שיחה:חג'

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חסר כאן אזכור של התואר "חג'". דוד שי 13:46, 6 באוקטובר 2006 (IST)[תגובה]

הוסף אזכור לדבר. לדעתי אפשר וצריך להוסיף עוד. אני לא יכול לעשות זאת מפאת קוצר זמן אישי (קורס צבאי כרגע) אגם רפאלי - שיחה 08:49, 22 במאי 2008 (IDT)[תגובה]

הורדת תבנית דורש עריכה[עריכת קוד מקור]

הערך כתוב בצורה מקצועית ואנציקלופדית. יש התנגדות להורדת התגית? אגם רפאלי - שיחה 08:49, 22 במאי 2008 (IDT) למה הכוונה?איאד[תגובה]

הנושא "טקסים במכה"[עריכת קוד מקור]

מסתיים באמצע. כדאי שמישהו שאינו אנונימי כמוני יטפל בזה, זה נראה מגוחך למדי. 81.218.131.137 06:59, 31 באוקטובר 2011 (IST)[תגובה]

תבנית עריכה[עריכת קוד מקור]

ישנם חלקים בערך זה ובערכים אחרים העוסקים באסלאם המנוסחים בצורה לא ניטרלית או לא ברורה. מספר דוגמאות מתוך הערך הנוכחי: "ברגע שמגיעים אל ה"מקאת" (הנקודה האחרונה לפני מכה, אשר בה חייבים להיכנס למצב של "אחראם") אומרים את ה"נייה", היא הכוונה, האם אני מתכוונת לבצע חג' או עמרה (חג' קטן) ומתחילים לומר את ה"תלבייה" :"לפקודתך, לפקודתך אין לך שותף". את התלבייה יש לומר עד אשר רואים את מכה באופק, אז מפסיקים."

"בזמן שהם במכה, על עולי הרגל להיכנס למצב של "אחראם", זהו מצב טהור, על הגברים ללבוש בגד לבן אשר לא נגעו בו החוט והמחט, החלק העליון נקרא "אזאר" והתחתון נקרא "רדאא'", על יד ימין להשאר חשופה וכן על הראש, על מנת שדבר לא יפריד בין המאמין לשמיים."

"העלייה לרגל היא לא סתם ביקור בכעבה, היא ביקור אצל אלוהים, זו היא מצווה אברהמית אשר הלכתית נקבעה בימיו של מחמד."

"העלייה לרגל היא בדרך כלל חוויה עמוקה, ועשויה לשנות את חייו של עולה הרגל באופן מהותי."

"והטקס השלישי אשר מעביר אותנו ממצב של קדושה..."

גם ריבוי הסוגריים וחוסר המקורות בעמוד מזיקים למהימנותו.

MagicWord - שיחה 01:26, 25 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

מה לא ברור? הרי הסוגריים מבהירים את המושגים הלא ברורים. זה שהערך לא ניטרלי ושחסר לו מקורות אני מסכים אך הערך ברור והסוגריים עוזרים ולא פוגמים. יתכן ושסוגריים ארוכים מידי יש להעביר להערות אך סוגרים שמכילים מספר מילים מצומצם, אני לא רואה בעיה להשאיר. -יונה בנדלאק - שיחה 13:04, 25 במרץ 2013 (IST)[תגובה]

מקורות והערות שוליים[עריכת קוד מקור]

בהערת שוליים השישית במספרה כתוב "^ מספר הקורבנות מטפס: 2,121 נרמסו למוות באסון במכה, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2015", אך כאשר נכנסים לקישור, הוא מוביל בכלל לכתבה על מטוס רוסי , דבר שאין לו שום קשר לערך על החג'. Oz1988 11:46, 15 במרץ 2018 (IST)

פרוש המונח חאג'[עריכת קוד מקור]

בערך נכתב: 'המילה הערבית חג' פירושה כשלעצמה עלייה לרגל, והיא נגזרה כנראה מאותו שורש שממנו נגזרה המילה העברית "חג". היא משמשת גם לתיאור צליינות נוצרית לארץ ישראל'.

לשאלה בעניין הזה כתב לי הפרופ' שלוסברג מהחוג לערבית באונ. בר אילן: 'הציווי להגיע לירושלים נקרא בתורה "לחוג". ההגעה לארץ ישראל בכלל או לירושלים במועדים מסוימים, נקראת ביהדות "עלייה", מתוך הנחה שארץ ישראל גבוהה מכל הארצות, וירושלים גבוהה מכל ארץ ישראל. אבל היא אינה כלולה במשמעות הפועל "לחוג". באסלאם הפועל המציין הגעה למכה אף הוא לקוח מהשורש חג"ג, ואין לו כל משמעות של "עלייה" וכדומה'.

המונח המציין המסע הדתי למקום קדוש, pilgrimage, Pilgerreise, מקורו ב pelegrinus בלטינית מאוחרת, מ peregrinus מ peregre - מארץ רחוקה, מעבר לים. מ per מעבר ו agri ארץ, אדמה. אין כאן 'חג' ולא עליה.

'הרגלים' הם שלושה, פסח, שבועות וסוכות. רק בהם 'עולים לרגל' לירושלים. נראה איפא ש'עליה' ו'עליה לרגל' הם יחודיים לעניינים אלו. לא 'עולים' להר מירון. עודד Freiherr - שיחה 20:50, 3 במאי 2022 (IDT)[תגובה]