שיחה:המערכה באוקיינוס האטלנטי (1939–1945) - מרכיבי הקרב

על פי הערך האנגלי של חקר ביצועים Operations research, הפרויקט העיקרי שהחל את מדע חקר הביצועים היה בחינת גודל השיירות הימיות האטלנטיות. כדאי אולי להוסיף נקודה זו למאמר.אודי 14:26, 26 באוגוסט 2007 (IDT)

אתה יודע בצורה יותר מפורטת איך נעשה שימוש במדע זה בהקשר זה? קלונימוס 14:29, 26 באוגוסט 2007 (IDT)

לא ממש. ממה שחיפשתי מצאתי שקדם לו הפרויקט של מיקום מטוסי הקרב והמכ"ם בקרב על בריטניה. מה שהצלחתי למצוא הוא הקטע: " The Admiralty's Operational Research unit, led by the scientist P.M.S. Blackett, demonstrated mathematically the superiority of a large escort. Blackett found that "that the chance that a U-boat would penetrate the screen depended only on the linear density of escorts, that is, on the number of escort vessels for each mile of perimeter to be defended". Indeed, increasing the size of the convoy did not increase the size of its perimeter by the same proportion so that a convoy of sixty merchant ships and twelve escorts was in fact much more strongly protected than a convoy of thirty ships and six escorts. Blackett described convoy battles as "unstable equilibriums" where, when the advantage went to one side, it went completely to that side. In April and May 1943, Allied surface and air reinforcements tipped the balance decisively in favour of the defenders.(23)".זה לקוח מהמאמר הזה. דרך אגב, פטריק בלקט שעמד בראש הצוות הבריטי, זכה מאוחר יותר בפרס נובל בפיזיקה עבור תרומתו בשטח הפיזיקה.אודי 23:14, 26 באוגוסט 2007 (IDT)

שינוי שם

ראו את הדיון כאן. PRIDE! - שיחה 21:32, 16 ביולי 2021 (IDT)