "זורקים" את הנבדקים שלא מתאימים אלא מוצאים סיבות למה הם לא היו נבדקים תקינים או משהו. או שעושים כמה בדיקות שונות ובוחרים להציג את אלה שמתאימות למה שמנסים להראות. מה שמספרים פה בערך זה פשוט רמאות, לא אפקט ולא נעליים. התותח האדום‏ 15:55, 5 במרץ 2007 (IST)

אני מסכים שהערך דן על רמאות במחקרים ולא על מה שקורה בשטח, שזה מה שאמרת. אגב יש טעות חישוב, כתוב שאם למשל ל-50 מתוך 250 הנבדקים יש תוצאה שלילית זורקים 40 מהם ואז נשארים עם 10 שזה 4%, אבל זה 10 מתוך 210 ולא 10 מתוך 250 ולכן זה קרוב ל-5%. צהוב עולה 16:06, 5 במרץ 2007 (IST)

וזה רק במדע. גם באמונות התפלות ובמקרה ההורים - זה לא נשמע אנציקלופדיה, סתם דוגמאות.התותח האדום‏ 15:59, 5 במרץ 2007 (IST)

לדעתי דווקא סעיף זה חשוב כדי להראות שאפקט המגירה גם קורה לאנשים רגילים שלא ביודעין, למרות שעדיף להסביר אותו ולתת דוגמה קטנה ולא לבסס את כל ההסבר על הדוגמה. צהוב עולה 16:06, 5 במרץ 2007 (IST)

עוד משהו, אני לא רואה הבדל בין המדע לפסבדו-מדע בנושא הזה - גם במדע הרגיל הרי משתמשים באפקט המגירה כדי לבסס דברים לא נכונים, ולכן אין הבדל ביניהם. בנוסף אני לא רואה הבדל בין סעיף "בחיי היום יום" ל"אמונות תפלות" - שניהם מדברים על ההשפעה של האפקט שלא ביודעין בחיי היום יום. צהוב עולה 16:08, 5 במרץ 2007 (IST)

בנוגע לעניין זריקת האלו שאינם מתאימים, כמובן שלא פשוט משמיטים אותם. מתרצים תירוצים שונים להשמטתם, אך בסופו של עניין, כן פשוט "זורקים" אותם.

בקשר לטעות החישוב, קורה. סליחה.

במדע אני רוצה להאמין שלא עושים זאת. למרות שברור כנראה שישנם כאלו שעושים זאת (לצערי הרב). בכל אופן, ישנו גם הבדל מהותי בין מדע לבין פסאודו מדע. אם קוראים על תפיסתו של קרל פופר בנוגע למדע ניתן לאתר את ההבדל. המדע, בניגוד לפסאודו מדע, מנסה לתמוך בעצמו על ידי ניסיונות חוזרים ונשנים להפרכתו.

ההבדל בין הסעיף על חיי היום-יום לבין הסעיף על האמונות התפלות שונה. שים לב, הסעיף על חיי היום-יום מדגים איך האפקט בא לידי ביטוי בחיי היום-יום. בסעיף על אמונות תפלות מודגם כיצד האפקט בא לידי ביטוי בחיי היום-יום לכדי יצירת אמונה תפלה. הדברים שונים.

הדוגמה השנייה

הדוגמה השנייה בפרק אפקט המגירה בפסאודו-מדע לחלוטין לא ברורה. גם הניסוח שלה בעייתי: "ברור כי הנטייה הטבעית של חוקרים היא". ממש לא ברור. המתעתק • שיחה 20:20, 5 במרץ 2007 (IST)

כתיבה מחדש של הערך

הערך כפי שהוא עכשיו מגדיר את אפקט המגירה כ"הטייה קוגניטיבית העלולה לשבש תוצאות מחקר," וזה שגוי לחלוטין. גם שאר הערך שגוי. אני אכתוב אותו עכשיו מחדש עם הסימוכין המתאימים.Udirock - שיחה 21:07, 19 באוגוסט 2015 (IDT)

שינוי שם ל"הטיית פרסום"

גם המונח "אפקט המגירה" וגם "הטיית פרסום" הן תרגום מילולי של מונחים באנגלית. המונח "הטיית פרסום" הוא הותיק יותר, וגם נבחר להיות שם הערך באנגלית. ברוב המקומות שמגדירים אותם, לפי מה שבדקתי, הם מוגדרים באופן זהה. יש מקומות שמגדירים "הטיית פרסום" בצורה מרחיבה יותר, ו"אפקט המגירה" כמקרה פרטי שלה.Udirock - שיחה 11:56, 21 באוגוסט 2015 (IDT)

אוקי, אז הוסכם פה אחד לשנות את השם.Udirock - שיחה 11:11, 28 באוגוסט 2015 (IDT)

להבנתי יש הבדל של ניואנס בין publicity bias לבין file drawer effect למרות שלעתים קרובות מתייחסים אליהם כאל מונחים נרדפים. הניואנס הוא שהטיית הפרסום נובעת מדחייה של המחקר ע"י כתב העת, ואפקט המגירה נובע מכך שהחוקר אפילו לא ניסה לשלוח את המחקר לכתב העת ("השאיר אותו במגירה"). התוצאה הסופית זהה אבל הרמה שבה מתרחשת הבעייה (ולכן הדרך לטפל בה) שונה. לא ערכתי בדיקה מסודרת בספרות ע"מ לאשר את ההבנה הזו וייתכן שאני טועה. בכל מקרה תרגום שם הערך במשפט הראשון של הפתיח צריך להיות Publication bias כשמו של המונח המקושר בויקי האנגלית ולא file drawer effect כפי שהוא עכשיו. H. sapiens - שיחה 09:17, 2 בדצמבר 2015 (IST)

למיטב הבנתי, לפי מה שקראתי, שני המונחים מתייחסים בעיקר לתוצאה הסופית: שמה שפורסם בסוף יותר מובהק סטטיסטית מאשר מה שלא פורסם. אבל לא הבנתי מה אתה מציע לגבי תרגום המשפט הראשון. הערך נקרא "הטיית פרסום," וכך גם נפתח המשפט הראשון. אז זה מה שהצעת, לא?Udirock - שיחה 08:56, 4 בדצמבר 2015 (IST)